יום חמישי, 28 בדצמבר 2023

יוסי - קטע מרומן חדש

  

"אכלתי אותה!" מירי וזכי לא יודעים עדיין, אבל גורשתי סופית מביתי. זהו. אמא "לא יכולה יותר עם החברים שלך" אתה מעשן סמים, פושע כמו אבא שלך לך מכאן אתה מסכן את החיים שלי.  אבי "לא יכול להתמודד עם הסיפורים עליך. רק לפני כמה ימים פגש אותי מאהר מהשבט, בן משפחה רחוק, וסיפר לי איך מכרת את עצמך לאיזה מישהו בגיל שלי." "אתה חייב לגרש אותו, אתה חייב לנדות אותו מהמשפחה שלך. אסור שידעו בשבט, איזו בושה, איזו בושה." ויוסי הוסיף "ימח שמו מאהר, הוא נהנה מאוד להתעסק אתי, אבל לא הסכמתי שיהיה הסרסור שלי, במיוחד שאני לא זונה ולא לוקח כסף ושוכב רק עם מי שאני רוצה."

הכתפיים שלו רעדו. "וגם אמרתי לאבא שלי, שאם לא ידאג שיהיה לי כסף ומקום לישון אני אספר לשבט עם מי הוא שוכב, מה הוא אוהב בסקס. תאמין לי, אבא! יגרשו אותך או ירצחו  אותך בגלל כבוד המשפחה שאתה חיללת." הסטירה שחטפתי שיתקה אותי לגמרי. נפלתי על האדמה. הוא הסתכל בי בכזו שנאה, אבל השגתי את שלי. תלך לאכסנייה של התיירים בעיר העתיקה, אני אממן לך חדר שם. הוציא את הארנק ושלף חבילת מזומנים גדולה. קח. זהו, אני מממן לך חדר לחודש. אחר כך החיים שלך לגמרי. "

אז הנה אני כאן. אני רוצה להשאר כאן כעובד קבוע של מירי וזכי. אני רוצה עד הצבא להיות כאן. בית ספר כבר לא, אבל אולי אחרי הצבא אמשיך ללמוד. לא עכשיו. אז למה שלא תטפל בנסיה הקטנה בשבילי? יוסי הביט בי לעומק וחייך, היא מתנה לך. לי יש את כל שאר החיות בחווה. אני מקווה שמירי וזכי יסכימו.

הם הסכימו.

יום שני, 18 בדצמבר 2023

קטע נוסף מהרומן החדש

 חנוכה בחווה היא חוויה נהדרת, באמת. מירי וזכי אוהבים לכנס את כולנו, כל העובדים ללא הבדלי דת, גזע ומין באולם חדר האוכל. כמה וכמה חנוכיות ניצבות על שולחנות בין מטעמים שונים, כולל סופגניות. זכי מברך על הנרות, וכל אחד או אחת מדליקים חנוכיה על השולחן. השמחה רבה. חם בחדר האוכל.

לפעמים זכי משמיע מוזיקה לריקודי עם, וכולם יוצאים לרקוד ריקודי מעגלים ארוכים. ואז מירי נזכרת שהיא רוצה להיות רומנטית, ומייד ומעבירה לריקודי זוגות עם זמרים משנות השישים והשבעים עם קולות רכים ומלטפים כאלה.

יוסי ואני תמיד רוקדים בכל הריקודים. לא הכי קל לרקוד בזוג עם יוסי. הוא נמרח עליי, מנסה לנשק אותי, מנסה לחרמן אותי בנשיפות על האוזן שלי, מה שמעצבן אותי ממש, ואמרתי לו פעם, שאם ימשיך יחטוף סטירה ליד כולם. הכי פחות נוח זה להרגיש את הזקפה שלו על הרגל שלי. לא רוצה, זה לא נוח לי. במיוחד כשהוא נצמד ומתחכך. זה הסימן שלי להפסיק. מסכן, אני מסתכלת עליו, הבליטה במכנסיו, מנסה להסתיר ביד, רץ לו, ככל הנראה לשירותים, לשחרר את עצמו.

