יום רביעי, 8 במרץ 2023

ציקדה וירקון

 מי שזוכר, ודאי זוכר, שאני, ההיסטוריון הלא רשמי של וילמה 12, זה שתקוע עכשיו בארכיבי אוקטופוס, או שמא נאמר - סדנת העבודה שלי, היה בן זוגו של ירקון תקופה ארוכה, עד שציקדה הגיעה לאטלנטיס ואני שוגרתי חזרה לאוקטופוס כמו "טיל בין גלקטי".

גם ירקון וגם אני עברנו כמה וכמה פעמים את תהליך "העתקת תודעה", ושנינו כבר הועברנו לגופים זרים לנו גנטית.

אני יכול לספר כעד, אומנם סובייקטיבי לגמרי, על התהליך.

קמים מוקדם בבקר, לאחר צום של 12 שעות. רק מים מותר לשתות. נגשים למרפאה, למכון, היכן שנמצאות מכונות ההעתקה. נכנסים למקלחת רטובה, למקלחת יבשה [זרמי אוויר חזקים]. משם עוברים לחוקן, ומשם לבלן שמגלח ומורט כל שיערה בגוף.

עירום וערייה, כל תכשיטיך, אביזרים אחרים מוסרים ממך.

משם הדרך לחדר התבוננות ובוננות עצמית. הרצפה היא מנדלה של צבעים, מרכזה לבן וגלגלה החצוני שחור. על התקרה היתה מנדלה של חיות ההורוסקופ של טרה. במרכז דמותו של שיווה וזרועותיו.

שעתיים של ניקוי תודעה מרעלים מטאפיסיים, מיסטיים ואחרים. הטכניקה נלמדת היום כבר בגיל צעיר מאוד, אצל הגופים לעתיד, וקל מאוד לגלוש לתוכה.

התחלתי בזמר של אותיות האלפבי"ת הגלקטי. חזרה עליהן כפי שלמדנו בראשית עידן העתקת התודעות. אט אט נכנסתי לתוך טראנס. כל אחד נכנס בצורה אחרת לטראנס שלו. שמעתי מאחרים , למשל ירקון נכנס לטראנס כשהוא רוכב על סוס לבן גבוה ושמו סוואלו. הסוס דוהר הישר לתוך פרח ענק בצבע כחול, אל המרכז של הפרח, ושם סיפר לי ירקון, באחד מאותם בקרים אחרי העתקת תודעה שלישית או רביעית שלנו, כשהאינטימיות בינינו היתה מלאה, וכשהרגשנו שיש לנו אותו הגוף כמעט, על הטראנס שלו.

הכניסה לטראנס שלי היה האות העברית אל"ף - א. היא הצטיירה מולי מלאה בקישוטים יהודיים של ספר תורה, קוצים ועיגולים עד כדי בלבול הדעת כשמסתכלים עליהם. האלף הזו גדלה וגדלה, שינתה צבעיה לאין סוף ולבסוף בלעה אותי.

כשציקדה הצטרפה אלינו אחרי כשלוש מאות שנים בהן היינו על אטלנטיס, בלי ממש להבין מה אנחנו עושים בה, ובלי להבין את ההישג העל אנושי של האנושות ליצור מבנה בגודלה של לונה של טרה, ויש אומרים גדולה מלונה אפילו, היא סיפרה לנו, אחרי עוד שתי העתקות תודעה, כל אחת לגוף חדש ואחר את חווית הגלישה שלה לטראנס. נעתקה נשמת שנינו. 

היא סיפרה לנו ערב לפני החזרתי לאוקטופוס, לאחר דרישה מפורשת של טמהארי [אז זה כבר היה שירוקו, אבי טמהארי בגופה] מנהלת העל של אטלנטיס. היא גולשת לטראנס כשהיא רואה חול נוזל בין אצבעותיה. היא אומרת שזו חווית ילדות שלה, ומפני שאצלם בשבט האמינו בחיים עד גיל מוות ללא העתקת תודעה, היא נאלצה ללמוד את זה דרך הגוף החדש שקיבלה. היא לא יודעת מה היתה חווית הגוף לפניה, אבל היא גלשה די מהר, וזו החוויה. חול זהוב, עשיר וחם גולש בין אצבעותיה, נסחף ברוח, חושף מרבצי זהב, בקצה נחש קטן ממהר ומתפתל על החול.

