2 ב

 טמהארי החליטה לבדוק את שלושת קווי החיים שצצו מולה. היא כמובן נדרשה לקבל אישור לעשות זאת, וחובה עליה לתת הסבר ברור, סיבות רציניות, תוכניות מעקב ושליטה, יתרונות לאימפריה, יתרונות לנעקבים..  וכן גם סיכונים, חסרונות ובהחלט סיבות רציניות לביטול תוכניתה.

התוכנית המורכבת שלה כללה את ירקון לבית רמכא ואת ציקדה המקסימה. היא בדקה היטב את העבר הגנטי שלהם, וגילתה ששניהם הגיעו מאפריקה של המאה ה- 23, לאחר השינוי בצבעי בני האדם מ-לבן בעיקר לשחום עד שחור. אנשים לבנים היו מיעוט, ומרביתם חי על ירחים קפואים בו צבעם שימש כאמצעי הגנה כנגד טורפים מקומיים. שניהם שחומי עור, שניהם גם צאצאים למשפחת נשיא אמריקאי במאה ה- 21.

היה ביניהם מרחק של לפחות 50 שני אדם מבחינה גנטית, כך שאם יקרה ויעבירו גנים, אסון לא יקרה.

אבל, חשבה טמהארי, מדוע לזווג אותם?

היתה לה תחושה אינטואיטיבית ברורה וחזקה, שמזמן למדה להקשיב לה, אבל מנהליה דרשו מידע רציונלי ומבוסס היטב. למשל - תכונה משותפת נדירה שכדאי לפתח, אולי מערכת חיסונית מיוחדת שיכולה לעמוד במעמסי המגפות השונות, גמישות גנטית, היכולת להפוך ליצור חי אחר, טוב יותר מהמוצא האנושי שלו.

לפי התחזיות של עולם הבית של טמהארי, מחכה למין האנושי, כמו תמיד, מכה גדולה שיכולה להשמיד כמויות ענק של בני אדם ושידרוגי אדם, שטרם השתרשו היטב בכוכביהם. אחת מהסכנות הינה וירוס שנמצא בתרבות חדשה שפגשו על אחד מהכוכבים הנחקרים לצורך הארצתם או לצורך יישובם. הוירוס הזה חיסל תוך יומיים 1000 בני אדם, ומזל גדול, שתא חילוץ יצא מהכוכב ובו דגימות הוירוס.

המידע על הוירוס הגיע לפני כשנה. 70 שנה אחרי שהאירוע התרחש בכוכב, וילמה 12, שככל הידוע להם, ריק מאדם. קבוצת השליטה החליטה לא לשלוח לוילמה 12 שום ספינת הגירה, אלא לבדוק את הוירוס. השם שלו "וילמה 12". הוא נבדק על תאי בני אדם, שמתו מייד, על תאי בעלי חיים מתפרוסת ענקית של בעלי חיים מסוגים שונים, כולל חידקים ונגיפים אחרים, כולם מתו.

ניתוח התנהגות הנגיף, העלה שהוא מסוג הנגיפים שממיתים את מארחיהם, ובסופו של דבר מותירים שממה של חיים. הם לא מתים, אלא חיים ללא מזון, אוויר לתקופות ארוכות מאוד.

ניתוח גנטי שלו העלה שני רצפי דנ"א ששייכים למשפחות נגיפים מהמאה ה- 21. איך?

2 א

 אלף שנים קדימה בזמן מגלה לנו מערכת שמש שונה מזו שאנחנו מכירים כיום. בני אדם למדו הרבה על טכנולוגית תנועה בחלל, מהירה מאוד, וכן הבריקו בפיתוח התערבויות גנטיות. החל משינוי הגנום האנושי של אדם עד לשינויי הגנום של קבוצות אוכלוסיה. נוסף על כך "הארצת" כוכב כבר איננה מד"ב אלא מציאות פעילה, וידוע היום, שישנן חלליות ענק, כאלה המכילות אלפי או עשרות אלפי בני אדם שנעות להן במהירויות שיא בחלל, מחפשות, עדיין בגלקסית "שביל החלב" כוכבים מתאימים.

