יום חמישי, 15 בדצמבר 2022

המאה ה- 29

 היום בו העולם השתנה, נו מותר להיות ציניים [אריקסוס ה- 3]


שוו בעיניכם חדר גדול. בתוכו נעים כמה וכמה לובשי חלוקים לבנים. [תמיד הצחיק אותי, שהחלוק הלבן הזה לא משתנה כבר אלפי שנים.] במרכז החדר ארבע מכונות מוזרות. אזרחי המאה ה- 21 לו ראו אותם היו נזכרים מייד במכשרי ה- MRI. אבל למעט צורתם, לא היה שום דמיון מבני או פונקציונאלי בין ארבעת הגלילים הלבנים לבין המכשיר הפרהיסטורי ההוא.

ארבע דמויות על אלונקות רוחפות, ארבעתן בהרדמה מובלות לעבר המכשירים המוזרים. באחת נמצאת מדוללת, בשניה נמצא דולל, בשלישית מדוללת בגיל 15 וברביעית דולל בן 15. כל זוג: מדוללת ודולל צעיר, דולל ומדוללת צעירה מחובר לזוג מכונות. הטכנאים בודקים את סימני החיים של ארבע הדמויות. יש אישור מהם.

אנחנו יוצאים מהחדר הזה עכשיו. לא להאמין, אבל בסוף האלף השלישי יש אנשים שמאמינים במיסתורין, ועל צנעת הפרקטיקה המופעלת. חכמעם מהמאה ה- 20 היו אומרים שזו גישה טיפוסית לבעלי אמצעי היצור השומאים על יתרונם היחסי. אירוני, שבעלי אמצעי היצור הם ה"משרתים" ולא אדוני האחוזה.

אבל כך הם פני הדברים. תהליך העתקת התודעות לוקח כשעתיים. במהלכן יש בדיקה מפורטת של הגוף הביולוגי והתודעה של המועתקים. בחוץ יושב הטריומוירט ששולט באורטופוס. כבר מאות שנים השלישייה הזו מועתקת כל יובל, מוחם מפותח הרבה מעבר למצבו "האבולוציוני" בשל תוספות רבות שנוספו אליו, מחקרי עומק רוחניים, פרקטיקות מיסטיות שונות, ומנהגי אכילה וצריכת מזון ייחודיים להם. שניים בעלי גוף אוקטופוסיאני מובהק, לכל אחד עשר זרועות סביב פלג גופו העליון. פלג הגוף התחתון מנוון לגמרי, ובדרנים מקרב השבטים החיים במישורים אומרים, שהצמד הזה כבר שכח איך מפרישים את הפסולת מגופם.

השלישי שומר בקנאות על מבנה הגוף האנושי, ויש לו ילדים בלי סוף באזורי המישורים. האם זכו ליתרון חברתי בזכות הגנטיקה שלהם? מעולם לא נחקרה עובדה זו, ואוקטופוסיאנים מהמישורים מעולם לא חקרו את הגנטיקה של עצמם. הם סלדו מאוד מצורת אחיהם מרובי הזרועות, נטולי המין, שמשכפלים עצמם ללא הרף. הם הסתפקו, אולי רצו יותר שנות חיים,  במאה וחמישים שנות חיים מלאות. ליבם יצא אל הגופים החיים, קטנים וגדולים שחיו בחוות הענק, נטולי עתיד וחסרי עבר.

שעתיים אחר כך, יצאו ארבע דמויות מחדר ההעתקה. מדוללת ודולל המבוגרים, מבולבלים, פניהם חיוורים, מבטם אטום לגמרי. הטכנאים בחיבה רבה לוקחים אותם אל חדר התאוששות, שם יאכילו אותם וישקמו אותם כמיטב יכולתם. לרוב גופים אלה, של אלה ש"היו" חיים חיים ארוכים. כישוריהם התודעתיים הם כמו של ילדים קטנים, המפותחים במיוחד, בני נעורים. הגופים בחוות, אלהה שיכלו אפילו הולידו ילדים בריאים וחזקים ובכל הוסיפו לאוכלוסיה הקטנה, על אף מאות השנים, של מישורי אוקטופוס.

יצאו הצעירים. בני 15. דולל בגוף מדוללת ומדוללת בגוף דולל. כמו כל גוף זה עתה הועתקה לתוכו תודעה, הם היו חלשים, ויש צורך לשקם מהר את הגוף ואת התודעה. לבדוק האם עברה כולה, האם היו נזקים בזמן ההעתקה. בדיקות אלה לקחו עוד כמה ימים. הטריומווירט הסתכל בזוג. לא נגעו בה, לא שוחחו אתם. העיניים היו מלאות חיים. מדוללת אמר/ה: מוזר לי שיש לי שדיים, ואני לא מרגיש שיש לי פין. היא קצת היתה מזועזעת, אבל דקה אחר כך היא חייכה ואמרה, אהה ידעתי שזה מה שיהיה. דולל חייך ואמר למדוללת בת זוגי את מעתה ועד יום מותנו.

