יום רביעי, 31 באוגוסט 2022

3 א 2

 דו"ח סיום שלב א - פרוייקט וילמה 12 -

 פרופסור טמהארי לבית תשנית

אוקטופוס, שנת 3300 לספירת טרה, פרוייקט וילמה

מטרות:

מציאת שלושה קווי חיים שיעניקו חיים לפלנטה "וילמה 12"
איסוף הסובייקטים הנדונים
הבאתם לאוקטופוס
התמרתם, המרתם, שינוים לצורך המסע לוילמה

דיווח תוצאות 

נאספו שלושת היחידים: ירקון, ציקדה, פטישון
כולם נמצאים באותה חללית בינכוכבית אשר תביא אותם לאוקטופוס בעוד 5 שנים, אם לא תהיינה בעיות בדרך.
לא נפגיש את השלישייה בטרם תעבור התמרה, שינוי - הכוונה, לפי המידע על וילמה, להחזיר את שלושתם לגיל 15 או 16 כהומוספיינס, כטרנים מובהקים. 
אנחנו בודקים אפשרות הרדמתם ל- 5 שנים, על מנת שלא יתעוררו בהם כעסים, חששות או דכאון עקב בדידות ארוכה מדיי.

קשיים


ישנה הצעה לחבר אותם ויזואלית, כך שיכירו זה את זה ויקל עליהם לפגוש את עצמם ורעותם עם תום ההתמרה.
עולה הצעה לא להוריד אותם כלל לאוקטופוס, בשל האטמוספירה שלה, אלא להעלות את מכשירי ההתמרה לחללית הגדולה.
בכל מקרה, טווח המשימה הוא כ- 90 שנים: 
יש להכין את הגופים המכילים תודעה מה - דנ"א של השלישייה 
יש להכין את השלישייה נפשית לקראת ההתמרה
יש לאמן את השלישייה באטמוספירה דמויית טרה או וילמה 12
יש לגרום להם להסכים להשתתף במשלחת אפילו אינם רוצים
יש לחקור את וילמה 12 

הצעות

 
מומלץ לנסות לשגר נציג של אוקטופוס לוילמה 12 במשלחת
יש לאמן את הנציג לתקשורת בינמוחית מהירה עם הועד של אוקטופוס
יש לאמן נציג למבנה גוף אחר, לאטמוספירה אחרת, לתפקוד אחר מול מחשבים

חזון, אמונות

וילמה 12 היא פרוייקט דגל של אוקטופוס בהארצת פלנטה מתוכננת על ידיו. פרוייקט וילמה 12 מטרתו ניסוי בהחזרת דגמי הומוספיינס טרניים לאימפריה, לאור גאות בהנדסה גנטית ושינויים דרסטיים במבנה היסוד של משפחת ההומנידיים. לפי מחקר היסטורי ומחקר עתידני שבוצע באוקטופוס, ישנן כיום רק שלוש פלנטות בהן חיים בני אדם בצורתם הטרנית העתיקה: טרה, טרה 2, טהרן. טהרן הוא פלנטה דמוית טרה, הגדולה פי 60 מטרה וחיים עליה כמויות ענק של בני אדם. אבל, המחקר העתידני משקף יציאה המונית מטהרן לעבר גלקסייה שכנה, אנדרומדה, ומה קורה שם? השינויים בהומינידיים יגברו, ויתכן שלבסוף יוותר רק טרה.

שלוש פלנטות אלו מתגמדות במספר ההומנידיים שבהם בהשוואה לשאר הפלנטות והכוכבים אליהם הגיעו בני אדם, ועברו שינויים מורפולוגיים, ביולוגיים, גנטיים וכנראה גם נפשיים.
וילמה 12 תהפוך לחוות מחקר רשמית שלנו, בה נבדוק שינויים שונים, מוטציות שאפשר לפתח, השפעה של תרופות, סוציולוגיה נקייה מקשר לאימפריה.
יודגש - פרויקט וילמה 12 הוא סודי ביותר.

על החתום
פרופ' ט' לבית תשנית, יו"ר ועד אוקטופוס, פרופ' זורעכל לבית זיאוסיטיס, סגנית יו"ר הועד, פרופ' טרודי לבית  אנפת הבקר.

יום ראשון, 28 באוגוסט 2022

1 ג 3

 שבוע ימים נדדתי על פני היבשה הקטנה שלנו כדי לאסוף צמחי מרפא, צמחי מזון. לבדוק אם יש בעלי חיים שאיננו מכירים עדיין, לא אין. ואם יש אז הם נמנעים בכישרון רב מלהיפגש אתנו. בעלי החיים שאנחנו הבאנו, והותאמו לאטמוספירה שורדים, אבל לא מתרבים מעבר לאפשרות היבשת להאכיל אותם. אנחנו גם לא עוזרים להם. תוחלת החיים שלהם היא בערך 10 שנות טרה. במושגים שלנו של זמן לפי סיבוב סביב השמשות שלנו, כעשרים שנות טרה.

פעם הצעתי להנהלת ההתישבות לערוך מחקר, אם אנחנו מזדקנים לפי קצב טרה או לפי קצב אריס, כלומר אנחנו מזדקנים מהר מאוד, יחסית לטרה. הנושא לא נידון, כי בטרה ובאימפריה מצאו פתרון להזדקנות ולמוות, אז זה כבר לא חשוב ממש.

לאחר השבוע הארוך ירדתי אל האוקיינוס. מהא מאוד התמרתי עצמי לפטישון חמוד וצמחוני, והתחלתי להשתובב עם חיות הים. תנועה מוזרה באופק הסבה תשומת לבי.  מולי התגבשה מתוך המים מונית חלל מותאמת למים, כנראה מותאמת גם לכוכב שלנו ולמימיו הייחודיים. מונית החלל התקרבה אליי, ולרגע לא העליתי בדעתי שאני בסכנה. מדוע שאהיה בסכנה? הכוכב שלנו נאמן לאימפריה, אני מתפללים לטרה ולגאיה מדי יום. אנחנו שומרים על כללי קדושת החיים ומייצאים ידע וחומרים חשובים לאימרפיה.