טמהרי לבית איגרא ישבה במשרד שלה, כשעל המסך הופיעו שלושה קווי חיים, שעניינו אותה. ירקון לבית רמכא, ציקדה לבית רמשא והנסיך פטישן לבית אורכידיאה, הנסיך היורש בכוכב אריס.

מוזר ככל שזה ישמע, השליטה ב- אנדסליון בני אדם, ולא בטוח בכלל שזה מספר מדויק, בשינויים שנערכו בהם בפלנטות השונות עליהן התישבו, בכוכבים המועדפים עליהם, במבנים חלליים גדולים יותר מטרה, דרשה מחשבי על, או הפיכת כוכב אחד למחשב-על.

בני האדם שחיו על הכוכב הזה אינם מסוגלים לחיות בשום מקום אחר. ההמרה הגנטית כלכך קיצונית. הם אמנם אוכלים, שותים ומפרישים פרש, אבל הם משועתקים מדי 30 שנים, חיים כנראה ללא סוף, גופם מוקדש כולו לזרועות תמנוניות בגדלים שונים, שבקצותיהם כפות ידים בצורות שונות, בגדלים שונים על מנת לטפל בריבוי משימות נפרדות, בהקלדה על מספר ענק של קלידים. כך שמבט לתוך גוגולת הענק שלהם, תגלה גושי מוח נפרדים מחוברים באמצעות נוירונים דקים או עבים. כל "גלגיליון" מחובר לכמה זרועות, לפי מעמדו בהירארכיה הכוכבית.  

זו טמהרי, היא כבר בת כחמש מאות שנים, עברה כמות נכבדה של שיעתוקים ותפקידה הוא מעקב אחרי קווי חיים מענינים. כי בוודאי אתם יודעים, רב בני האדם חיים ומתים ולא נודע שחיו או מתו. מתוך כמעט אינסוף קווי חיים יבהקו טריליונים שזקוקים למבט נוסף, על חלק מהם מופקדת טמהרי.

1 ג'

 עדיין במערכת השמש, כאלף שנים אחרי המאה ה- 21 וחלק גדול מהכוכבים המוכרים הוארץ, או לפחות יצרו בהם אזורים מוארצים לחיים אנושיים.

בכל אזור כזה התקיים סגנון חיים מובהק, שהוכיח עצמו במהלך ההיסטוריה האלימה של המין האנושי, כן גם לאחרונה ניסה שליט מטורלל ממשפחה שולטת שגילוי עריות בדרגה שלישית נקוט בה לתקוף אותנו, את אריס, ככלי יעיל לחיים תבוניים, מלאי שמחה, בריאות וחירות, למעט "חירות שלטונית". אבל גם השליט היה בפיקוח תמידי, על אף היותו שליט יחיד.

העקרון המנחה הוא דמוקטטורה. יש משפחה שלטת אחת! התפקיד שלה הוא לשלוט. חקיקת חוקים, מגעי חוץ, מניעת מהומות וניהול טקסים. יש לנו הרבה טקסים. למדנו מהיהודים ומהנוצרים הקאתוליים שטקס בכל יום, מעודד רוחניות נעלה, שמוסיפה לחיי התושבים, האזרחים.

אנחנו מתפללים תמיד לגאיה, היא הבסיס לחיינו הרוחניים והתרבותיים. היא שילוב מפליא של בודהה, קונפוציוס, משה, ישו, מוחמד ועוד כמה מנהיגים בולטים כמו, גנדי, מרטין לותר קינג, פרייזר פון שטיפל והאב לודמילה קורינטוס טרנסנוביה. אין  מושג ממשי איך טרה נראית באמת, איך מרגישים בה. יותר מחמש מאות שנים חלפו מאז הטרני האחרון נחת אצלנו. בהחלט הוא סיפק זרע לכל הנשים הפנויות דכאן.

התעסקות בחקר המוצא הגנטי שלנו הוא אחד מתחומי המדע המרכזיים. לאריס הגיעו 7 זוגות של גברים ונשים, עשרות אם לא מאות עוברים מוקפאים, רחם מלאכותי.

