תרצה עומדת ליד דלת המקלט. ביד ימינה היא מחזיקה את מקס הרגוע לכאורה וביד שמאלה את עדן החצוף והמילל. ליד אותה דלת עומד יזראלי, השכן הצעיר מהקומה תחתיה. לבוש במכנסיים קצרים וגופיה לבנה. שערו פרוע לגמרי, עיניו אדומות וכל פניו מעוותות במין צעקה לא נשמעת.
את המפתח למקלט מחזיק ישעיהו, יו"ר הוועד, שכולם קוראים לו שייקה, והוא אומר לתרצה: בעלי חיים על גופתי המתה. תרצה מנסה להסביר לו שאלה חיות טיפול, בלעדיהן היא מתפרקת. שייקה מביט בה בהתנשאות: אני אטפל בך אם צריך. יזראלי פולט את הצעקה: כמה זמן עוד יקח לך? הא?! אתה רוצה למות?! צא החוצה ומות!