כנראה שחיים בטוחים על אריס לא הכינו אותי לאפשרות שיש מישהו/הו בעל כוונות זדוניות לגביי, לפחות. פתח נפער במונית החלל ונשאבתי לתוכו. הפתח נסגר מאחוריי ומונית החלל המריאה במהירות שיא אל האטמוספירה החיצונית של אריס. לא הבנתי מי נגד מי, או מי בעד מי, ובתוך המים מולי הופיע ראש גדול בתוך מסכה שקופה, פנים יפי תואר, צבע שחמחם. הגוף היה בתוך חליפת צלילה, כזו שהזכירה לי סרטים ישנים בני אלף ויותר שנים, ואפילו ציורים מסיפור הרפתקאות של ז'ול ורן.

אינכם יודעים, אבל כשאני מותמר לפטישון אינני מדבר. התקשורת שלי עם חיות הים [יתכן שחלק מהם הם חברים שלי על היבשה] היא באמצעות נקישות וקליקים, כמו דולפינים. זו השפה שלנו, שלמדנו אותה מהדולפינים והלוויתנים כמובן. הדמות בחליפה המגוחכת דיברה ממש. שפתיה נעו. היו צלילים אבל לא הבנתי אותם. נעתי בזעם רב בתוך מיכל המים שהייתי כלוא בו. ידעתי גם שהאוויר ממנו מורכבים הנוזלים ייגמר בקרוב ואחנק. לא הצלחתי להבהיר לדמות מולי את הסכנה. התנגשתי בעוצמה בקירות המיכל. נסיתי לזנק מתוך המים. שידרתי אותות מצוקה בקצב מסחרר, אבל הדמות נשארה אדישה לגמרי.

החרדה שלי היתה כלכך גבוהה שצבע העור שלי השתנה לגמרי. נדמה לי שזה גרם לדמות ההיא לשנות טקטיקה או להבין שהיא טועה. הנוזלים התרוקנו מייד. אוויר של אריס נכנס למיכל. התמרתי עצמי מייד לצורתי האנושית והתחלתי לצרוח בשפה המקובלת על כל תושבי האימפריה.

הפנים מאחורי המסכה התכווצו בחוסר מנוחה, וכן גם בקצת חשש. הייתי תוקפני מאוד, אדום מאוד [גם כך אני אדום, תארו לכם אדום יותר]. עירום לגמרי, לא מתבייש בעירומי. [אז עוד לא ידעתי, שאוקטופוסיאנים סולדים מעירום. שעירום מאיים עליהם מבחינה פסיכולוגית עד כדי רצון להתמיר עצמם לבני אדם.] נפתח חלון במיכל ואזור חלציים אדום הוגש לי. לבשתיו, וההוא עם המסכה נרגע. ההוא? עד שדיבר סוף סוף לא ידעתי אם זכר או נקבה הוא. אבל הוא הציג את עצמו. שמי מדאלה ממשפחת פרלנינה. אני שליח של פרופ' טמהארי לבית תשנית.

ברוך הבא למשימת וילמה 12


יום שני, 22 באוגוסט 2022

1 ג 2

 מי אני אריס?

כל ילד שנולד באריס כיום חייב ללמוד היטב את ההיסטוריה של ההתישבות האנושית באריס. אנחנו נתנו לו את השם, כי הוא הזכיר לאחד מהתישבים, חובב מיתוסים את אריס [דיסקורדיה הרומית] אלת הכאוס והמריבות. העולם אליו נזרקו בעל כורחם נראה להם כך, וראשית התישבותם בה היתה מלווה במריבות והטחת האשמות.

ההיסטוריה הרשמית, שאחר כך הופיעה באינציקלופדיה גאלאקטיקה המפורסמת מאוד, שייסד דוגלאס אדאמס, מספרת על תחילת היציאה מכדור הארץ, טרה אאל התישבות בפלנטות קרובות ורחוקות. במאה ה- 22 התישבות היתה על הירח, על מאדים שבו למדו הטרנים את תהליך הארצת פלנטה/כוכב לפלנטה/לכוכב דמוית טרה.

אז גם בנו מפעל ענק בין טרה לבין השמש בו בנוי חלליות ענק, שהגיעו במהירותן כמעט למהירות האור, והתחילה הנדידה ליקום, או ליתר דיוק, למרחבי הגלקסיה, שביל החלל.

כל ספינת הזרעה/הארצה צויידה באלפי עוברים בני יומיים בהקפאה עמוקה, לפחות שני רחמים מלאכותיים וכן כמה וכמה נשים מתנדבות שהסכימו להרות וללדת כמה שיוכלו מהעוברים המוקפאים. בספינה אחת, כך התפתחה הרכילות/השמועה הצליחו להנדס גנטית גברים, כך שיוכלו אף הם להרות. הרשומות שלנו אין סימן למישהו/הי שפגשו גבר כזה, ובגאלאקטיקה אין ערך *גבר בהריון. אבל אני מאמין, שאם הצליחו אצלנו להנדס אותנו ליצורים אמפיביים, שגם ממירים צורה באטמוספירה שונה בתכלית מזו של טרה, הכל אפשרי.

הספינה בה הגיעו המתישבים הראשונים נפגעה מחלקיקי חלל, שדקרו ופצעו את גוף הספינה, ובינה [הבינה המלאכותית] שאגה מרוב כאב, או מאובדן קשר על חלקי הספינה. בשאריות האנרגיה שנותרה בה, היא הזעיקה את אלו שהיו ערים, 14 נשים וגברים, זירזה אותם למעבורת חילוץ, בה היו אמצעי עזר חיוניים לשרידה: מתקן להמרת כל אטמוספירה לאטמוסיפרה טרנית, חומרים כימיים, עשרות מחשבים, שלוחה של בינה, זרעים של צמחים, עוברי בעלי חיים קפואים, רחם מלאכותי רב תפקודי ועותק של גלאקטיקה.

מעבורת החילוץ נחתה על יבשה. הם לא ראו באופק דבר חוץ מאדמה וצמחים בעלי צבע אחר מהותית מצבע צמחי טרה. בינה שלחה גשושית שחזרה מהר והבהירה שזו אטמוספירה שבני אדם לא יוכלו לחיות בה. בכל מקרה הם בחרו לצאת מהמעבורת, הקימו את המבנה הראשון, הענק. היום זו האוניברסיטה שלנו. לפי התאריך, זה היה במאה ה- 24. נוצרו שבעה זוגות של גבר-אשה, אך היו גם זוגות שהשתתפו בזוגיות אחרת, גבר-גבר; אשה-אשה. דבר לא הפריע להם. הם נגשו למלאכת התאמת המתישבים לכדור, ודר' נאפיסי אלהינדי נתן לפלנטה את שמה, אריס. 

