"אכלתי
אותה!" מירי וזכי לא יודעים עדיין, אבל גורשתי סופית מביתי. זהו. אמא
"לא יכולה יותר עם החברים שלך" אתה מעשן סמים, פושע כמו אבא שלך לך מכאן
אתה מסכן את החיים שלי. אבי "לא יכול
להתמודד עם הסיפורים עליך. רק לפני כמה ימים פגש אותי מאהר מהשבט, בן משפחה רחוק,
וסיפר לי איך מכרת את עצמך לאיזה מישהו בגיל שלי." "אתה חייב לגרש אותו,
אתה חייב לנדות אותו מהמשפחה שלך. אסור שידעו בשבט, איזו בושה, איזו בושה." ויוסי
הוסיף "ימח שמו מאהר, הוא נהנה מאוד להתעסק אתי, אבל לא הסכמתי שיהיה הסרסור
שלי, במיוחד שאני לא זונה ולא לוקח כסף ושוכב רק עם מי שאני רוצה."
הכתפיים
שלו רעדו. "וגם אמרתי לאבא שלי, שאם לא ידאג שיהיה לי כסף ומקום לישון אני
אספר לשבט עם מי הוא שוכב, מה הוא אוהב בסקס. תאמין לי, אבא! יגרשו אותך או
ירצחו אותך בגלל כבוד המשפחה שאתה
חיללת." הסטירה שחטפתי שיתקה אותי לגמרי. נפלתי על האדמה. הוא הסתכל בי בכזו
שנאה, אבל השגתי את שלי. תלך לאכסנייה של התיירים בעיר העתיקה, אני אממן לך חדר
שם. הוציא את הארנק ושלף חבילת מזומנים גדולה. קח. זהו, אני מממן לך חדר לחודש.
אחר כך החיים שלך לגמרי. "
אז
הנה אני כאן. אני רוצה להשאר כאן כעובד קבוע של מירי וזכי. אני רוצה עד הצבא להיות
כאן. בית ספר כבר לא, אבל אולי אחרי הצבא אמשיך ללמוד. לא עכשיו. אז למה שלא תטפל
בנסיה הקטנה בשבילי? יוסי הביט בי לעומק וחייך, היא מתנה לך. לי יש את כל שאר
החיות בחווה. אני מקווה שמירי וזכי יסכימו.
הם
הסכימו.