מה קורה בזמן הטראנס. זו שאלה מסובכת מאוד, כי לא זוכרים כלום. זה כמו להכנס להרדמה ולצאת ממנה, כשאינך זוכר דבר. אתה פוגש את הגוף החדש פעם ראשונה, זה מרגש. אתה רואה אותו במראה. אתה נדלק עליו או חוטף בחילה ממנו. אני אפילו פעם מרוב תשוקה אל הגוף הזה אוננתי מול המראה. מה קורה למי שחוטף בחילה, אסון גדול, לפחות 15 שנים חיים עם הגוף הזה, עד שגדל גוף חדש שיכול להכיל אותך.

סיימנו את הניקוי הנפשי שלנו, גופנו נקי. אין מזון בו, הזכרונות, המהות, המיומנויות הכל אורגן ככל הנראה לאיזו חבילה חשמלית או למשהו אחר, אין לנו מושג קלוש. גם טכנאי ההעתקה לא צופים בהעתקה עצמה. זה נחשב כפגיעה באחד הטאבויים הגדולים של התרבות הגלקטית שלנו. 

עירומים לגמרי, נגשים לחדר ההעתקה. על אלונקה לבנה שוכב הגוף העתידי שלנו. ראשו וגופו מחוברים למערכת של כבלים, צינורות שקופים. אנחנו נשכבים על האלונקה השניה. הטכנאים מחברים אותו למערכת מקבילה של כבלים ותצינורות שקופים. אחר כך החדר מוחשך, מוזיקה עדינה מנגנת וריחות נעימים וחלשים מתפשטים באוויר. כשאנחנו מתעוררים, אנחנו בגוף של בן/בת 15.

יוצאים עירומים מהחדר. שיער ראשנו חדש שיער גופנו חדש, אברינו צעירים ומבריקים מבריאות. בגלל שאני אני, הדבר הראשון שחשוב לי זה בולבול שלי. עומד, לא עומד. חשוב לי לדעת עם אהבתי ומשיכתי לגברים נשמרת. עד עתה, אחרי כמות גדולה של העתקות, אני עדיין נמשך לגברים, לאותו טיפוס, ירקוני. שירי, גבוה, גברי, איבר מין גדול/מוגדל, הרפתקן, מרדן ומונוגם. אתם מוזמנים להכיר את מתת, אהובי במאתיים השנים האחרונות על אוקטוופוס. צאצא לשבט דלאל עם המאפינים הטרניים הימתיכוניים שלהם.

וירקון אף הוא נכנס להעתקת תודעה יחד אתי. באחת הפעמים החלטנו על אותו גוף, ולשמחתנו נמצאו תאומים זהים. נדיר מאוד שמישהו מסכים לנפק תאומים זהים להליך של העתקת תודעה. בדר"כ האחד נשלח לעבוד באחת ממחלקות אטלנטיס ולא יפגוש לנצח את אחיו התאום, כי יעבור גם התמרה, כך שלעולם לא יידע אפילו על כך. אבל הגשנו בקשה למנהלת אטלנטיס. ירקון ניהל רומן מוצלח וגם פורה עם אחת האחראיות של מכוני העתקת התודעה, דבר המנוגד לחוקים של אזורי טרה, כי הם גידלו את התינוטטק ולא מסרו אותו כגוף להעתקת תודעה אליו.

הפריצה הזו של חוק ברזל, שקשור גם לתכנוני מזון, כלכלה ותנועה בחלל היתה בחרבו של המלאך שמגן על גן עדן, והיא הסכימה ליידע אותנו אם יקרה כדבר הזה. מודה ומתוודה, למעלה ממאה שנים של אושר גופני ורוחני עם ירקון, שנינו זהים לגמרי ושונים בתכלית השינוי. הוא בעבודתו, אני בעבודתי התיעודית שלעולם לא תסתיים.

אבל, יש סוף גם כשחיים בלי סוף, וציקדה הגיעה לאטלנטיס. ירקון ידע מי היא. הוא ידע מה מצופה ממנו ביחס אליה, והאמת המרה לי, הוא אהב אותה יותר ממני. בכלל ירקון נטה לנשים יותר, וכל חיינו המשותפים הוא בחר חופשות לצורך רומנים מתוכננים או אחרים עם נשים שונות. חלק גדול מאוד מצאצאיו הם חברי הנהלת אטלנטיס, נמצאים באזורי אטמוספירה שונים. הוא ידע שהזרע והגנטיקה שלו משובחים במיוחד. לא הפריע לו לא להיות "הורה" למעט אותו צאצא שהזכרתי.