בשנה הראשונה הם יצרו את הקסדות המתאימות לנשימה, מיכלי חמצן שמתפקדים לפחות חמישה ימים, וחליפה ממחזרת חומרי גוף, כבתקדים "חולית". הם החלו במסעות אל עבר גבולותיהם, ודי מהר גילו שהיבשת עליה נפלו היא אי קטן. 380 ק"מ רוחבו 1400 ק"מ אורכו. הים היה שונה בצבעיו מהים הטרני, ולפלנטה היו שתי שמשות שלא "שרפו". בלילה היו חמישה ירחים קטנים מקיפים אותו.

הם נכנסו לים ומצאו בו צמחייה מגוונת, חלקה דומה לאצות. הרבה חיות ים, חלקן דמו לדולפינים חלקן לדגים. אפילו משפחת דיונוני ענק. הם שמו לב, שחיות הים אוכלות רק צמחים. כמובן שהם אספו צמחים לבדיקה במעבדה וגילו שבני אדם, טרם ההמרה וההתמרה של גופם יכולים לאכול. הם אספו גוויות של חיות ים, ובמעבדה ניתחו אותן, בדקו את ההבדלים, וניסו לחבר את סלילי הדנ"א השונים לשלם. עשרות נסיונות נפל, עד אותו ניסיון שביצע אבי אבי, פרופ' מוריס לבית חורשצ'וב, שפתר את הענין הכימי והביולוגי של איחוד דנ"א, הפרה ביצית אנושית, הטמיע ברחם מלאכותי, ואחר 9 חודשים נולד התינוק הראשון.

הוא מת אחרי 200 שנות חיים, בהן היה הורה לכאלף צאצאים. שמו היה לויתן לבית כרישא. במהלך גדילתו הוא עבר נסיונות אין סוף. הוא נחשף לאטמוספירה של הכוכב, וחי בה. הוא זווג עם נערה שנוצרה מאותו דנ"א, ותהרה לו ותלד תאומים. הוא הושם במים ולפתע התברר שהוא ממיר צורה לכריש.

לקח לחכמים במעבדה זמן רב לקלוט את האפשרות, שחיות הים של אריס יכולים גם לחיות מחוץ לים, מה שעודד אותם ליזום מגעים בין גזעיים בין חיות הים לצאצאיו הראשונים של מוריס. - אבל זו מיסטיקה שאסור לנו לספר עליה, וגם האינציקלופדיה המעודכנת של גאלאקטיקה לא שמעה עליה.*

על פי התאריך הרשמי של הגאלאקסיה אנחנו כבר כ- 500 או 600 שנים יושבים באריס. אני, פטישן כבר דור 30 לדור המתישבים. טווח החיים שלנו הוא כמאתיים עד שלוש מאות שנות גאלאקטיקה. אנחנו פוריים מאוד, ויש ציפייה גבוהה מכל אחת ומכל אחת להוליד וללדת כמה שיותר צאצאים, החל מרגע הבגרות.

כפי שציינתי אחד התחביבים שלנו הוא משחק במעקב אחרי מקורות ה- דנ"א שלנו, גם מחוץ לאריס. למשל, אבי חקר את השושלת שלנו וזיהה שאנחנו צאצאים למשפחה מורמונית של בריגהם סמית', ממיסדי הדת על טרה. אני חושב שחלק מהקבוצה על ספינת הזריעה היתה מורמונית. אבל אבי השושלת, פרופ' מוריס לבית חרושצ'וב החליף לאורכידיאה בגלל שרצה לבטל את הקשר הרוסי לעבר קשה ואכזר של המין האנושי במאה ה- 20, וגם גם ליצור קשר רוחני עם עברו על טרה. מצד אמי אני בן למשפחה יהודית ככל הנראה, היא היתה כוהן. לא מכיר את אמי. מעולם לא פגשתיה. אבי אמר שחיות הים לקחו אותה אליהם, ואתם היא חיה. יש לי חמישה אחים ואחיות. מאמי אף לא אחד, אבל מנמרת המים שתי אחיות וחתולת הים שני אחים. הקשר היחיד הוא אבי, ואנחנו נפגשים אחת לחודש על חוף הים, ויוצאים לטיול מימי ארוך, בו אנחנו רועים בשדות האצות האינסופיים.

--

* היה לנו אורח מהאימפריה. האורח חיבר אותנו לקו התקשורת הגאלאקטי, התאים את לוחות הזמנים שלנו ושל הגאלאקטיקה, לקח המון חומר גנטי להמשך פיתוח במרכזי הלימוד הגאלאקטיים ושאל אם יש מקום להגירה אלינו. נציגינו ענו בלאו. עד שהנציג הגיע, היבשת הזו כבר הכילה קרוב ל- 100,000 תושבים. הבנו שאין יבשות נוספות, יחסינו עם חיות הים היו בשלב גבוה מאוד של הכרות הדדית. זרים רק יפריעו. 

יום שישי, 19 באוגוסט 2022

1 ג1

 עכשיו אני צופה בסרט מהמאה ה- 21, כשחוקרים אנושיים עדיין ירדו עם אביזרי נשימה לאןקיאנוסים לחקור כרישים. אני קרוי על שמו של הכריש הזה, כך אמר לי אבי: פטישן, כי אתה דומה לו מאוד. 


מאת suneko - Flickr, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1032190

הסתכלתי במראה שלנו זמן ארוך ולא מצאתי דמיון רב, אבל אולי כדאי שיצלמו אותי במים, בעומקים הרציניים, אולי אני הופך לדמות דומה לו? כי אנחנו ממירי גוף. התכונה הנהדרת הזו התגלתה בגופם של אנשי המשלחת הראשונה לכוכבנו אריס. 

אריס הוא כוכב נוזלים שאינם מים, יש בו יבשה אחת, כגודלן של אסיה ואוסטרליה. האטמוספירה איננה האטמוספירה של טרה, לכן בשערים השנים הראשונות משלחת המקור מנעה מעצמה ילדים/צאצאים והתמקדה בחקר היבשה וחיי המים, צמודה לממיר אטמוספירה לכזו של טרה. המשפחות המייסדות לא רצו להאריץ את אריס. 