ואז הטיפש חוזר אליי עם סיפור מדהים על אחד מהעובדים הבדווים של זכי והוא. איכסס, לא רוצה לשמוע, לא מאמינה לך, טיפש אני מסננת בזעם לאוזניו. הוא מסמיק ומפסיק. לשמחתי זה לא קורה בכל ערב של הדלקת נרות. לשמחתי בערבים הבאים אנחנו רוקדים ללא "סקס", נכון "דבוקים"  זה לזה, אבל הוא רגוע, וגם לא מנסה לנשוף באוזן שלי. השנה ביום האחרון, הוא החזיק בי ממש חזק ואמר לי: אני אוהב אותך. אני רוצה להיות אתך לנצח.

נורא התפלאתי. אתה אוהב גברים. אני אשה, לא גבר. אין לי ציוד של גבר. הוא הביט בי עמוק עמוק, ואמר , אולי נעשה משהו בנדון?

יום ראשון, 3 בדצמבר 2023

קטע מרישום עשרים - לקראת חנוכה

 רישום עשרים

ציפיתי לחנוכה, ממש קפצצתי בשיעורים על כסאי, הכנתי טבלת ייאוש. לא יכולה להסביר לעצמי את ההתרגשות הזו. יוסי, יוסי.

יוסי אחד זכור לי לרע מירוחם, כן ההוא שנתתי לו בעיטה בביצים, והרגעתי אותו ביחס אליי. והנה יוסי אחר, אבל חובב בנים, שנדלק עליי בטעות, כי אני נראית כמו בן, קצת, ולא מקפידה על הופעה של "בת".

אני מתבוננת בחברותיי לחדר, הן קמות שעה לפניי על מנת להתאפר, להסתרק למרוח כל מיני משחות על עצמן ולפזז בתוך התזות של בשמים, דיאודורנטים. אני גם משתמשת בדיאודורנט, אני חושבת שזה חלק מהתחשבות בציבור, בחבריי.

כבר בתחילת דצמבר ביררתי עם חברותיי לחדר איפה הן  מבלות את החג. מתברר שאביבית נשארת בפנימייה. יש לה עבודה כאן בתחזוקת הפנימייה, משלמים יפה. שתי האחרות נוסעות למשפחה, לא ממש בחשק רב, אבל אין להן מה לעשות בקור הגדול בירושלים לבד.

סיפרתי להן על יוסי, והן השתינו מצחוק.  זיווה לא הפסיקה לצווח, בורח לי פיפי ורצה לשירותים, צוחקת. מה כלכך מצחיק שאלתי?

מה, מה כלכך מצחיק ענתה רינה? סוף סוף גבר נדלק עלייך אז הוא חושב שאת גבר, והוא בכלל אוהב בנים. מה תעשי אתו ביחד בחווה? מה את "לסבית"? קצת נפגעתי, מה פתאום חברות עם בן הומו מהופכת אותי ל-לסבית, לא הבנתי את ההגיון בכלל. תסבירי לי למה אני לסבית, אמרתי בכעס פתאומי, מסמיקה לגמרי.

היא קצת התבלבלה, כי פתאום הכל הפך רציני, זו לא בדיחה. פתאום הן קלטו יותר ממני, אני חוששת, כמה יוסי מהותי לי, חיוני לי. "אהה" התחילה רינה, גירדה קצת את הראש, השפילה עיניה, ובקול של ילדה מתחנחן אמרה: תראי לסביות אלה נשים עם נשים, אין שם בולבול של גבר. גם יוסי שלך לעולם לא יציע לך בולבול, אז זה כמו שתי נשים.

טוב, נפל לי האסימון, אני לסבית שאוהבת גברים הומואים, בעיקר כדי לא לשכב אתם, כי עם נשים, באמת, באמת – כך אמרתי לבנות – לא בא לי לשכב. בכלל אני אוהבת נשים כחברות, כמוכן. נשים מבוגדרות לא מוצאות צחן בעיניי, יש לי את אמא שלי וסבתא שלי, דוגמה נהדרת לאחריות של נשים בוגרות לצעירות ולילדות. לא תודה.

נו, אני אומרת לעצמי, אחרי שקראתי את מה שכתבתי, אני לא תינוקת. אני יודעת על מין, בנים ובנות ומאיפה מגיעים התינוקות, לא ממני.

ועוד חתיכה מהסיפור של עדיה

 עדיה מתאהבת בצפריר   התחלה ההתחלה היתה כמו כל ההתחלות שכולנו מכירים מסיפורים בסרטים וברומנים ומסיפורי החברות שלי. עדיה אגב בכלל לא האמינה ש...