בהתחלה קצת התעסקו המדענים במשלחת החלוצים בהנדסה גנטית נמרצת על מנת להתאים אותנו לאזור כאן. לא נצליח לעולם לחיות על טרה. אבל גאיה, הרוחניות והמהות הגדולה של טרה היא האלה שלנו.

1 ב

 צ' היפה היתה בתו של ראש השבט החדש באזור הנחל המפכה. חייה לא התנהלו כחיי נערה בשבט נוודים, רק לאחרונה החליטו להשתקע במקום אחד, לאחר כמה וכמה שנים של נדודים לאחר המפץ הגדול שריסק את חייהם, חיי שאר חברי השבט לגמרי. השבט הורכב מכמאה בני אדם. הרבה משפחות עם ילדים בגילים שונים, אך גם רווקים ורווקות. נראה היה לי שהסתכל בשבט ובדרך חייו שהוא עסוק בעיקר בהולדה. הרבה הרבה ילדים, המון ילדים.

ילדים הם העיקר. חיי העבר של זוגיות נעלמו להם עם המפץ הגדול. נשים התעברו ללא התחייבות לגבר, לפעמים, וזה די הפחיד את צ', שראתה בשבטים אחרים ילדים מוזרים/מוזחים בני עריות; אחים ואחיות, אבות ובנות אמהות ובנים. אבל הילדים כולם בריאים, מהעולל בן החודש ועד הבוגר בן ה- 25. אבות השבט ואמהותיו היו קבוצה של אקדמאים שברחו מהיכן שהיו לטובת חיים במדבר, וכל מי שרצה הצטרף אליהם.

לפעמים הם פגשו שבטים אחרים, נודדים או נייחים, והוחלפו זרעי גבר בביציות אשה, הגברים מהשבט שלה שכבו עם הנשים מהשבטים ההם וההיפך. כל שבט שמר על ילדיו מנשות השבט, אולי בגלל זה הילדים בריאים, תמיד.

ואולי, אמר לה אביה, והפריע לה באמצע הרהוריה, הגיע הזמן שגם את תהרי?  צ' נרעדה קלות. להחזיק יצור חי בבטן? ללדת בכאב ובצעקות? היא הצליחה באמצעים מתוחכמים לא להרות עד עתה. אביה כועס. האם מעמדו כראש שבט מוטל בספק?

1א - הבה נכיר

 אקספוזיציה

באינציקלופדיה גאלאקטיקה של דוגלאס אדאמס לא מוזכר עידן ההתפשטות, המילניום הרביעי מאז הלך ההוא ישו לעולמו.

אחד מהאירועים המסעירים ביותר במילניום הזה התרחש במאותיו הראשונות, לאחר שבני האדם כבר למדו היטב לשלוט בטכנולוגיה של הארצת פלנטות וכוכבים, הנדסה גנטית ו-ויתור על דפוס הגוף ההומונואידי - ארבעה גפיים, ראש, ושלד פנימי. בני אדם גם הצליחו ליצור התמרה בראותיהם ושינוי בצורך לנשום רק אוויר של טרה.

האירוע הדרמטי, שאולי, שינה קצת את פני האימפריה הגאלאקטית של שביל החלב היה מקרה "וילמה 12". מקרה מסובך מאוד, שראשיתו לא העידה על אחריתו, ואחריתו לימדה כמה וכמה פונקציונרים שיעור בשליטה, בהערכה עצמית ובחירות האדם.

לידיעה כללית, בשנים אלו התגבשה האימפרייה הגלקטית של בני האדם שמוצאם מטרה. טרה נשארה מושבה נידחת, שריד היסטורי ונוסטאלגי, אם כי על פניה חלו שינויים מופלאים, ובני אדם לא איבדו כלום מהטכנולוגיה המפוארת שלהם, אבל העדיפו בחירות של חיים ייחודיים.