הם גילו שישנם יצורים רבים במימי אריס. על היבשה הם גילו אפשרות לגדל צמחים שאמנם מוצאם מטרה, אבל שינוי גנטי קל ביסס התפשטותם על היבשה, יחד עם צמחי המקום, שהתברר שלאחר השינוי הגנטי שערכנו אצלנו, אחנו יכולים לאכול. היו חיות שונות ומוזרות, חרקים מצחיקים. אבל לקבוצה המייסדת התאימו חיים בים וביבשה, אמפיביים כמו צפרדעים, צחק מנהיג המשלחת, עת פתרו את הבעיה, שינוי את עצמם בקושי רב, אבל הצליחו בסדרה של הפריות מלאכותיות והריונות ברחמים מלאכותיים ליצור אותנו, אנחנו שכבר לא זקוקים לאמצעים קיצוניים. אנחנו פרים ורבים.

לפעמים אני צופה בסרט מהמאה ה- 21, גם כן, ששמו "אקווהמן". האיש הזה גם הוא אמפיבי. אבל שומר על מראה אנושי במים וביבשה. במים הוא משתמש בזימים כדי לנשום, לדבר ולשלוט. גם אנחנו כאלה, אלא כשאנחנו נכנסים למים אנחנו הופכים לכרישים מסוגים שונים.

זו הבדיחה הגדולה של המייסדים. אני בטוח. להפוך אותנו לכרישים במים. הספריה שלנו מטרה מלאה במידע כתוב, מצולם, עשרות אלפי סרטים, סרטונים על כרישים בטרה. הכי הולט שכריש הוא חיה טורפת, מסוכנת לכל מי שסביבה. גם שיטת האכילה שלה די מזוויעה, די דומה לזו של התנין. השיניים הגדולות, הגוף הענק הנע בחינניות במים. לפעמים אנחנו שואלים בספרי ההיסטוריה, בני הדור שלי, למה כרישים ולא לוויתנים, שמרביתם צמחוניים כמונו? הלו, הנביא דוגלאס אדאמס תיאר את היפרדותנו מטרה, לוויתנים, דולפינים לעד.

חשבתי להוסיף שאנחנו מתרבים התרבות אנושית לגמרי. באמצעות מגע מיני, 9 חודשי היריון ולידה. ילדים גדלים מחוץ למים עד גיל 3 חודשים בערך לפעמים יותר, ואז מחוברים למים.

אז אני פטישן, יש לי מום ייחודי, אבל על כך בהמשך תולדות חיי.

צמחוני. בחוץ ג'ינג'י ובמים כריש דמוי הפטישן הקדום, עם עיניים בולטות לצדדים. עד היום, במשך עשרים וכמה שנות חיים לא הצלחתי להבין את היתרון בצורה הזו. 


יום שני, 15 באוגוסט 2022

2 ב1

 טמהארי מתקרבת לזמן בו עליה לשעתק את גופה ולהעתיק את תודעתה לגוף החדש. התחילו מכאובים בפרקי ידיה השונים, היא מרגישה שגופה אינו מתפקד כיאות בנוזל האוסמוזה.

פרוייקט וילמה 12 שואב ממנה אנרגיות מרובות, וכן דורש שליטה מהירה יותר בלוח הפיקוד שלפניה. לרגע היא משוכנעת שחסרות לה כפות ידיים, [נקודה להודיע למשעתקי גופה, להוסיף עוד 2 זוגות של כפות ידיים] ואז נזכרת שלפני כמה שנים לא חסר לה דבר.

פרוייקט וילמה 12 הוא הפרוייקט הכי מורכב שהיא מטפלת בו, מנהלת אותו מתחילתו ועד הסוף. הוועד המנהל של אוקטופוס, הקבוצה השניה בכוחה בגלקסיה או באימפריה נתנה בה אמון. היא מאוד גאה בעצמה.

רגשות אינם מסוג הפעילות התודעתית האהודה על אוקטופוס. רק חשיבה רציונלית, אובייקטיבית ומתמטית. אבל טמהארי, פרופ' טמהארי הרשתה לעצמה מוזרויות בלתי  מדווחות, בלתי נראות ונשלטות לגמרי. בהיותם גזע של יחידנים, ללא צורך בהתרבות מאף סוג מוכר, גם לא היו לה חבר או חברה. היתה תקשורת עמוקה בין חברי/תושבי הכוכב, אבל היא היתה לצרכי ניהול האדם, ההומוספיינס על כל שינוייו, בפלנטות ובכוכבים המוכרים לאוקטופוס.

טמהארי ידעה, כמו כל אדם משכיל על הכוכב את המחיר שבני גזעה שלמו ומשלמים למען יציבות אנושית. ויתור על גוף של בני אנוש, ויתור על מיניות, רגשות, חברותא. נכון, היא הודתה בפני עצמה, יש סיפוק אדיר מחיים אינסופיים מלאי תהפוכות, שינויים וסכנות אין סופיות. אולי חיים כאלה מצדיקים שינוי. מעבר לאטמוספירה של מתאן-מימן כפי שגילו במאה ה- 21 על טיטאן, ירחו הגדול של צדק.

מיסטיקת המוח הרב מימדי, הטיפוח של המוח הזה, שידרוגו ושינויו בהתאם לנדרש מחייבת כמה שעות יומיות של בדידות מדידטטיבית כדי לתחזקה.

מולה הופיעה דמותו של פטישון. הגבר האחרון שצריך לחטוף למשימת וילמה 12. היא הביטה בו ארוכות. בקומתו האנושית הממוצעת, בשערו האדמוני, בפניו היפים. הוא לבש רק אזור חלציים, ונמצא  בתנועה מהירה לאורך דרך או שביל שמצדדיו צמחייה. משהו התרחש בה, משהו שאין למה מושג לגביו, ועליה לבררו עד תומו.

היא פינתה את אזור עבודתה, והורתה למעבדה להתכונן לקראת שיעתוקה והעתקתה.

יום ראשון, 14 באוגוסט 2022

1 ב 2

 ציקדה התעוררה על מיטה נעימה מאין כמוה. מעולם לא ישנה על מיטה כזו. במדבר, כל נסיון להשיג "נוחות" "נעימות" נדונה מראש לכשלון. החיים היו מאבק תמידי של שרידה. "נעים"; "נוח" היו מלים נדירות בשפתה.