צוות השיקום לקח אותם לחדרי ההתאוששות, שם הם עברו סדרת בדיקות של זיכרון, מיומנות, תקינות ביולוגית, ואחרי שבועיים נשלחו למשרדה של טמהארי. טמהארי קיבלה אותם בחיוך רחב. ראו על פניה כמה היא מאושרת ושמחה. אביה אמר לה, רואה בתי האהובה, לא טעיתי. צדקנו. עכשיו אנחנו צריכים להתכונן לכמה וכמה שינויים הכרחיים בתכנית וילמה 12.

בספינת-העל פטישון הוער באור חם משנתו הרגוזה. חבריו הדולפינים כבר נעלמו ממאגר המים בו הוא חי. הוא ובנו ישנו בביתן קטן ונוח להפליא, אבל התשוקה למים, לשחייה החלה להעלם, ויאוש מוזר השתלט עליהם. פטישון הסתובב לבנו ואמר לו: אני חייב לדבר עם האשה הזו, זו עם הידיים המרובות, עם הפנים היפים כלך. וכמו שמעה אותו טמהארי, היא הופיעה במסך הקיר. חיוך ענק על פניה. "אתה לא תאמין" היא החלה לדבר בהתרגשות "יש לי פתרון לבעיותיך ולבעיות בנך. הקשר שלכם לים, למים, לחיות הים ינותק. אתה לא יודע, אבל בסיפנת-העל זקוקים לאגם הזה לצרכי אנרגיה, חקלאות והיגיינה. עד עתה הם הסכימו לא לקחת אותם ולתת לשניכם לחיות. אבל משמצאנו פתרון לבעיתכם, זה ענין של אולי שבוע." פטישון מבולבל מעט, "מה.. מה הכוונה?" אנחנו נעתיק אותך ואת בנך לגופים אחרים. יש לך אפשרות נדירה ביותר לבחור את הגוף שלך. צבע, מבנה, גובה, גזע רק תגיד, ותקבל. תרצה להיות נקבה, תהא נקבה. כך גם תוכל להחליט לגבי הבן שלך. יש מבחר של גופות מתאימים לו גם כן. רק תבחר."

פטישון היה באלם לכמה דקות. הוא ביקש מטמהארי 24 שעות לחשוב על כך. טמהארי הבהירה לו חד משמעית, שאם יסרב להצעה הוא יחיה ללא מים, דבר שהגוף שלו חייב בשל הגנטיקה הייחודית שממנה צמח. זה יהיה מוות ביסורים, "אבל אנחנו נהיה רחמנים ונמית אותך לפני." שמע את הפנים היפים אומרים לו. "מה באשר לבנך, אתה רוצה גם להיות אחראי על חייו?" הקול העדין והיפה היה בעל עוצמה מפתה חזקה מאוד. אבל פטישון רצה להיפרד מהגוף שלו כיאות.

הוא והבן יצאו לאגם וצללו. גופם התמיר עצמו לצורת "כריש-פטיש" והם שחו במהירות מטורפת באגם, מצד לצד. בכל הקפה הם הגבירו את מהירות הגוף, כמו רצו לרוקן את כל מצבורי האנרגיה שלו. פטישון שבא מכוכב אריס מלא המים, החיים הכפולים, ההזדווגות עם בני אנוש ובני הים זכר. זכר את עברו, זכר את הוריו, זכר את תשוקותיו, וזכר את הרגע בו פגש את שליחה של טמהארי, הפנים היפים. בנו שנולד כאן באגם רק זוכר את אביו, זוכר את התמרת הגוף לגוף של דג, את התנועה הקלה והנינוחה בתוך המים. את חבריו הדולפינים שנעלמו ללא הודעה מראש. התנועה באגם עייפה אותו. הוא רצה לנוח. עצם את עיניו לרגע וחלם חלומון קטנטן, הוא גבר אנושי לגמרי, אדום שיער. יש לו מין כובע מוזר על הראש, יש בידיו מכשירים שנראים כמו סכינים. הוא לבוש היטב, והוא צועק.

אחרי 24 שעות, הגיעה משלחת לאזור מחייתם. הם הורדמו, נשאו על רחפות ייעודיות לחדרי העתקה בספינת-העל. אחרי שעתיים וקצת, יצאו מאולם העתקה, שני בחורים צעירים, נושמים אטמוספירה של טרה. האחד גבה קומה, השני ממוצע קומה. צבעם כהה, עיניהם מלוכסנות ולשניהם שיער ג'ינג'י יפהפה.

במשרדה על אורטופוס אישרה טמהארי את השינוי בחיוך פנימי קל. אבא, היא אמרה, הגיע הזמן לשלב ההיפרדות שלנו.