 האימפריה נוהלה על ידי כוכב אוקטופוס. כוכב שיועד כולו לניהול האימרפיה, לאיחסון כל מסמכיה, ההיסטוריה הרשמית והלא רשמית. בכוכב הזה היה ועד מנהל שמנה כ11 חברים, שתפקידו לנהל כל אירוע שקורה בגלקסיה ומצריך התערבות. הכוכב עצמו, על כל רכיביו שימש כמחסן למידע שקודד לאטומים ונשמר באוויר, במים, באבנים, במינרלים ובגופים אחרים בו. היו שיטות רבות ומורכבות של איסוף החומר, מיונו ואחסונו, ביצוע אתחול, אחזור ושליפת מידע רלוונטי. המנהלים והעובדים נדרשו למאות רבות של שנות חיים בהן: למידה ומיומנות השימוש במקלדות חומריות או וירטואליות חייב יותר משתי כפות ידיים, ויכולת חלוקת משימות וביזור ופיזור קשה לאדם הרגיל לא מסוגל לעמוד בהן. התנ"ך עפ"י "חולית" של הרברט סיפק להם מידע רב על תהליכי שיעתוק בני אדם [גולם], על צבירת מידע גנטי ואחר [אפיגנטיקה] והעברתו לגולום, וכן שיטות השיעתוק אף אפשרו להם הנדסה גנטית של גוף האדם.

הצלחה מדעית זו הובילה לשיפוץ כל ספינות החלל שמטרתן התישבות, שיפור הרחמים המלאכותיים, פרוטוקולים מובהקים וחד משמעיים להנדסה גנטית. כל הספינות מולאו בצברים של עוברים קפואים, שבשעת הצורך, על פי פרוטוקול אלדוס האקסלי, הוחיאו בתנאים שונים על מנת לקבל גיוון מירבי של בני אדם לתפקידים שונים.

היה גם כוכב מרכזי, כוכב השליטה באימפריה. בטרה חשבו שזה הם, אבל במרכז הגלקסיה נמצא כוכב מתאים יותר. הם קראו לו - גאיה. בכוכב הזה היה צבא, היה קיסר בובה שנשלט על ידי אוקטופוס, אבל חשיבותו הייצוגית בסיסית. הוא היה גם ראש הארגון הדתי הגלאקטי, והאל השליט בפנתיאון האלים. האלה הראשית היתה גאיה, השליט שהיה בנה נקרא גילגמש. אורך חייו של הקיסר היה כ- 400 שנים, לו זכה לחיות את כל שנותיו. אבל כל מאה שנים, הוא הודח והוחלף על ידי קיסרית, ששמה היה ענת.

100 שנים גילגמש 100 שנים ענת במחזוריות. כמו באוקטופוס, כל זכרונות האדם, הרוחניים, הגופניים נצברו ב- דנ"א ובמוח נתנים להעברה למוח ולגוף אחר, כך שבאופן עקרוני, כבר כ- 1000 שנים אותו גלגמש ואותה ענת שולטים באימפריה הכנענית הגדולה מכולן.

כל סיפור וילמה 12 הוא סיפור של הארצת פלנטה, שמשום מה משהו השתבש בה לגמרי. על פני השטח המציאות פשוטה. מחקרים היסטוריים ואחרים גילו שוילמה 12 הפך לקן פרשת המים באמצע האלף הרביעי.

[ארקוס 14*, שנת 4600 ]

פרק א

בכל מקרה, תפנית כזו לא היתה צפויה מעולם. תמיד הכל התנהל על מי מנוחות, רגוע ושלו. בבוקר הוא קם, התקלח, התגלח ונכון, לא אכל ארוחת בוקר, אותה הוא שמר לשעה מאוחרת יותר.

עלה על סוסו ודהר לעבר צד מערב, שם נמצא האגם הגדול, שם נמצא מכון הכושר לנטורליסטים\ לנודיסטים ולכל אנשי ונשות "החיבור עם הטבע". לחיות אין בגדים, למה אנחנו צריכים בגדים עלינו?