התישבה ולא הצליחה לזהות היכן היא. לא זיהתה את החדר, הריחות היו זרים לה לגמרי. כמו כן השמיכה בה היתה עטופה גלשה ממנה, התקפלה לה לאטה. ציקדה מיששה אותה והיתה לה הרגשה שהיא כמו פרווה רכה של בעל חיים, שראתה ונגעה בו כשהיתה ילדה קטנה, באחד מהמחנות בהם שהה השבט שלה. היו שם בעלי חיים קטנים ומתוקים כמו שפנים, סנאים, חתולים, חולדות. לרגע גם חשבה שהשמיכה היא יצור חי, עת בתנועה גלית נעה לכיוון הארון ונכנסה לתוכו.

קמה והלכה לדלת השירותים. מקלחת רטובה, בחיים בחיים לא זכתה למקלחת כזו, במדבר. לעתים נדירות, בנווי מדבר, כשהיה בם איזה נחל, או היקוות של מים, ואחרי שנבדקו שאינם רעילים, ואין בם סכנות דוגמת נחשים, תנינים מותר היה להכנס לתוכם. אבל גם מקווי מים אלו לא דמו למקלחת הזו. היא הרפתה את שריריה, את זהירותה, ונדמה שגם היתה אדישה לכך שגופה פלט את הפסולת שלו תוך כדי. העונג היה כמעט מיני, על גבול האורגזמה. מגע המים באברי המין, בפטמות, לאורך נקודות בגוף שהסעירו אותה. היא רצתה עוד ועוד, אבל אחרי זמן קצוב היא עברה למקלחת היבשה, זו שעיסתה אותה, עינגה אותה גם במריחת שמני גוף על עורה. שיניים ושיער טופלו אף הם בו זמנית.

נקיה וחדשה היא יצאה מהמקלחת ומולה נפתח ארון ובו יריעות בד ארוכות בצבעים שונים. בחרה בסגול לילכי חיוור ועדין, ולמרות חווית המקלחות שהיתה בן, התפעמה מאיך שהבד באופן עצמאי התארגן על הגוף שלה לגמרי. מכוסה/חשוף לגמרי.

בחדר המרכזי חיכתה על השולחן ארוחת בוקר או ארוחה [ הם למדו ממקרה ירקון, בהחלט], ולידה מסכה. ליד השולחן ישב הזכר, ככל הנראה, שעצר אותה וחטף אותה, עוטה מסכה.

שמי דולל, הוא אמר. שבי תאכלי. תצברי אנרגיה. אנחנו יוצאים למסע לכוכב שלנו, אוקטופוס. בזמן טרה זה יקח כחמש שנים. בזמן שלנו זה הרבה פחות, אבל זה לא חשוב.

את יכולה להיות ערה כל חמש השנים, ללמוד, להתאמן, לחזק את גופך. את יכולה לקרוא את תולדות וילמה, אליה את מיועדת להגיע. כל שתחליטי. מחוץ לחדר הזה את חייבת לעטות את המסכה הזו, כי הגוף שלי תואם אטמוספירה אחרת משלך, ולכן זו האטמוספירה בחללית.

כעבור שעתיים הוא הזמין אותה לפגישה עם טמהארי.

היא התישבה ליד שולחן האוכל, דמות התגבשה בחלל לפניה. הרבה זרועות פנים יפהפיות וקול שכפה עצמו עליה בעדינות וברוך: ברוכה הבאה למשימת וילמה 2.


יום שישי, 12 באוגוסט 2022

1 ב 1

  ציקדה לבית רמשא. מדי פעם היא הרהרה על כך שבית משפחתה נקרא, רמשא. כמו הם חרקים או החיות הקטנות שזוחלות על קרקעית האדמה, ליד בארות או מקווי מים בודדים.

לו טרחה ללמוד את ההיסטוריה של משפחתה כיאות, ודאי היתה מגלה שאחד מאבי אבות אבותיה, היה אנטימולוג, חוקר חרקים ידוע, והוא בחר ביודעין בשם המשפחה הזה. הוא גם העריך, בזמנו ביתר תוקף מתחזיות עגומות במאה ה- 20, שמי שישארו על טרה אחרי האסון הנורא, לכשיגיע, יהיו רק רמשים, חרקים.

ילדים זה העיקר בשבט של ציקדה. היה לה אבא מובחן היטב. אמא? זו אחת מהשאלות שטרדו מנוחתה, וזו אחת הסיבות לבעת-הלידה שממנו היא סובלת. בוודאי היא שכבה עם גברים, ובניגוד לאחרות בנות מגדרה בשבט, הקפידה מאוד לא להכנס להריון, או [ וזה לא לציטוט, להפיל אצל המכשפה התורנית את העובר החדש שהחל ללבלב ברחמה.]

ברגע זה ממש היא נמצאת על גבו של סוס גבוה ושחור. היא דוהרת לה למתחם הרעייה של השבט. היא שוב ברחה ממשפחתה התובענית, מאביה המציק ומכל אלה שחושבות עצמן כהורותיה. במתחם הרעייה נמצאים צעירי השבט כשהם לומדים את המיומנויות ההכרחיות לאדם שחי במדבר. בנים ובנות וכל מי שמסוגל לעמוד על רגליו הגיע לשם. היא אחת מהמדריכות. היא מלמדת מציאת מזון בתנאי לחץ קיצוניים. תנאי לחץ בם חובה לאכול בשר מן החי או צומח הישר מהאדמה. שימוש במים ובאש כדי להכין את המזון החי הזה. על הסוס היא סחבה תיבה גדולה ובתוכה "משפרי טעם", שגם את דרך הכנתם היא מלמדת.

בראשה מסתובבות מחשבות רבות על עצמה, על הגיל שלה, על האכזבה שהיא מסבה לאביה. מחשבותיה לקחוה למקומות רחוקים, כך שרק עצירה פתאומית של הסוס, שכמעט העיפה אותה מאוכפו העירה אותה. מולה עמדה דמות מוזרה. ראש במסכה, גוף עתיר זרועות וכפות ידיים ורגליים קצרות.

ירדה מעל הסוס וקדה כדרך בני שבטה, כשהמבט הישר לפני העומד.ת מולה. היא ראתה מבעד למסכה השקופה פני גבר צעיר, ללא שיער. יפים בצורה שלא תתואר. צבע עורו היה בין לבן לשחום, עיניו כחולות [כאן הסיפר האנכרוניסט נזכר בימיו בימיו ובצבע הים שם] כימה של יוון. הוא הציג עצמו: שמי דולל למשפחת אקווריוס, היי ברוכה בהצטרפותך לצוות וילמה 2.