יום שבת, 10 בדצמבר 2022

מחשבות על

 טמהארי ישבה בחדרה. שקועה בעשרות פרוייקטים שנוהלו בו זמנית, כמו למשל, איך מניעים את ספינת-העל? ספינת העל נבנתה במשך כשלוש מאות שנים. היא נבנתה מחוץ לאוקטופוס במרחק שישאיר אותה בתוך "כוח המשיכה" שלו, אבל לא קרוב מדי אם יקרה אסןן.

התפיסה היתה של "כדור" כמו כוכבים ופלנטות, וגודלה היה אמור להיות כמו "לונה" של טרה. המטרה היתה להכין ספית-על שתנדוד בין הכוכבים בחלל לעד, ללא מקום עגינה קבוע, ללא "נמל בית". בתוכה יתנהלו חיים מלאים של בני אדם, והחיים בני הזמן. כלומר הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בכל תחום.

חומרי הבניה נעו ממתכות דרך קרמיקה, פלסטיק, עצים, שאריות של כוכבים, מטאורים. שדידה רצינית של מחגורות צדק, התקרבות מפחידה לאופק האירוע של החור השחור בלבו של "שביל החלב".

אחח, זה היה אירוע, חשבה לעצמה טמהארי. ספינת ענק, עם כפות נשיכה, גריסה, בליעה בסדרי גודל של מטאורים באורך של קילומטר. הספינה התקרבה לאופק האירועים. מרחק של כמעט 100 שנות אור. שלחה גשושיות, קרני רדיו, גלי קול על מנת לגלות את המקום הכי קרוב שאפשר לאסוף ממנו חומרים, מבלי להתפס בכוחו של החור השחור.

ציחקקה בינה לבינה ונזכרה שעשו סרט על האירוע הענק הזה. השחקן הראשי היה אחד מאיזה כוכב שחיים עליו גברים ונשים שאוהבים לפתח את שריריהם לגדלים שלא יאומנו, כך גם את גובהם. ברוך קנטור קראו לגיבור. היתה גם בחורה קטנת קומה ממושבת מאדים, שחקנית דרמה מצוינת. היא היתה הסגנית הראשונה. היו אנשי צוות רבים בסיפור הקולנועי. האמת, צוחקת לעצמה, טמהארי, הספינה נוהלה על ידי בינ ה מלאכותית. לא היה בה חמצן, כלום. רק חלל ענק לאיסוף חומרים מאופק האירועים שאינו מסוכן.

הבינה הזו, שבחרה לעצמה את השם "פוריה" חיה בתוך גוף אחר כיום, ומנהלת את תחום עיצוב הפנים של ספינת-העל.

אבל תנועה בחלל. איך מניעים כדור בגודל של לונה לתוך החלל. איך מייצרים מספיק כוח תנועה על מנת לגרום לתאוצה שקרובה למהירות האור, או למצער תנועה שתקח 70 שנות טרה על מנת להגיע לוילמה. מוילמה והלאה, לא ממש אכפת לטמהארי.

הסוגיה השניה בה התלבטה מאוד היא סוגיית הפיצול. האם אפשר יהיה להעתיק אותה תודעה פעמיים, או לשני גופים בו זמנית? בניגוד לפרוייקט חולית הידוע, גופי העתיד נוצרו ברחמים מלאכותיים, וכן לא נדרשה שום טראומה לצורך ההעתקה. בפרוייקט חולית יכלו לגדל באמצעות אותם תאים שני גופים, עם זכרון גנטי זהה, וכך אפשר היה ליצור שני בני אדם זהים גם בזכרונם. כלומר אותו אדם פעמיים. שיטת ההעתקה של אוקטופוס ובאימפריה לא יכלה כעת, לפחות, ליצור שניים, על אף העובדה שיכלו לגדל שני גופים זהים.

עוד סוגיה שטרם נבדקה, למעט אירוע הלידה של טמהארי והתמזגות אביה הביולוגי בה, העתקת תודעה לגוף אחר לגמרי, לא לגוף הזהה ביולוגית לגוף של התודעה הנעתקת. על מנת לפתור בעיה זו כמה שמהר, פעלה טמהארי באופן מהיר ויסודי.

לכבוד יו"ר ועד מנהל אוקטופוס

הנדון: ניסוי העתקת תודעות לגופים זרים

פרופ' נכבד ושליט אהוב,

עלה בראשי לאחרונה שיתכן ועלינו להתגמש לקראת המשך התפשטותנו בגלקסיה שלנו, ואולי גם לגלקסיות אחרות. עלה בדעתי, שעד היום, סוף המאה ה-30 לא פגשנו יצורים חיים אחרים בעלי תודעה. הצלחנו לפתח ולשנות את הגוף ההומנואידי שלנו באמצעות טכנולוגיות מורכבות, ביולוגיה חדשנית ופיזיקה של שיערו בתקופת הנביא איינשטיין על קיומה.