הוא לא ממש היה חלק מהאידיאולוגיה הזו, אבל שם במכון הכושר יכל להפעיל את גופו כמו שרצה, להתבונן בו במראות גדולות ונדיבות. בבית תמיד נראה רע יותר משום מה. עירום לגמרי. על גבו ופניו צלקות מקרובות קודמים. ירקון אמנם היה בגלגול השני שלו, אבל הוא נולד בדרך הטבע, כזיווג בין אביו ואמו. אז זה לא היה חריג. היום, לאחר ההשפעה של שיווק אגרסיבי של רחמים מלאכותיים, נטו הורים רבים, זוגות רבים לוותר על "הפרייה" והמין הפך לשעשוע ולעונג, שזוכה לפיתוחים מורכבים ביותר. אבל היו שם, במכון, כמה שהתבוננו בו בתשוקה.

זה הספיק לו.

ירקון לבית רמכא בחדר הכושר. המקום היחיד בו הוא אוהב להיות. הגבר הזה, בן למשפחה השליטה של ממלכה גדולה על פלנטת דמויית-טרה שהתגלתה לפני 800 שנים, מודע היטב למעמדו הפוליטי, החוקתי והחוקי.

אבל מדיניות המשפחה מאז ומעולם היתה: בת בכורה יורשת. צאצאים אחריה פונים או לעבודה דתית, לעבודה אקדמית, מנהל מדינה או לצבא/למשטרה. ירקון במשטרת הממלכה, ועיסוקו המרכזי מניעת הברחת מינרלים יקרים מעולם הבית שלו, ארטמיס, לטרה או למקומות אחרים.

צלקותיו היו סימנים להיו סימנים בולטים לחקירות, עימות עם מבריחים ומה לא?! הוא אהב את הצלקות, ולמזלו בעידן שבו חי, אפשר להעביר אותן לכל גוף חדש שלו.

 בדהירתו למכון הכושר התעצמה יותר ויותר תחושה של סכנה. ככל שהתקרב למכון הצעצמה התחושה מאוד. סוסו* הגבוה והיפה, ארם, צנף והניע ראשו באי נחת. ירקון המשיך לדהור כשראה באמצע הדרך למכון חללית- מונית חלל - ממתינה.

סימני סכנה, אורות אדומים הבזיקו במחשבתו/בדמיונו, תחושות חריפות של צרבת ופיק בירכיים שמעולם לא חש גברו בו. ארם נעצר, וירקון ירד ממנו, די מבוהל, אבל ערוך היטב לקדם כל סכנה.

 ארם הסתובב ודהר חזרה להזעיק עזרה. 

ירקון למרות החרדה המשיך לכיוון מונית-החלל. היו לו סיבות רבות לחרוד ממונית חלל. מוניות חלל היו אמצעי תחבורה אופייני למבריחים. מונית חלל יכלה להגיע למהירויות גבוהות שניות אחרי שהתנתקה מכוח המשיכה של ארטמיס. אין בה הרבה מקום, אבל באחת מהן עבר לפני כמה שנים עינויים קשים מכנופית מבריחים. אני חייל, אני שוטר, אני בן למשפחת המלוכה, אני בן בית רמכא. כך ניסה לעודד את עצמו, בעודו מזיע ללא הרף. ידו נשלחה לנרתיק הצד שלו ושלפה אקדח, ידו השנייה כבר החזיקה סכין מוכנה לידוי.

משהתקרב מספיק למונית החלל, יצאה ממנו דמות מוזרה. שנראתה כמו כדור שחרחר עמוס בזרועות. על פניו/ה של ה"יצור" היתה מסכת נשימה, שכיסתה את העיניים, האף והפנים, אבל היתה שקופה. הפנים היו יפים כלכך עד שנשמתו נעצרה. הוא גם נרגע, אך לא ויתר על זהירותו ועירנותו. הוא כבר למד שפנים יפים הם אבן נגף שלו. היצור מולו לא הראה שום סימני אלימות, תוקפנות או כוונה רעה.