כירקון, גם היא נבהלה, נעמדה בפוזת הגנה. גם היא כמוהו ככל הנראה נעטפה בשכבת גז מרדים, כי משהתעוררה בחדרה אי שם, לא בדיוק הצליחה לאכן את עצמה, לארגן את חושי המציאות שלה, וראשה כאב.

היכן אני?

יום שלישי, 9 באוגוסט 2022

1 א 2

 ירקון מתעורר על ספינת חלל. אין לו שמץ מושג של מי הספינה, באיזה מקום בספינה הוא נמצא. הוא מזהה שהוא על מיטה די נוחה, מזג האוויר נעים, רוח מבושמת ועדינה מציפה את החדר. משהוא מזדקף ממיטתו ומתישב עליה הוא מגלה מולו מסך קובית תקשורת גדולה. לצידה חלל ובו שולחן וסביב שלושה כסאות נוחים. הוא מסובב מעט את ראשו שמאלה ומזהה כניסה, ככל הנראה לחדר אחר, אולי השירותים.

השמיכה שהיתה עליו מתקפלת לה לאטה, משאירה אותו חשוף ועירום לגמרי. לא נעים לו העירום חושף הצלקות הזה, אבל הוא רגיל להיות נסקר בעירומו המלא. ירקון ניצל הטבה ממלכתית, האריך והעבה  באמצעות שדרוג גנטי את איבר מינו. הוא אהב להציגו, אבל כאן בחדר הזה, אין צופים או צופות, בני זוג פוטנציאליים. אין זה סוד במאה ה- 31 שבני אנוש היו פוליאמוריים וחסרי העדפות מגדריות. המשיכה המינית או הרצון להסדר או לחוזה טוב הוביל לפעמים לחתימה באמצעות יחסי מין.

כך או אחרת, הוא קם וחיפש דבר מה ללבוש. הלך לכיוון הדלת הנוספת ואכן נכנס לחדר השירותים. נכנס למקלחת הרטובה, זו אשר שטפה אותו ואת כל הפרשות הבוקר השונות שלו. ידיים עיסו את גופו וסיבנו אותו חודרות לכל נקב בגוף בעדינות.

נקי ומרוצה יצא מהמקלחת הרטובה ונכנס למקלחת היבשה, שבעצם היתה אוויר חם שיבש אותו. שוב ידיים מעסות ומורחות אותו בשמן לגוף, אחרות מגלחות פניו ואת השיער שעל גופו, אחרות מנקות את שיניו, ולבסוף התזות של בושם חמוץ-משהו עליו.

עכשיו הוא רצה להתלבש.

הוא גם היה רעב מאוד.

בחדר המרכזי היה ארון. ניגש לארון ומצא בו ארבע יריעות בד, לפחות הן הרגישו כך, בצבעים שונים. היה לו מצב רוח מעולה, למרות שהיה בשבי, כך הבין ברמה הנמוכה ביותר של התודעה. אבל הוא אדם של גוף. ואם הגוף מרוצה, גם הוא מרוצה. בחר את היריעה הצהובה והוריד אותה מהמתלה. עטה על כתפיו, ולהפתעתו, הגלימה התאימה עצמה לגופו, והפכה למעין עור שני שלו. וכן, לשמחתו, גם איברו נעטף יפה.

מוכן ליומו בספינה ששבתה אותו, כלומר, עם השובים שלו שמח כשדלת חדרו נפתחה, והחוטפת דלאל יפת הפנים עמדה מולו. היא חייכה חיוך עמוק למראהו, חלק מכפות ידיה רעדו מעט. מתשוקה?

כבר לא היתה מסכה על פניה, אבל היא הביאה עמה מסכה עבורו. מחוץ לחדר האטמוספירה של חלק זה בחללית הותאם לדרישות שלנו, ואתה לא יכול לנשום אותה. הוא אמר לה תודה ואמר שהוא רעב, וגם שישמח מאוד לדעת פרטים כמו: לאן הוא נלקח, כמה זמן יקח המסע, מה מצפה לו אחרי המסע.

דלאל חייכה. לפתע היא הבינה, שבני אדם, שלא עברו שינוי גנטי חריף כמוה חיים אחרת, ניזונים מאוכל מוצק, שותים נוזלים. היא הבינה שמחוץ לחדר שהוכן במיוחד עבורו, אין אפשרות להזין אותו. תקשורת מהירה עם טמהארי [ נו טוב, ירקון חיכה בישיבה כמעט שעה] ואל החדר הוכנסו מוצרי מזון שמתאימים לבני אדם מהסוג של ירקון. 

האוכל המאה ה- 31 לא השתנה מי יודע מה. נכון שלא נטבחו חיות, אבל גידולי בשר בחוות בשר מתאים קדמוניים סיפקו את הצורך. כך גם כל מוצרי המזון הקיימים - כולם תוצרים מ מליארדי תאים שנאספו בזמן מהפכת הטבעונות והצמחונות הגדולה, עת הבינו בטרה, ששרידה היא גם אטמוספירה נקייה, מערכות אקולוגיות שפועלות בשלמות ללא הפרעה. בתום המהפיכה נמצאו שלושה שטחי ענק על טרה, אחד באסיה, אחד באמריקנות ואחד באפריקה - שם נוצר כל המזון האנושי ובמשך מאות רבות סופק מזון לחלליות הארצה שונות. 

פרוטוקול עבודה של חללית הארצה - עם הקמת ישוב, מקימים מפעל מזון. בני אדם לא יפגעו באף חי ובאף צומח או פטרייה לצרך מזון.

אכל ושתה, הרגיש נוח מאוד. 

אמר לדלאל, אני חייב להתאמן לפחות שעה לפני שאהיה מוכן ליום עבודה. שוב התיעצות עם טמהארי. [ הערת ביניים שנכתבה בדו"ח על טמהארי וישוב וילמה - טמהארי הפגינה רשלנות בולטת למדי במנהגי שלושת הסובייקטים שאיתרה. היא יצרה עיכוב רציני בהכנת ירקון לקראת מסע החיפוש, מסע היעד שלו בוילמה. למשל - היא התעלמה מהעובדה שיש בני אדם שניזונים דרך הפה במזון מוצק ובמשקאות, ולא כבני גזעה באמצעות אוסמוזה של חצי שעה עד שעה  באמבט נוזלים מזינים, או חוסר הידיעה, שירקון הוא מתנקש, שוטר, חוקר ואדם שגופניותו היא חלק מהותי ומרכזי של חייו. דבר זה הוביל להתנהגות בלתי נסבלת על ידי שוכני אוקטופוס, אוננות ופליטה של נוזלי גוף.] 