אבל, מאז ומעולם שקיימת טכנולוגית ההעתקה, תמיד התודעה הועתקה לאותו גוף בעל תכונות זהות לגוף בו חיה ופעלה. יתכן ונצטרך לבדוק אפשרויות אחרות בעתיד, וכידוע לך: מי שטורח בערב שבת גם אוכל בשבת". יש לי מועמדים. שניים ממשפחת דלאל. אנסה להעתיק את מדללת לגופו של אדולל, ואת תודעת אדולל לגופה של מדללת. אני בוחרת בקרבה גנטית על מנת לחסוך הלם קשה של ניכור לתודעה הפגיעה מאוד בשעת ההעתקה ושבועיים אחר כך.

אני רוצה לשתף אותך גם במחשבות הבאות שלי. כידוע לך, אבי הגנטי העתיק עצמו לגוף רובוט בעל בינה גבוהה, ואחר כך העתיק עצמו לגופי, כשכבר היתה בו התודעה שלי. חשבתי לנסות אחרי ניסוי ההעתקה שהצבעתי עליו, לנסות העתקת תודעות ליצורים אחרים, כאלה שחיים אתנו ויש טעם לתת להם מודעות עליונה ולפתח את כישורי החיים שלהם בו זמנית. אבל זה יקרה עוד הרבה זמן. [ אריקוסטס 35 - באלף ה- 6 כבר התופעה נפוצה מאוד, וישנן פלנטות שלמות שחיות בהן "חיות" בעלות תודעה אנושית, והצאצאים שלהן בעלי תודעה גבוהה כשל בני אדם. יש סברה שהעתקת תודעה אנושית לבעלי חיים גרמה למהפך או לקפיצה גנטית, שמאפשרות זאת.]

מחכה לאישורך

פרופ' טמהארי, ראש תוכנית וילמה 12

כשכתבה מכתב זה הופיע אביה במחשבותיה, לפתע ללא התראה. יש לנו פתרון טמהארי אהובה. אני אשאר כאן בגופך, את תעברי בגוף חדש לוילמה 12.

כשכתבה מכתב זה הופיע אביה במחשבותיה, לפתע ללא התראה. יש לנו פתרון טמהארי אהובה. אני אשאר כאן בגופך, את תעברי בגוף חדש לוילמה 12.

לקח ליו"ר אוקטופוס זמן רב להחליט על כך. הוא כינס את שני שותפיו וקיים אתם שיחה על כך. מה אתם אומרים, הוא שאל. הראשון הביע הסתייגות. הוא היה מומחה בביולוגיה עם מאות שנות נסיון מאחוריו. שמרן גדול. אני לא רואה, הוא אמר, את עצמי נכנס לגוף חדש ומתקיים בו. הניסוי הזה הוא גזר דין מוות לנסיינים. השני, חצי תיאולוג מעריץ טרה, שמקפיד על הופעה טרנית של גיל 50 באופן תדיר אף הוא הזדעזע מעט. הוא למד וחקר רבות את סוגיית נפשגוף. אנחנו הוכחה שלתודעה אין קיום ללא הגוף שלה, שהוא גוף אחד ויחיד. אבל אמר היו"ר, שכחתם את אבי טמהארי? הוא פנה לסגנו הראשון – את עבדת יחד אתו באותה מעבדה. אתה ראית אותו נס לתוך דניל ואז נס מדניל ונכנס לגוף בתו. הרי טמהארי מוחזקת כאן על מנת לשלוט באביה, לא בגללה, למרות שהיא גאון, והיחידה שיודעת להפעיל כיאות את כל חלקי מוחה ללא תבנית הגשטאלט המומלצת שלנו.

הסגן הראשון התפתל בכסאו, אך אז הגיע להחלטה, ככל הנראה. תראה כבוד היו"ר, אתה יודע שאם הניסוי יצליח פתחנו פתח לפושעים עשירים דיים להימלט מגזר הדין, נכון? אני מכיר וקורא בספרות על התשוקות לברוח מהגוף. יש גם זרם מעמקים חזק כאן באוקטופוס להימלט מגוף עתיר הידיים. יש רצון לחזור לגוף טרני, יש רצון לסקס, כן. המהפך שלנו הרג את הסקס, את הרבייה הטבעית. מאיפה אתה יודע שטמהארי לא מארגנת מהפיכה?

היו"ר התפלץ מהמילים הבוטות של סגנו. הסגן השני פרץ בצחוק. בהיותי ממונה של משאבי אנוש, אין מניעה שחלק גדול ממפעילי אוקטופוס יחזרו למישורים, יחיו כשר תושבי אוקטופוס, מעניקי שירותים מכל סוג לעילית המנהלת. הוא שלף מתיקו [טרני, לא?] דו"ח עבה והציג את עודפי כוח האדם. במצבם הנוכחי הם לא יביאו תועלת כאן ובטח לא במישורים הגדולים והריקים. בינו לבינו הוא זוכר את המאהבת המקסימה שלו מהמישורים, ממנה יש לו כבר שלושה ילדים.

