ירקון מתעורר על ספינת חלל. אין לו שמץ מושג של מי הספינה, באיזה מקום בספינה הוא נמצא. הוא מזהה שהוא על מיטה די נוחה, מזג האוויר נעים, רוח מבושמת ועדינה מציפה את החדר. משהוא מזדקף ממיטתו ומתישב עליה הוא מגלה מולו מסך קובית תקשורת גדולה. לצידה חלל ובו שולחן וסביב שלושה כסאות נוחים. הוא מסובב מעט את ראשו שמאלה ומזהה כניסה, ככל הנראה לחדר אחר, אולי השירותים.
השמיכה שהיתה עליו מתקפלת לה לאטה, משאירה אותו חשוף ועירום לגמרי. לא נעים לו העירום חושף הצלקות הזה, אבל הוא רגיל להיות נסקר בעירומו המלא. ירקון ניצל הטבה ממלכתית, האריך והעבה באמצעות שדרוג גנטי את איבר מינו. הוא אהב להציגו, אבל כאן בחדר הזה, אין צופים או צופות, בני זוג פוטנציאליים. אין זה סוד במאה ה- 31 שבני אנוש היו פוליאמוריים וחסרי העדפות מגדריות. המשיכה המינית או הרצון להסדר או לחוזה טוב הוביל לפעמים לחתימה באמצעות יחסי מין.
כך או אחרת, הוא קם וחיפש דבר מה ללבוש. הלך לכיוון הדלת הנוספת ואכן נכנס לחדר השירותים. נכנס למקלחת הרטובה, זו אשר שטפה אותו ואת כל הפרשות הבוקר השונות שלו. ידיים עיסו את גופו וסיבנו אותו חודרות לכל נקב בגוף בעדינות.
נקי ומרוצה יצא מהמקלחת הרטובה ונכנס למקלחת היבשה, שבעצם היתה אוויר חם שיבש אותו. שוב ידיים מעסות ומורחות אותו בשמן לגוף, אחרות מגלחות פניו ואת השיער שעל גופו, אחרות מנקות את שיניו, ולבסוף התזות של בושם חמוץ-משהו עליו.
עכשיו הוא רצה להתלבש.
הוא גם היה רעב מאוד.
בחדר המרכזי היה ארון. ניגש לארון ומצא בו ארבע יריעות בד, לפחות הן הרגישו כך, בצבעים שונים. היה לו מצב רוח מעולה, למרות שהיה בשבי, כך הבין ברמה הנמוכה ביותר של התודעה. אבל הוא אדם של גוף. ואם הגוף מרוצה, גם הוא מרוצה. בחר את היריעה הצהובה והוריד אותה מהמתלה. עטה על כתפיו, ולהפתעתו, הגלימה התאימה עצמה לגופו, והפכה למעין עור שני שלו. וכן, לשמחתו, גם איברו נעטף יפה.
מוכן ליומו בספינה ששבתה אותו, כלומר, עם השובים שלו שמח כשדלת חדרו נפתחה, והחוטפת דלאל יפת הפנים עמדה מולו. היא חייכה חיוך עמוק למראהו, חלק מכפות ידיה רעדו מעט. מתשוקה?
כבר לא היתה מסכה על פניה, אבל היא הביאה עמה מסכה עבורו. מחוץ לחדר האטמוספירה של חלק זה בחללית הותאם לדרישות שלנו, ואתה לא יכול לנשום אותה. הוא אמר לה תודה ואמר שהוא רעב, וגם שישמח מאוד לדעת פרטים כמו: לאן הוא נלקח, כמה זמן יקח המסע, מה מצפה לו אחרי המסע.
דלאל חייכה. לפתע היא הבינה, שבני אדם, שלא עברו שינוי גנטי חריף כמוה חיים אחרת, ניזונים מאוכל מוצק, שותים נוזלים. היא הבינה שמחוץ לחדר שהוכן במיוחד עבורו, אין אפשרות להזין אותו. תקשורת מהירה עם טמהארי [ נו טוב, ירקון חיכה בישיבה כמעט שעה] ואל החדר הוכנסו מוצרי מזון שמתאימים לבני אדם מהסוג של ירקון.