נמצא לו חדר צמוד לשלו, יצרו מעבר מתאים מחדרו לחדר השני, ושם ביקשו ממנו לתאר ל-מה הוא זקוק. אז הוא ביקש: דמוי סוס לרכב עליו, מזרון מגומי רחב, משקולות להנפה, מסלול ריצה מחובר למחשב שמונה ובודק זמן, השגים, קלוריות. לקח עוד יום יומיים של אפס מעשה בחדרו, ולהתעצבנות רבה מצדו, כולל אוננות מופרזת. דלאל היתה בהלם מאיבר מינו, הוא הזכיר לה את הזרועות הרבות שלהם יש, את הגדלים השונים, אבל אף לא אחת מהזרועות יועדה להנאה עצמית או לצורך פליטת נוזלים מהגוף.

ביום השלישי או הרביעי לחטיפתו, אין לו מושג, נפגש ירקון עם טמהארי. זו היתה פגישה וירטואלית באמצעות תקשורת רב מימדית, [תקשורת רב מימדית העבירה חוץ ממראה וצליל, ריחות, מעין תחושת מגע, וכל אחד מהמשתתפים בפגישה זכה למידע רב הישר למוחו, שעזר לו בפגישה.] והוא ראה את טמהארי. ביומנו הפנימי, שהתנהל במוחו, הוא תיאר אותה ככדור ראש בינוני, שיער שחור פרוע. עיניים כחולות כים. אף רחב בבסיסו בין העיניים ומתכווץ לו עד שמגיע לגובה השפתיים. שפתיים בשרניות, שיניים לבנות, אוזנים קטנות ומתוקות, ממש. עור פנים בצבע שחרחר-מוקה, זה גם צבע עור כפות ידיה הרבות. חלקו האמצעי גופה היא באורך מטר, ויצאו ממנו, לפי ספירתו קרוב לשלושים זרועות, באורכים שונים. בקצה כל זרוע כף יד. כפות הידים היו מגוונות, הן מבחינת גודלן, אורך האצבעות, כמות האצבעות בכל כף יד, ודי מהר הוא הבין שזו בעצם קופסת עבודה.

רגליה שהיו מקופלות תחתיה, נראו מנוונות לגמרי, והיא ישבה עליהן. היה לה קול עדין מאין כמוהו, והחיוך שבו קיבלה אותו, שבה את ליבו בבת אחת.

"ברוך הבא למשלחת וילמה 2".

יום חמישי, 4 באוגוסט 2022

1 א' 1

 ירקון לבית רמכא בחדר הכושר. המקום היחיד בו הוא אוהב להיות. הגבר הזה, בן למשפחה השליטה של ממלכה גדולה על פלנטת דמויית-טרה שהתגלתה לפני 800 שנים, מודע היטב למעמדו הפוליטי, החוקתי והחוקי.

אבל מדיניות המשפחה מאז ומעולם היתה: בת בכורה יורשת. צאצאים אחריה פונים או לעבודה דתית, לעבודה אקדמית, מנהל מדינה או לצבא/למשטרה. ירקון במשטרת הממלכה, ועיסוקו המרכזי מניעת הברחת מינרלים יקרים מעולם הבית שלו, ארטמיס, לטרה או למקומות אחרים.

צלקותיו היו סימנים בולטים לחקירות, עימות עם מבריחים ומה לא?!

התחושה שליוותה אותו בדהירתו למכון הכושר התעצמה יותר ויותר ככל שהתקרב למכון. אפילו סוסו הגבוה והיפה, ארם, צנף והניע ראשו באי נחת. ירקון המשיך לדהור כשראה באמצע הדרך למכון חללית- מונית חלל - ממתינה.

סימני סכנה, אורות אדומים הבזיקו במחשבתו/בדמיונו, תחושה חריפה של צרבת ופיק בירכיים שמעולם לא חש גברו בו. ארם נעצר, וירקון ירד ממנו, די מבוהל חרד לחייו. ארם הסתובב ודהר חזרה, אבל ירקון למרות החרדה המשיך לכיוון מונית-החלל. 

היו לו סיבות רבות לחרוד ממונית חלל. מוניות חלל היו אמצעי תחבורה אופייני למבריחים. מונית חלל יכלה להגיע למהירויות גבוהות שניות אחרי שהתנתקה מכוח המשיכה של ארטמיס. אין בה הרבה מקום, אבל באחת מהן עבר לפני כמה שנים עינויים קשים מכנופית מבריחים. אני חייל, אני שוטר, אני בן למשפחת המלוכה, אני בן בית רמכא. כך ניסה לעודד את עצמו, בעודו מזיע ללא הרף.

משהתקרב מספיק למונית החלל, יצאה ממנו דמות מוזרה. לא ברור מהי זהותה המינית, אבל היא נראתה כמו כדור שחרחר עמוס בזרועות, או כך לפחות זה נראה. על פניו/ה של ה"יצור" היתה מסכת נשימה, שכיסתה את העיניים, האף והפנים, אבל היתה שקופה. הפנים היו יפים כלכך עד שנשמתו נעצרה. הוא גם נרגע. היצור מולו לא הראה שום סימני אלימות, תוקפנות או כוונה רעה.

"שלום לך ירקון" אמר/ה הדמות. קול מתכתי, חסר גוון מגדרי לגמרי. "נבחרת על ידי מנהל האימפריה לדאוג לעתיד הגזע האנושי על עולם וילמה". ירקון גיחך מעט, עכשיו משנרגע. מנהל האימפריה נשמע כלכך פומפוזי, שכמעט הסתובב, אבל הדמות הזו, הגוף עתיר זרועות, כפות ידיים בגדלים שונים, ריתק אותו מאוד. "מי את/ה?" וקיבל תשובה מוזרה "אני ממצה את זמן היותי כאן. נשלחתי בדחיפות תוך סכנה מוחשית לחיי. אני לא יכולה[!] לחיות כאן. שמי דלאל לבית אנליל מכוכב "אוקטופוס", וחיי יסתיימו כאן אם לא אגיע לחללית ממנה ירדתי."