היו"ר החליט לזמן את טמהארי לפגישה אתו, עם סגניו ועם מומחה לאנתרופולוגיה ומומחית לקרימינולוגיה. הפגישה נערכה כשבוע לאחר משלוח המכתב. בין לבין טמהארי לא שקטה על שמריה, אלא כבר הזמינה את נציגי דלאל במחלקה שלה, וביקשה שיזעיקו את שני המועמדים לניסוי אליה. הקבוצה נכנסה למשרדה. שוב ושוב טמהארי התפעלה מהיופי שלא יאומן של משפחת דלאל. העיניים המלוכסנות בצבעי חום, ירוק, כחול-אפור ותכלת. לאחת היו עיניים סגולות או לפחות נראו סגולות. בעודה עובדת בשאר חלקי מוחה, היא מיקדה את החלק הנחוץ לה בישיבה.

שלומים לכם אחיי ואחיותיי. עלה בדעתי, שהעתקת הגופות כמו שמקובלת היום יכולה גם להשתנות. חשבתי שיש מבני מיני, עם הרבה זרועות, ישנם גם שני אהוביי שהביאו את קווי החיים לספינת-העל, שגם הם עתירי זרועות שרוצים לחזור לגוף "טרה" עם השינויים ההכרחיים לצורכי חיים כאן. לצורך כך, רציתי לנסות ולהעביר את התודעה של מדוללת לגופו של אדולל וההיפך.

אדולל החוויר. אין לו ענין בגוף אשה. התשוקה שלו לגברים תלויה בגוף הגבר שלו. הוא לא רצה בכלל. דמעות עלו בעיניו. אבל הוא יעשה הכל לדרישת טמהארי. מדוללת דווקא שמחה. נמאס לה בגוף האשה. היא רוצה להיות גבר.

טמהארי הרגיעה את שניהם. זה יקרה עוד חמש עשרה שנים. אנחנו נוליד גוף שלך אדולל וגוף שלך מדוללת, נכין אותם לקראת המעתק גם במגדר. היא חייכה לאדולל. מי החבר שלך עכשיו? חיים יחד? ומייד אישרה לזוג משכורת חודשית שתפצה על השינוי העתידי. מי יודע, היא אמרה לאדולל, תוכלו להביא ילד שלכם. אחר כך, תוכל בכלח מקרה לחזור לגוף הראשוני.

בכל מקרה, היא אמרה טרם קיבלתי אישור לכך. ואם אני רוצה לבצע את הניסוי ללא אישור היו"ר וסגניו, נצטרך להכין תוכנית מיוחדת לצורך כך.  ברגע זה, קפץ אביה שוב לקדמת מוחה: אל תתחמקי, טמהארי. הקיום שלי והקיום שלך תלויים באומץ שלך, בכוח שלך להזיז דברים ולשנות את המציאות. "אוהה, סתום פטפטן" ענתה לוט בראשה וחזרה למלוא עיסוקי הניהול שלה.

יום שישי, 9 בדצמבר 2022

נוסעים לוילמה 12

 ירקון, ציקדה ופטישון ממוקמים היטב באגפיהם הייחודיים על ספינת-העל. עברו כבר למעלה מ- 50 שנות טרה, שלושתם הזדקנו מאוד, והגיע הזמן להעתיק אותם לגופים חדשים.

המפגש היה עם נציגיה של טמהארי, אותה הם הכירו היטב, כי היא הקפידה על קשר יומיומי אתם. היא גילתה שפניה הייחודיים והיפים מרגיעים את השלישייה. בספינת-העל היו לה שני נציגים ממשפחת דלאל, גבר ואשה. שניהם בכו, הומוספיינסי רגיל, ממוצעי קומה ויפי תואר. השלישייה עוד לא הכירה אותם, אבל הם הכירו את השלישייה וניטרו אותם עבור טמהארי.

לירקון ולציקדה לא היתה בעיה להיפגש, והם מהר מאוד הפכו לזוג נאהב, וציקדה ילדה עד עתה שלוש בנות. לפטישון לא היו בני זוג או בנות זוג, וטמהארי שקלה הזמנה של שלושה דולפינים למקווה המים הענק שתכין עבורו ועבורם. בשנת 22 להגעתו לספינת העל נפגש פטישון עם הדולפינים. הרביעיה הפכה לשם דבר ברחבי ספינת העל, ופטישון אף הזדווג עם הדולפינה הצעירה כשהפך לדולפין בים. הדולפינה המליטה צאצא אחד, ולא יספה. קורות הצאצא הזה, גיום דה לה מאר נלמדים עד היום, אבל זה לסיפור אחר לגמרי.