האוכל המאה ה- 31 לא השתנה מי יודע מה. נכון שלא נטבחו חיות, אבל גידולי בשר בחוות בשר מתאים קדמוניים סיפקו את הצורך. כך גם כל מוצרי המזון הקיימים - כולם תוצרים מ מליארדי תאים שנאספו בזמן מהפכת הטבעונות והצמחונות הגדולה, עת הבינו בטרה, ששרידה היא גם אטמוספירה נקייה, מערכות אקולוגיות שפועלות בשלמות ללא הפרעה. בתום המהפיכה נמצאו שלושה שטחי ענק על טרה, אחד באסיה, אחד באמריקנות ואחד באפריקה - שם נוצר כל המזון האנושי ובמשך מאות רבות סופק מזון לחלליות הארצה שונות.
פרוטוקול עבודה של חללית הארצה - עם הקמת ישוב, מקימים מפעל מזון. בני אדם לא יפגעו באף חי ובאף צומח או פטרייה לצרך מזון.
אכל ושתה, הרגיש נוח מאוד.
אמר לדלאל, אני חייב להתאמן לפחות שעה לפני שאהיה מוכן ליום עבודה. שוב התיעצות עם טמהארי. [ הערת ביניים שנכתבה בדו"ח על טמהארי וישוב וילמה - טמהארי הפגינה רשלנות בולטת למדי במנהגי שלושת הסובייקטים שאיתרה. היא יצרה עיכוב רציני בהכנת ירקון לקראת מסע החיפוש, מסע היעד שלו בוילמה. למשל - היא התעלמה מהעובדה שיש בני אדם שניזונים דרך הפה במזון מוצק ובמשקאות, ולא כבני גזעה באמצעות אוסמוזה של חצי שעה עד שעה באמבט נוזלים מזינים, או חוסר הידיעה, שירקון הוא מתנקש, שוטר, חוקר ואדם שגופניותו היא חלק מהותי ומרכזי של חייו. דבר זה הוביל להתנהגות בלתי נסבלת על ידי שוכני אוקטופוס, אוננות ופליטה של נוזלי גוף.]
נמצא לו חדר צמוד לשלו, יצרו מעבר מתאים מחדרו לחדר השני, ושם ביקשו ממנו לתאר ל-מה הוא זקוק. אז הוא ביקש: דמוי סוס לרכב עליו, מזרון מגומי רחב, משקולות להנפה, מסלול ריצה מחובר למחשב שמונה ובודק זמן, השגים, קלוריות. לקח עוד יום יומיים של אפס מעשה בחדרו, ולהתעצבנות רבה מצדו, כולל אוננות מופרזת. דלאל היתה בהלם מאיבר מינו, הוא הזכיר לה את הזרועות הרבות שלהם יש, את הגדלים השונים, אבל אף לא אחת מהזרועות יועדה להנאה עצמית או לצורך פליטת נוזלים מהגוף.
ביום השלישי או הרביעי לחטיפתו, אין לו מושג, נפגש ירקון עם טמהארי. זו היתה פגישה וירטואלית באמצעות תקשורת רב מימדית, [תקשורת רב מימדית העבירה חוץ ממראה וצליל, ריחות, מעין תחושת מגע, וכל אחד מהמשתתפים בפגישה זכה למידע רב הישר למוחו, שעזר לו בפגישה.] והוא ראה את טמהארי. ביומנו הפנימי, שהתנהל במוחו, הוא תיאר אותה ככדור ראש בינוני, שיער שחור פרוע. עיניים כחולות כים. אף רחב בבסיסו בין העיניים ומתכווץ לו עד שמגיע לגובה השפתיים. שפתיים בשרניות, שיניים לבנות, אוזנים קטנות ומתוקות, ממש. עור פנים בצבע שחרחר-מוקה, זה גם צבע עור כפות ידיה הרבות. חלקו האמצעי גופה היא באורך מטר, ויצאו ממנו, לפי ספירתו קרוב לשלושים זרועות, באורכים שונים. בקצה כל זרוע כף יד. כפות הידים היו מגוונות, הן מבחינת גודלן, אורך האצבעות, כמות האצבעות בכל כף יד, ודי מהר הוא הבין שזו בעצם קופסת עבודה.
רגליה שהיו מקופלות תחתיה, נראו מנוונות לגמרי, והיא ישבה עליהן. היה לה קול עדין מאין כמוהו, והחיוך שבו קיבלה אותו, שבה את ליבו בבת אחת.
"ברוך הבא למשלחת וילמה 2".