עוד בטרם פצה את פיו, "שלום לך ירקון" אמר/ה הדמות. קול מתכתי, חסר גוון מגדרי לגמרי. "נבחרת על ידי מינהל האימפריה לדאוג לעתיד הגזע האנושי על עולם וילמה". ירקון גיחך מעט, עכשיו משנרגע. מינהל האימפריה נשמע כלכך פומפוזי, שהסתובב, שרק בקול לארם ועמד ללכת.  אבל הקול הסמכותי עצר אותו. חזר על עקביו. מראה הדמות עתירת זרועות, כפות ידיים בגדלים שונים, ריתק אותו מאוד. "מי את/ה?" וקיבל תשובה מוזרה "יש לי עוד דקה להיות כאן בטרם אתפוצץ ממש. נשלחתי בדחיפות תוך סכנה מוחשית לחיי. אני לא יכולה[!] לחיות כאן. שמי דלאל לבית אנליל מכוכב "אוקטופוס", וחיי יסתיימו כאן אם לא אגיע לחללית ממנה ירדתי."

ירקון גיחך, הריף את כתפיו בתנועת "מה אכפת לי" שרק לארם, שחזר, טיפס עליו ודהר למכון הכושר. דלאל נשארה על עומדה לשניה, ומייד אחר כך רצה במהירות למונית-החלל. לרדוף אחריו, שאל האווטאר, המלווה הקבוע שלה? למה לא נתת לי לרדת? עליי את יודעת, האטמוספירה של ארטמיס לא משפיעה. דלאלא חייכה חיוך עמוק, נוצר סוד עמוק. נחזור עוד יומיים, אתארגן לקראתו. אין לו ברירה. במשרד הפקוייקטים העתידיים הוא מסומן כאב מייסד מהותי לוילמה 12 המתחדשת. הדנ"א שלו, אתה יודע שהוא שילב בו דנ"א של הסוס שלו. אנחנו זקוקים לשילוב הזה בדיוק. יש לנו תכנון ארוך טווח.

ירקון לא הפסיק לצחוק במלתחות. גופו רעד מצחוק, פניו הזיעו. שתי נשים וגבר היו הקהל שלו, וגם הם לא הפסיקו לצחוק, אם כי אחת מהנשים, אורנית, היתה מרגלת ומדווחת של בית המלוכה, שעקב במיוחד אחרי ירקון, בשל נטייתו לפזר את הדנ"א שלו ולשלבו בצורה לא נחקרת עד תום. כמו כן נטייתו להרפתקאות עוררה חשש שימות טרם זמנו [ולא יוכלו להעתיקו לגוף אחר], או שייחטף על מנת למסור סודות של ארטמיס.

משחזר לביתו חיכה לו אביו. רמכא 14. גבר גדל קומה, שרירי, בנוי בסגנון יווני מהמאה החמישית לפני הספירה. ירקון, מה קרה היום? קיבלתי הבזק  כפול מהירות** עליך מאוקטופוס. אתה לעגת וצחקת לנציגת הועד-השולט של האימפריה? מה אני צריך כאן ביקור של הקיסר או ההיא ענת[מי מהם שולט כיום?]

אתה תלך עם דלאל, גם אם זה לא מוצא חן בעיניך. אתה תדאג שלנו כאן בארטמיס יהיה שקט, שלא תהיינה התערבויות חיצוניות. ולמחרת דפק האווטאר של דלאל על דלת ביתו של ירקון. האווטאר הציג עצמו בנימוס, אני דלאל א' [אווטאר]. מזכירה הנאמן והבלעדי של דלאל. 

משנכנס למונית-החלל, עוטה מסכה ובלוני אוויר ארטיסמי על כתפיו- הציגה עצמה דלאל בפני, חייכה חיוך עמוק, נתנה לו לשתות, וזהו. הוא נרדם.

- - - 

*אחד הדברים שהפכו לאופנה מקובלת, המרת חלק מהדנ"א של הסוסים/סוסות/חיות בית שונות בדנ"א אנושי, של בעלי החיה, כדי לחזק את קשר הדם. בני אדם לאורכה ולרוחבה של הגלקסיה והאימפריה המוכרות לא אכלו בשר חיות.

** הבזק כפול מהירות, לפעמים הוא גם ריבוע מהירות מציין יחידת מידע ששוגרה בעוצמות כאלה שעברה את מהירות האור, לפי צרכי השולח.