השלישייה נפגשה עם טמהארי, ציקדה וירקון בחדרם ופטישון על שפת האגם שבו חי. טמהארי עלתה מולם, פניה מלאי היופי מחייכים. בקולה העדין" הגיע הזמן להעתקתכם לגופות חדשים. הגופות הם בני חמש עשרה, הם מיומנים בכל הנדרש להפעלת הדוף, איבריו השונים. הם יודעים מיומנויות של קרוא וכתוב, מתמטיקה. שולטים בכ-15 שפות וספורטאים."

ציקדה, הספיקו לי החיים כאן, הספיק לי לגדל 3 בנות יפהפיות, שבקרוב, אני מבינה, יצאו לעבוד בספינת-העל, וכן יולידו ילדים משלהן." ירקון לא הסכים אתה. " חכיתי לרגע הזה. חשתתי שאמות לפני שתציעי. בכלל לא ידעתי שיש מכשירי העתקה כאן בספינה" ופטישון היה מבולבל לגמרי. לאיזה גוף תעבירי אותי?"

עבור טמהארי, הבעיה היתה פטישון. רמזו לה מספינת העל, שהם צריכים את המים, הם רצו גם לבטל את האטמוספירה הייחודית שדרשה משאבי אנרגיה רבים. לכן, היא כיבתה את המסכים של ציקדה וירקון. פטישון, הבן שלך ואתה תועתקו לגופי אדם רגילים. הגוף הישן שלך ושל בנך יחיו עד מותם כאן. אנחנו לא נביא חיות ים נוספות מותאמות לאטמוספירה הזו. בנך ואתה תצטרפו לאזור של ציקדה וירקון. אתה מכיר אותם. "

פטישון נבהל. מחשבות מהירות פיזזו במוחו. לא אהיה יותר חיית ים, לעולם לא אחזור לכוכב אריס, בני אף הוא יסבול, אבל הוא לא מכיר את אריס." עברה בו מחשבה נוספת, אולי אגמור את חיי כאן באופן מלאכותי? מה יקרה אז לבן שלי? הוא בכה. הוא כעס. אבל הוא הבין שאין לו אמצעים על מנת להילחם בהחלטה או לשנות את ההחלטה.

הוא שאל את טמהארי - האם אפשר לפצל את התודעה שלי? להשאיר חלק ממני אצל הגוף הישן שלי? טמהארי הרהרה עמוקות וחשבה בטרם ענתה לו. "אינני יודעת", אבל זה נושא מהותי, תן לי שנה ואני חוזרת אליך.

ציקדה וירקון באותו השבוע הגיעו אל מתקן ההעתקה, ראו את גופם הצעיר, וציקדה נזכרה, והגעגוע אל עבר מהיר, קצבי התעורר בה. ההתנגדויות שלה להעתקה נעלמו כלא היו. הרצון להמשיך לחיות, בליווי הפיתוי, של יציאה חופשית לגמרי אל ספינת העל עודדו אותה לוותר על עקשותה. טמהארי גם הבטיחה לה: "כן, תוכלי ללדת בגוף החדש. כן על וילמה 12 רק לידות טבעיות. כן בוילמצה 12 לא יהיו העתקות גוף. כן בוילמה 12 יחיו קרוב ל- 400 שנים, אבל יהיה סוף סופי וחד פעמי לחיים."

 ירקון יוצא מהמכונה בגיל 15. גוף נקי, איבר סביר [זוכרים שהוא הגדיל לעצמו את האיבר]. גובה 185 ס"מ, חטוב פנים לא יפים אבל מושכים, שפעת פרומוני מין נודפת ממנו, כמו לכל מתבגר אנושי. ציקדה ג'ינג'ית בת 14, גבוהה כמו ירקון, עור חלק ומתוח, שיער מתולתל אדמוני, עיניים ירוקות. שובבה, נמרצת, עקשנית ומרדנית. שניהם מביטים זה בעירומו של זה, ציקדה אף היא מנדפת פרומוני מין, ושניהם נעלמים מן העין. אחרי שעה או קצת יותר חוזרים, רגועים מאוד. סימני נשיקות ושריטת ונשיכות.

באוקטופוס, טמהארי מחייכת בינה לבינה, חולמת את חלומה בן כמנעט אלף השנים ומקווה שבקרוב מאוד יתגשם.

יום שבת, 3 בדצמבר 2022

500 שנים אחרי

 חמש מאות שנים נעלמו מארכיוני אוקטופוס. נסיונתיי הנואשים למצוא תיעוד, רמז, משהו עלו בתוהו. עברה בראשי המחשבה שמשפחת דלאל כנראה טרחה מאוד להעלים חצי מילניום מהארכיונים הכי מפורטים ועשירים של אוקטופוס.

אין נסיעה אחורה בזמן, וגם המאה ה- 28 בערך עוד לא ממש הגיעה להבשלה מלאה של טכנולוגיות הנדוס גופים והעתקת תודעות מגוף לגוף. אבל בשלהי המאה ה- 25 מצאתי תיעוד מפליא, מוסתר תחת כותרת שקרית "צמיחת בית דלאל", ובעצם זה תיעוד מרגש על צניחת בית דלאל. [ לא חוכמולגים, אני כותב בעברית כי זו שפת הסתרים שלי. אני לא צריך בעיות עם שליטי אוקטופוס או מורדי וילמה 12.]