אני ממש זוכר לפרטי פרטים את היום בו ירקון אמר לי: אריקסוס עוד מאה או קצת יותר שנים אנחנו נפרדים לעד. ציקדה הגיעה, וחובה על שנינו לקבל את פניה, ללמד אותה הכל, ולהכין אותה לפרוייקט וילמה. אני יודע, הוא אמר, שאתה יודע הרבה יותר ממני עליו, אני גם יודע שמנהלת הפרוייקט טמהארי יפת התואר צריכה להגיע לכאן. מתי אטלנטיס תצא לדרך?

כשאטלנטיס תתחיל סוף סוף את מסעה לוילמה אתה תצטרך להחליט, אתה יודע.

כן, אני יודע. אני אוהב את החיים. אני אוהב להיות בשליחויות לאזורים ולמקומות שונים בגלקסיה. אני צריך להחליט. אבל טמהארי, היא קובו, החליטה בשבילי. היא - לא ידעתי אז כשזה קרה שקובו היא טמהארי, וטמהארי היא שירוקו - גרמה למנהל הפרוייקט באוקטופוס להוציא צו החזרה שלי, מיידית לאוקטופוס.

פגשנו את ציקדה באחד מבתי הקפה המקסימים על אטלנטיס באזור טרה. ג'ינג'ית יפת תואר. היא הביטה בירקון, שהיה אחר לגמרי מירקון שהראו לה, אבל המשיכה המסתורית הזו בין שתי הנפשות נדלקה והתעוררה. לקח להם חמש דקות של נימוסין ואז נעלמו בחדרנו, כלומר בדירה שלי ושל ירקון.

נאלצתי בעדינות להוציא משם את רכושי ולעבור לדירה של ציקדה. אחרי כמה ימים של התיחדות, ירקון יצר אתי קשר והציע שניפגש, עלינו ללמד את ציקדה המון. אין לנו זמן רב.

השיעור הראשון שנתנו לה, על אף שהגוף שיחכה לך מיומן בכניסה לטראנס העתקת התודעה, להכנס לטראנס ללא פחד. עלינו ללמד אותה את הטקס מראשיתו ועד סופו. וכך לימדנו אותה מהו חוקן, מה קורה כשמגלחים את שיער הראש ומורטים את שיער הגוף. לימדנו אותה תרגילי מדיטציה וניקוי נפשי. בראשונה ללא מנדלות אבל, אחר כך הקדשנו שנה תמימה ללמדה מהי מנדלה, איך לא ללכת לאיבוד בתוך מנדלה עוד לפני שהתחיל תהליך טראנס העתקת התודעה. למדנו להתרכז כשהמבט כלפי מטה, כשהבמט כלפי מעלה- שזו פוזה שונה של הגוף.

היא לא היתה תלמידה מוצלחת במיוחד. זמן רב הקדשנו. האופי המרדני שלה, שאלת השאלות, דחייה של סמכות אב לא נוכחת, כל אלה העלו קשיים אדירים בתהליכי הכנתה לקראת העתקת התודעה הראשונה שלי, אי פעם. ציקדה היתה בת 150, זמן טרה, כשעברה את העתקת התודעה הראשונה.

הגוף שבחרו לה נבחר במיוחד על ידי מנהלת אטלנטיס, כדי שיכיל בזיווג שלו עם ירקון שילוב של גנים מגזעי אדם רבים. חיצונית היא היתה ה"אשה" עבורו. התשוקה ביניהם אדירה. כן, נכון, הם גם הביאו שלושה ילדים שלא הפכו ל"גוף" עתידי, אלא גודלו תחת סמכות הנהלת אטלנטיס, וכל אחד מהם היה בעל תפקיד מהותי באטלנטיס. לא הם לעולם לא נחתו בוילמה, אף צאצא של ציקדה וירקון לא ירד עמם לאדמת וילמה.


- - - -

באטלנטיס החלוקה לאזורי מחיה מותאמי הפלנטות או הכוכבים שבהם חי המין האנושי היא כזו, שאין אפשרות לעבור מאזור לאזור. כל אזור מחייה הוא בעל איכויות ייחודיות, בעל חוקה משלו, שהיא נגזרת מחוקת העל של אוקטופוס שהועברה כצו מינהלי לאטלנטיס.

קטע מיומנה של עדיה, כיתה יב

  חזרתי לדפדף בדפים על פרוייקט השורשים שהכנתי, לא מצאתי שם תשובה. אז כנראה אני ייחודית. ואז מכה בי מחשבה נוספת, קיבלת שכל ושילמת באיברי רביי...