דו"ח ביניים, פרופ' טמהארי לבית תשנית

ירקון לבית רמכא אצלנו, בדרך לאוקטפוס לעבור סדרת בדיקות וקבלת חיסונים.

--------------

* המספר ליד השם הוא מספר הפעמים שהחלפתי את גופי, מאז הוא נוצר לראשונה. אורך חיים ממוצע של גוף הוא בן 50 ל- 100 שנים, כלומר 75 שנים בערך. אז אני בן . האוקטופוס מעדיפים 30 עד עד 35 שנים, מקסימום.

175 - זה לא ילך

 לפני שנרדמתי כתבתי לי סיפור בראש. לא חושב שהיה היפה ביותר, אבל מצא חן בעיניי שהצלחתי לספר אותו מהתחלה ועד הסוף. אפילו מיילה חדשה המצאתי.

הסיפור אמר לי - קום וכתוב אותי, הקלט אותי עשה משהו אתי. אבל העייפות התגברה על המעשיות וחוכמת המעשה ונדדתי אל מקומות אחרים.

הבוקר משהתעוררתי נזכרתי בסיפור שהתחנן על חייו.

147 - מבחן בחיבור

 אז מה אם אתה סגן מנהל

זה אומר שאתה פטור מכתיבת בחינת בגרות בחיבור עברי. וכך אתה מתיישב כמו כולם בכיתה, מקבל את הבחינה ומחפש נושא מתאים לכתוב עליו.

אבל זה לא ממש עוזר, כי בכל רגע מישהו מפריע. כאן לחתום על צ'ק, שם לענות בטלפון. היאוש והתסכול כלכך רבים, עד כשאחת מהמזכירות נגשת אתה פותח את הפה וצורח: תנו מנוחה!

נושא החיבור היה כנראה "הכלה וקבלה", והיו לך כמה וכמה דפים בהם התחלות שונות של החיבור, שלא התקדם. נמאס לך ויצאת לכיתה אחרת. שם ישב עיליי הנמוך והמקסים. הוא קם ונתן לך חיבוק מעודד. התישבת והתחלת לכתוב, אבל הגיע איזה מורה, ועיליי אמר - לך לך למקום אשר אומר אליך.

אז הלכת, ועלית במדרגות לקומת ביניים, שם עמדה גברת זקנה ושאלה מה אתה רוצה? היתה מיטה ובתוכה ישנו 2 גברים, אחים, הבנים שלה. אמרת לה, אני צריך חצי מיטה. אז אחד הבנים, לבוש בחולצה אדומה עם פסים התרומם באנחה קולנית ועלה על איזה דרגש.

סוף סוף קצת שקט. הגבר נעלם מהמיטה. כתבת איזה 3 עמודים. היית מרוצה, והנה כרמלה הגיעה למבואה של בנין הבחינות. לבושה חדש, תסרוקת חדשה. אהלן אהלן, אתה אומר לה ומתפלא לראות אותה. מה חזרת? לא רציתי היא אמרה אבל לא היתה לי ברירה. היא לקחה ממך ניירות השאירה  לך כמה אחרים ונעלמה.

עוד מעט וזמן המבחן נגמר. אתה מחפש את הכניסה למשרדים בהם צריך למסור את הבחינה. אתה מפשפש בניירות שבידיך, הרבה טיוטות, כתבי יד שונים שאינם שלך, אבל החיבור איננו. אתה בלחץ, כואב לך בחזה ואיכשהו מוצא את המשרדים. דרך קומת הביניים שם כתבת את המבחן על המיטה. אבל החדר ריק ועולים במדרגות פנימיות למשרד.

שם לחוץ ממש בקול צרוד אתה מבקש - תנו נייר ועט. ואז מזכירה חמודה וצעירה אומרת לך: אל תדאג כרמלה כבר מסרה את החיבור.

כרמלה באה ואומרת, הבנתי שאין זמן. ראיתי שלושה עמודים סביב נושא, הבנתי שזה החיבור.