"בשבת, האחד באפריל שנת 2499 אירע אירוע שהייתי עד לו. " כך מתחיל התיעוד שאני מעתיקו לכאן.

ישבתי בחדר ההסבה של שבט דלאל באיזור דוליילה המדברי. ידעתי שאני נכנסת לתוך עולם מסוכן מאוד, כי קראתי את כל ספרי ההיסטוריה על המשפחה הנהדרת הזו. כיום בראש המשפחה עמדה המטריארכית דבורית לבית דולל. ענף משנה שהתחזק בתוך השבט. האדמה שקנו להם במאה ה- 22 נמכרה ברובה עקב פרוייקטים רבים מדיי שכשלו, או לא הגשימו את הציפיות לכסף רב.

עמדתי לפגוש אותה. והיא נכנסה לחדר בזמן, ממש. אשה גבהת קומה, יפת פנים באופן קיצוני. קולה היה נעים ויצר תחושה של ביטחון ורפיון. בראש שלי התחילה נורית אזעקה להבהב וצפירה מחרישה, שרק אני שמעתי, באוזניי. קמתי לכבוד המטריארכית וקדתי.

לאחר ברכות ודברי נימוסים שנאמרו לצורך הפגת כל עירנות מצדי הגענו לעיקר. מה רצונך, היא שאלה. אני היסטוריונית וארכיאולוגית וחוקרת של "ההגירה הגדולה מטרה". בטח ראית את הסרט הדוקומנטרי שהכנתי. בזמן הכנת הסרט שמתי לב שמשפחתך, השבט שלכם נעלם לגמרי מהאירועים במאה ה- 27. איך זה קרה? דבורית חייכה ברוגע. מועצת השבט החליטה על כך, היא אמרה. הפסדנו כסף רב, נגנבו מאיתנו פטנטים רבים, ובעיקר תוכניות היסוד לחלליות-על.

הוצאתי את התיקייה שלי וקראתי ממנה: חבר העמים האנושי החליט על כמה משפחות עילית שתנהלנה את כל פרוייקט העל הגאלאקטי. ביניהן משפחת הקיסר, משפחות המיסטיקנים והטלפטים היהודים [שתי משפחות לצורך גיוון גנים], משפחת בוני החלליות ומשפחת מומחי המחשב ובינות מלאכותיות. נמצאה גם קבוצת בינה מלאכותית שזכתה בכינוי - קבוצת כוכב הגאולה". המשכתי לקרוא - נבחרו כמה משפחות שהתמחו בהנדסה גנטית, בחקר חשמל-מוח-תודעה ומשפחת מיילדות שמאמצע המאה ה- 27 מייצרת גופי אנוש חדשים לאנשים קיימים. בדף שקראתי ממנו היה גם - מתברר שלאחרונה נמצאה טכנולוגיית העברת תודעות. יקרה להחריד. אז רק משפחת הקיסר/ית זוכה בה בינתיים.

אף מילה, הערתי בלחש, על המשפחה שלכם. מייסדי מדעי האדם החדשים. דבורית ישבה בשקט מוחלט. עיניה לא אמרו דבר. הוספתי מהר, המידע שקראתי לך אינו "סודי". הוא נמצא כבר במאגרי המידע הגאלאקטיים הקיימים, מוזר בעיניי שאינך מכירה את זה. חשבתי שזה יגן עליי.

משסיימתי שמתי לב שדבורית איננה. במקומה עמדו לידי שני גברים גדולים ומפחידים. האחד הציג עצמו כעומאר ואמר לי: אנחנו יודעים מאיזו משפחה את, פרופסור אלמוג לבית חקלא. עלית גבוה ממעמד משפחתך כחקלאי שלחין עלובים. הסמקתי במבוכה. הם יודעים.

עומאר הוסיף, מרגע זה את הופכת לרחם מולידה עבור משפחת דלאל. תקבלי תפקיד כמורה וכמרצה באוניברסיטה שלנו, אבל אל תצפי להיות חופשיה יותר עד סוף ימייך.

כאן, לצערי הסתיים המסמך שמצאתי באוקטופוס.

אבל מצאתי דפים ומסמכים אחרים, גלויים ופורמליים. מאתיים שנים אחרי. מתברר שהשבט מרד בהנהגת בני האנוש, שכבר התישבו להם בכוכבי מערכת השמש. הם חסמו לחלוטין את הגישה לאדמה שלהם, למדבר. הפסיקו למכור חומרים שיצרו במיוחד לטכנולוגיות המרת גופים, שינוי גופים. מחקרי יסוד על העתקת תודעות.

