יום שישי, 7 במאי 2021

62 - תורן מי זהב

 ליולי היתה בעיה אחת בחיים. היא שנאה את חודש יולי. אמרו לה ששמה הוא קיצור של יוליאנה, ואין לזה קשר ליוליוס קיסר, אבל זה לא עזר.

בסוף בגיל 18 היא אזרה אומץ והלכה למשרד הפנים להחליף את שמה. שם באשנב שוחחה קצת עם הפקידה חובשת השביס, או ליתר דיוק טורבן בצבע טורקיז מזעזע בנוי כמגדל אייפל על ראשה. מה השם שבחרת לך במקום יולי? יולי כבר חשבה רבות על השם האחר. מאות שמות רצו הלוך ושוב בראשה עטור תלתלים שחורים. עיניה הכחולות ועורה הצח די הדהימו את הרואים אותה, והפקידה בעלת הטורבן לא הפסיקה להניע ראשה.

יולי לא שמה לב, כבר התרגלה, והתחילה להגות את שמה המועדף ד... רגע, רגע אמרה לה הפקידה. את לא הולכת לשנות לדפנה, נכון? זה שם של אלילה. לא מציעה דאפי, זו ילדה שאבא שלה אנס את חברה שלה. דורית זה דוריס וגם מחווה ליוונים ימ"ש.

הצחוק שיצאה מפיה של יולי הזכיר קצת געיית עגלה, ובמשך דקת הגעיות הללו, נפלט לה מהפה מרוב צחוק, תורן. תורן? תורן? חזרה בעלת הטורבן בהלם. זה.. זה...


יום שבת, 1 במאי 2021

61 - הנפילה מהיכלותיו

 אפילו התרעה לא היתה. צעדתי עם השאר לכיוון הזוהר והאור שלמולי. האופוריה היתה שלמה, התחושה שנִּשמָתי מרחפת לה בין כנפי מיכאל, רפאל ומטטרון היתה עזה. צפונות אינסוף בעולמו של האל נגלו לי, חשבתי ביוהרה רבה, אפילו חנוך לא זכה לטיול ולביקור כשלי. והנה כשלה רגלי. כאב עז משכני בעוצמה מעולמות יהווה. אפילו הסיגריה מלאת החשיש הרפואי שעישנתי לא הצליחה לחסום את הכאב הנורא. נפלתי. נפלתי כמו אדם הראשון, כמו הילל בן שחר, כמו לוציפר לתהום עמוקה, שחורה.



יום חמישי, 22 באפריל 2021

60 - תמונת בקר

 באמצע הרחוב היא נעמדה, ארגנה את גופה כך שפי הטבעת שלה יהיה מאונך לכביש, והופס'ה חבילת צואה חומה וגדולה במיוחד צנחה.

הוא, פניו אדומים מבושה, לבוש ברישול של בית, פניו עטויי זיפים, שערותיו סתורות הוציא שקית שקופה מכיס מכנסיו, אסף את הערימה הריחנית והחל ללכת לעבר המדרכה בה עמד פח אשפה עירוני.

לא הסתכל ימינה ושמאלה, לא קדימה אף לא אחורה. כמו סהרורי, והכלבה נשרכת אחריו איטית כמו צב, שנותיה נִּכָּרוֹת בה היטב.

יום ראשון, 18 באפריל 2021

59 - מסקנת חלום

 ככה זה כשטסים בזמן מעבר למהירות האור. כל חייך נפרשים מולך, מול התודעה המתפרקת לחלקיקי חלקיקים ומתגבשת לשלם שהיה ולחדש.

יום שלישי, 13 באפריל 2021

58 - געגוע

 תמיד בצפירה ביום הזכרון הוא נכנס לשירותים. לא רצה לעמוד את 2 הדקות הללו. הילדים שלו, שגדלו בתוך האבל, כבדו את הצפירה, וכשהחליט להפסיק ללכת לטקס הזכרון היחיד אליו הלך, בבית ספרו של אחיו, הם המשיכו.

כלכך הרבה כעס אמו יצרה בו כלפי בית הספר של אחיו. חוסר יכלתה, ויכולתו לסלוח להם על שגיאות מטופשות שנעשו, מכתבים וסקרים והצעות להצטרף לאגודת הבוגרים, וכל זאת לאחר מותו, נפילתו. הלכה לעולמה, הלך אביו לעולמו והוא חדל באחת.


יום חמישי, 8 באפריל 2021

57 - פועה הפטשי, הפטשי המכשפה

ויי כמה אהבנו לצחוק כשהיא יצאה למרפסת עם בקר, צהרים וערב ולהתעטש בקול רם. אפילו חשבנו שהיא מזוררת כסוס. והשכנים העיראקים בבנין ממול ננזפו בצרחות על כך שהם מפרים את חוק כנוביץ. רוצה לומר, מנקים שטיחים ועוד בשעות השלאף-שטונדה הקדושות.

אמי  לא סבלה את פועה. לא יודע למה. הן לא דיברו זו עם זו. הבן של פועה ובעלה היה בגיל של אחי, כלומר מבוגר ממני בשלוש שנים. שמעון שמו, ושמעון התבייש מאמא שלו מאוד, ולא הזמין חברים אליו הביתה.

אבל היתה לפועה חותמת כחולה על היד, להרבה "זקנים" בירושלים היתה חותמת כחולה על הידים. כששאלנו מה זו החותמת, ענו לנו - זה מה שהנאצים עשו ליהודים כשבאו למחנות הריכוז. מחנה ריכוז, אההה, אלה שעשו מהם סבון, וחלק מהתבגרותנו המעוותת היו ספרוני "סטאלג" האיומים, וספריו של ק.צטניק עם התיאורים הפלסטיים על גבול הפורנוגרפיה לפעמים.

כשהייתי בן עשרים בצבא, אמא ספרה לי שפועה נפטרה, מסכנה, הוסיפה, היה לה אלצהיימר. היא מתה לבד לבד, כי שמעון ברח רחוק רחוק ממנה ומצחקו הילדים על "הפטשי הפטשי".


יום שישי, 2 באפריל 2021

56 - צ'

 רק טבעי שאדם העולה בפעם הראשונה על ספינה ייזכר, כמעט באופן אוטומטי, בתנועותיו ברחם אמו. אבל כשציון עלה על הספינה בפעם הראשונה כל מה שהרגיש הוא אבדן שליטה, בחילה ומייד רצה לרדת ממנה. ציפי חיכתה לו בחלקה הפנימי של הספינה, רבוצה על מזרן גומי מנופח, לבושה בבגד ים עשוי מחוטי פוליאסטר מנצנץ. 

62 - תורן מי זהב

  ליולי היתה בעיה אחת בחיים. היא שנאה את חודש יולי. אמרו לה ששמה הוא קיצור של יוליאנה, ואין לזה קשר ליוליוס קיסר, אבל זה לא עזר. בסוף בגיל 1...