יום ראשון, 18 באפריל 2021

59 - מסקנת חלום

 ככה זה כשטסים בזמן מעבר למהירות האור. כל חייך נפרשים מולך, מול התודעה המתפרקת לחלקיקי חלקיקים ומתגבשת לשלם שהיה ולחדש.

יום שלישי, 13 באפריל 2021

58 - געגוע

 תמיד בצפירה ביום הזכרון הוא נכנס לשירותים. לא רצה לעמוד את 2 הדקות הללו. הילדים שלו, שגדלו בתוך האבל, כבדו את הצפירה, וכשהחליט להפסיק ללכת לטקס הזכרון היחיד אליו הלך, בבית ספרו של אחיו, הם המשיכו.

כלכך הרבה כעס אמו יצרה בו כלפי בית הספר של אחיו. חוסר יכלתה, ויכולתו לסלוח להם על שגיאות מטופשות שנעשו, מכתבים וסקרים והצעות להצטרף לאגודת הבוגרים, וכל זאת לאחר מותו, נפילתו. הלכה לעולמה, הלך אביו לעולמו והוא חדל באחת.


יום חמישי, 8 באפריל 2021

57 - פועה הפטשי, הפטשי המכשפה

ויי כמה אהבנו לצחוק כשהיא יצאה למרפסת עם בקר, צהרים וערב ולהתעטש בקול רם. אפילו חשבנו שהיא מזוררת כסוס. והשכנים העיראקים בבנין ממול ננזפו בצרחות על כך שהם מפרים את חוק כנוביץ. רוצה לומר, מנקים שטיחים ועוד בשעות השלאף-שטונדה הקדושות.

אמי  לא סבלה את פועה. לא יודע למה. הן לא דיברו זו עם זו. הבן של פועה ובעלה היה בגיל של אחי, כלומר מבוגר ממני בשלוש שנים. שמעון שמו, ושמעון התבייש מאמא שלו מאוד, ולא הזמין חברים אליו הביתה.

אבל היתה לפועה חותמת כחולה על היד, להרבה "זקנים" בירושלים היתה חותמת כחולה על הידים. כששאלנו מה זו החותמת, ענו לנו - זה מה שהנאצים עשו ליהודים כשבאו למחנות הריכוז. מחנה ריכוז, אההה, אלה שעשו מהם סבון, וחלק מהתבגרותנו המעוותת היו ספרוני "סטאלג" האיומים, וספריו של ק.צטניק עם התיאורים הפלסטיים על גבול הפורנוגרפיה לפעמים.

כשהייתי בן עשרים בצבא, אמא ספרה לי שפועה נפטרה, מסכנה, הוסיפה, היה לה אלצהיימר. היא מתה לבד לבד, כי שמעון ברח רחוק רחוק ממנה ומצחקו הילדים על "הפטשי הפטשי".


יום שישי, 2 באפריל 2021

56 - צ'

 רק טבעי שאדם העולה בפעם הראשונה על ספינה ייזכר, כמעט באופן אוטומטי, בתנועותיו ברחם אמו. אבל כשציון עלה על הספינה בפעם הראשונה כל מה שהרגיש הוא אבדן שליטה, בחילה ומייד רצה לרדת ממנה. ציפי חיכתה לו בחלקה הפנימי של הספינה, רבוצה על מזרן גומי מנופח, לבושה בבגד ים עשוי מחוטי פוליאסטר מנצנץ. 

יום שלישי, 30 במרץ 2021

55 - היא והוא

אם לא היה עצב אמיתי וממשי בעיניה, יכל אדם לחשוב שהגברת בתמונה מחפשת בן זוג. מאופרת כך שכל פגמי עורה נעלמו. רגליה מציצות מתוך מכנסיים קצרים והחריץ בין שדיה גלוי. כמו להוסיף על כך, השיער מאחורי אוזניה. על פי המילון הבינלאומי למחוות אנושיות: שיער מוזח מאחורי האוזן מרמז על תשוקה מינית.

אלמנה עגומה בשיא שנותיה. ילדים גדולים, שניהם נשואים. ילדה קטנה בת 14, והיא התחתנה כל כך צעירה, ונשארה צעירה ללא בן זוג.

יוסף צפה בה באדיקות, ליקק שפתיו וחייך בינו לבינו. 

יום שישי, 26 במרץ 2021

54 - רצונות

 לפעמים ממש מתחשק לי לכתוב איזה סיפור פנטזיה, כזה שיכה גלים בכל העולם במקוריות שבו, בתעוזה הבלתי רגילה, ביכולת לצאת מהמבט ההומוצנטרי שקשה לברוח ממנו.

יש לי הרבה דגמים ללמוד מהם איך עושים זאת. למשל דגלאס אדמס, טרי פרצ'ט, ניל גיימן, אורסולה לה-גווין ואפילו הסופר המקראי שמדבר מגרונו של החיזר המתקדם טכנולוגית עד כדי בריאת עולמות ששמו יהווה.