תיעוד הקרב האחרון 

שמי ליאונרד דה סנטוס, גנרל בצבא הנהגת בני האנוש. בישיבת ההיערכות והתדרוך לקראת הפלישה לארץ ה"דלאלים" נמסר לנו מפורשות: יש לדאוג שהמטריארכית תישאר בחיים ותובא למתקן מעצר שלנו. יש לדאוג ששני זכרים לפחות, רצוי ילדים על גבול גיל ההתבגרות ייתפסו אף הם. ודגש: אסור שיהיו ילדיה.

נחתנו שני גדודים בגבול ארצם. היו לנו כמה תותחי לייזר בעלי מנעד של 180 מעלות עם עוצמה של פצצת אטום קטנה. זו אנרגיה נקייה, היא שורפת אבל לא גורמת לנזקים גנטיים. 100 חיילים מאובזרים היטב. חשבנו שיהיה קיר מגן, אבל להפתעתנו, דבר לא עמד בדרכנו למרכז השליטה של הדלאלים. משנכנסנו לאולם הראשי, ראיתי את המטריארכית לבושה בלבן, יפת תואר. היא חייכה אלינו ואמרה: ברוכים הבאים. חכיתי לכם זמן רב מדיי. תצילו אותנו.

יוריק, הסגן שלי דרש לשרוף אותה, מיריק הסגנית הציעה לתפוס אותה לפני שתתאבד, להכנס לבתים ולחטוף 2 ילדים ולהשמיד את כל בתי החרושת והמעבדות. 

נגשתי אל המטריארכית, נשקתי באבירות את כף יד ואזקתי את ידיה. מיריק חזרה אחרי רבע שעה עם שני ילדים. אלה שלך, שאלתי את המטריאכית? לא אלה לא שלי. לי כבר אין ילדים המון שנים. אבל אלה גם לא הנכדים שלי, לא הנינים שלי. הם מענף הדילול, שתפקידם היה למזער את הנזקים שיצרנו בגאווה שלנו.

הם באים אתך ואתנו. אני מציע שתתני לחיילים שלי את נקודות הציון ברחבי המדינה שלכם על מנת שנוכל להשמיד מבלי להרוג אדם. אמרתי ביובש. היא לא התווכחה, קיבלתי 40 נקודות ציון. יוריק קיבל אותם. אחרי 24 שעות, עלינו על ספינת החלל שלנו, והבאנו את בני האדם שנדרשו למרכז מאדים.

ברצוני להעיר - אף אדם לא נהרג בפשיטה שלנו. לא ברור לנו אם השמדנו את כל המתקנים. עזבנו ארץ מדברית לנפשה. שבט דלאל נעלם. האמנם?

הערה של דה סנטוס אחרי 50 שנים:

קראתי את הדוח שלי. האם הנהגת המין האנושי טרחה לרדת לדקויות הדו"ח? האם את מישהו הטריד שהמטריארכית ושני ילדים באו איתנו בשקט. האם באמת יוריק הרס מתקני מחקר?

דוח משנת 2951 שמצאתי מתחבא בתיקיה תחת הכותרת, דלאל גילה לי שהמטריאכית, הילדים הפכו באמצעות בציר ביציות וזרעים לקבוצה המונה אנשים רבים, והם נשלחו אל אוקטופוס, שרק החלו להתישב בו. הם יושבו באדמות סביב ההר הענק, שעליו הוחלט שיהיה לבו של הכוכב, ובשל הכשרתם ההיסטורית הם הפכו אחראים על מעבדות השיבוט השונות, על טכנולוגיות להארכת חיים, שינוי אברי נשימה ושינוי גופות המדענים שעובדים באוקטופוס. נמנעה מהם האפשרות לאמן את הגופים החדשים של שליטי אוקטופוס במיומנות המוחית.

פרופסור אלבניה דה הבילנד פירטה את שמות המקורות הגנטיים של משפחת דלאל שבאוקטופוס, וציננה בהדגשה - הדלאלים לא עברו מטאמורפוזה של ריבוי גפי יד. הם נשארו הומוספיינס, למעט שינוי אברי הנשימה שלהם והביוכימיה של גופם עקב האטמוספירה האחרת של אוקטופוס.

אלה משפחות המוצא:

1. משפחת דלאל - המטריארכית

2. משפחת שלחין - ההיסטוריונית שנלכדה על ידי דבורית

3. משפחת המיסטיקן יו"ר וועד המנהל של אוקטופוס

4. משפחת הקיסרים תרמה אף היא

5. גנים מבעלי חיים יחודיים שמאפשרים לדלאלים לא למרוד, לקבל את שיעבודם כיציאה לאור.


ועוד בענייני ספינת העל

  ספינת העל התקדמה בחלל לקראת וילמה, אותו כוכב שממנו נמלטה גשושית ובה ההתראה על הוירוס מהמאה ה- 21 שהשתלט עליה. כשחושבים על זה, זה ממש מוזר....