טוב, האמת שלא היתה לירקון אפשרות בחירה רבה. בעודה מציגה עצמה היא התיזה גז מרדים, ככל הנראה, לעברו, זימנה אלונקה רוחפת וחובש רוחף, ודקה אחרי שסיימה להציג עצמה, ירקון היה בתוך המונית בדרכו אל חללית תעבורה שקשה לאמוד את גודלה.

דו"ח ביניים, פרופ' טמהארי לבית תשנית

ירקון לבית רמכא אצלנו, בדרך לאוקטפוס לעבור סדרת בדיקות וקבלת חיסונים.

יום שלישי, 2 באוגוסט 2022

3 א, דו"ח למטה הבריאות - פרופ' טמהארי לבית תשנית

                                                                                10 ביולי 3201

 דו"ח חקירת וירוס וילמה 12

סיכום המידע

המידע על וירוס "וילמה 12" הגיע למטה שלנו בעיר מקדוניה בשנת 3200. המידע הגיע ממעבדת חלל באזור תולעת חלל 25.
המידע שמניחים שהוא אמיתי הוא:
וירוס וילמה הצליח להשמיד כל חי על כוכב "וילמה" [מכאן שמו]. על הכוכב שהיה בשלבי הארצה מתקדמים התפרצה, ככל הנראה, מחלה שגרם לה הוירוס. לדעתנו, אחד מבני האדם שעסקו בהארצת וילמה הצליח לאסוף נגיפים, להכניסם למבחנה ולצלחת פטרי, לחתום אותם בקופסה אטומה ולשלוח לחלל בגשושית הצלה קטנה.
הגשושית נמצאה, ככל הנראה, על סמן תיעוד בתוך הגשושית כשבעים שנה אחרי שילוחה מוילמה. נעשו מאמצים גדולים ליצור קשר עם וילמה, לא התקבלו מענים, וסריקות של הכוכב לא העלו סימני חיים אנושיים.
ניתוח הדגימות נעשה בחדר מעבדה סטרילי לגמרי. הלבורנטים עטו על עצמם חליפות מגן, והחדר עצמו טוהר מדי 3 שעות מחיידקים, וירוסים מכל סוג.
הדנ"א של הוירוס הוא גלגול של שני וירוסים שהכו את טרה לפני אלף שנים. וירוס האיידס ו-וירוס הקורונה. הוירוס לא פוגע בצמחים, לא פוגע בבעלי חיים. רק בבני אדם. 
שיטת בדיקות הוירוס והשפעתו נעשו על פי כל כללי המחקר כיום. ישנם תאי גידול של תאים אנושיים, תאי בעלי חיים מסוגים שונים, תאי פטריות ותאי צמחים. כל הגידולים הללו נטולי תודעה, נטולי מערכת עצבים, וכך איננו מפירים את הקוד המרכזי בחקר מחלות - לא מדביקים אף יצור חי!
רק תאים אנושיים מתו במהירות מהוירוס.
שיטת הפגיעה של הוירוס נחקרה. הוירוס תוקף את מעטפת התא ויוצר בה חריר המאפשר לו להכנס לתוך התא, להשתלט על ה-דנ"א ולהתחיל לשכפל עצמו עד לפיצוץ התא.
מידע קיים על מחקרי שני הוירוסים, ידוע שההדבקה מחייבת מגע בין בני אדם או המצאות עם אדם נגוע באותו חלל מזוהם בו.
תרופה נמצאה לפני כחודש, והיא קטלנית לוירוס. כיום היא נבדקת על תאי אנוש נגועים, עוד אין תשובה סופית.
שאלה לחקירה - איך הגיע זן משולב שני הוירוסים לוילמה 12? כיודע לנו, זני וירוסים אלימים מתגלים תדירות. אבל, וילמה 12 לא הכרנו. מיגור ה-איידס וה- קורונה במאה ה- 22 בטרה והפרוטוקול המחקרי קבע שחובה לשמור בהקפאה עמוקה את היצורים האלה לצורכי העתיד ולצרכי מחקרים שיבואו.  מעבדות מחקר שימרו את שני הזנים, ולשמחתנו אף לא אחת נהרסה במהלך מלחמות "בייג'ינג, ושינגטון, קנברה" במאה ה- 23.
איך התאחדו שני הזנים? אין לנו מושג קלוש. יש עדויות על מחקרי שילוב וירוסים למטרות רפואיות, אבל למיטב ידיעתנו מחקרים אלה הקפידו על אפס נזילה של מידע או וירוסים ממעבדות המחקר.

מסקנות

נקודת המוצא שלנו היא, אין יותר בני אדם על כוכב וילמה. 
הוירוס המשולב, ככל הנראה, זלג למרות הקפדה יתרה, מאחת ממעבדות המחקר העוסקות בשילוב דנ"א של וירוסים.
הוירוס הגיע ככל הנראה בספינת הארצה לוילמה.
חוסר זהירות, בורות הביאו לשחרורו בוילמה 12.

הצעות לפעולה 

הפיקוד העליון האימפריאלי לא מאשר הוצאת משלחת הארצה חדשה לוילמה. אנחנו חושבים, שלאור המידע המעודד ממעבדת המחקר על מציאת תרופה, שיש מקום לשלוח קבוצת הארצה וקבוצת פריון מהאיכות הגבוהה ביותר לוילמה. הן כדי להמשיך בתהליך ההארצה והן כדי לישב את הפלנטה.

מידע על וילמה

וילמה היא ירח/לווין של כוכב ענק בצבע טורקיז. הכוכב סובב סביב שמש הגדולה פי 10 מהשמש של טרה. כך וילמה מקבל אור וחום הן מהכוכב פרדי והן מהשמש. 
וילמה דומה באטמוספירה שלו ובהכרב הגיאולוגי שלו לטרה. הוא גדול מהירח פי שלושה. יש בו מים זורמים, מעין "עונות שנה" ויש בו צמחיה. לא נקלט מידע לבעלי חיים או יצורים תבוניים.

                                                                       בברכה
                                                             פרופ' טמהארי לבית תשנית
                                                             פרופ' עתיד לבית פוטין
                                                             ד"ר ברני לבית קורסיקה

 חלף עבר שבוע איזון הלחצים בין ספינת החלל שלנו לספינת-העל והורשינו לצאת אל הספינה. אומר, שנראה לי שההמתנה הזו ארוכה במכוון, וזו דרך ככל הנרא...