אבל הם כבר היו וטבעו את מורשתם ככזו, שאתפס לו אֵעָזֵר בהם כחקיין רדוד, חלש, דל דמיון, אם לא כגרפומן. עלי למצוא את הדרך שלי, היחודית, ונזכרתי ב'אדון האור' של זילזני, שם אפשר להחליף גופות, לא להתחייב לגוף אחד, למגדר אחד או אפילו למשפחה ביולוגית מסוימת. אפילו רעיון זה נוצל ונשחק עד דק.

לה גווין כבר כתבה וחקרה את ההיסטוריה הלא כתובה של העלים, וסרטים בהם חרקים הינם גיבורים נעשו, כולם מואנשים, ופלא שהפכו לסרטי ילדים.

אז איך איך מייצרים פנטזיה כזו שבה אינני מחויב לאנושיות שבי ולמה שהיה לפניי או בזמני?


יום רביעי, 24 במרץ 2021

53 - הגבול האחרון

 ענת ומיה היו זוג נשוי. ענת ילדה שני ילדים מיה לא הצליחה להרות באף דרך שמוכרת לנו, בני האדם. הן הורות שוות לילדים, בן ובת, והן גרות באיזור פיתוח בגלל יוקר המחיה באזור המרכז. אף אחד לא מציק להן, ואף אחת לא מרכלת עליהן כשהן מגיעות לאסיפות הורים או לוקחות את הילדים לגן המשחקים. משפחה ככל המשפחות.

כפי שאתם מצפים, ובצדק, יופיע עכשיו: אבל.. או הערה אחרת שתצ'קמק את התמונה היפה שציירתי. למשל, השכן עובדיה, רווק בן 45 , נדלק על מיה. מצאה חן בעיניו. רזה, נמוכת קומה, קוקטית ונשית מאוד. הוא נמשך אליה, כי ענק כמוהו, מטר ותשעים וחמישה סמ' יחף, ללא כרס אבל גוף כבד ושרירים מפותחים מאוד, פנים נאים, עיניים חומות אהב להגן על נשים חלשות בעיניו. נכון שבגלל זה ורק בגלל זה הוא נשאר רווק, כי החלשות ברחו ממנו בשלב מסוים, כי היה מעיק, לא נותן מרחב, היסטרי ודאגן.
האם הטיפש ידע או לא ידע שהן זוג?
זר לא יידע זאת, כשדפק בעדינות על דלתן וביקש, כמה בנאלי, כוס סוכר וחיפש דרך להשתחל לתוך הדירה. אבל ענת אשה אסרטיבית, משכילה מאוד, בזה לגברים מאוד [ הילדים בהפרייה מבנק הזרע ] נפנפה אותו, אחרי שאמרה: חכה רגע. סגרה את הדלת בפניו. אחרי חצי דקה פתחה ובידה כוס מלאה בסוכר מפלסטיק.
אבל לא אחד כעובדיה יירתע.
הוא החל במצור על הדירה, וצלצל ודפק בדלת בשעות מוזרות רק כדי לתפוס לרגע את מיה לבד. לא הלך לו.
בסוף הוא פגש אותה בכניסה לבנין. נעמד מלא התרגשות מולה, ענק, התנשם בכבדות, קולו הצריד מתשוקה. אני רוצה להכיר אותך הוא אמר. מתי תעזבי את אחותך [?] קצת? אתי יהיה לך הרבה יותר כיף. מיה הריחה את הפרומונים, העריכה את הטסטוסטרון וגמלה בלבה החלטה, אני עכשיו בדיוק בשיא הפוריות, מה כבר יקרה?
הם נכנסו לדירתו, ועל מיטתו שכבו. היא אסרה עליו קונדום, אמרה לו שהיא עקרה. משנגמר הכל, היא הסתובבה, אמרה לו תודה רבה, והוסיפה: אני וענת זוג נשוי. עכשיו בגדתי בה, ועוד עם גבר. אם תעז להזכיר, לספר, לרמוז על כך תסתבך בתביעת אונס, ויאמינו לי כשיראו אותך לידי! שלום ולא להתראות. נסיונות נוספים לפגוש אותי ייענו בצו הרחקה. הייתי ולא הייתי!
עובדיה, כמו קורנס הלם במצחו, החוויר. הזיע נורא, פחד נורא. והסכים.
ומה אתם חושבים, שלא נולד לה בן יפה תואר, העתק של עובדיה? בטח נולד, אבל אבא שלו כבר מזמן עבר לעיר אחרת.

59 - מסקנת חלום

 ככה זה כשטסים בזמן מעבר למהירות האור. כל חייך נפרשים מולך, מול התודעה המתפרקת לחלקיקי חלקיקים ומתגבשת לשלם שהיה ולחדש.