בפעם ההיא הוא נחת בלב לבה של מסיבת השקה של איזה ספר שירים חסר ערך ממשי, אבל וכיוון שכולם וכולן חוגגים את הוצאת הספר שלהן... מדוע לא המשוררת הזו?
במסיבה הזו הוא דיבר עם מוני, פגש את עמרי וניסה להתעלם מאופירה. הדר הבלונדינית היפה בת השש עשרה כבר פרסמה ספר והסתובבה מלאת חיוכים בין כולם. ציפי עקבה אחריה במבטה, אף היא בלונדינית, מאופרת כראוי ומעט "מפוזרת" ב- "לוק" שלה, "כי איך יידעו שהיא משוררת", אמרה בציניות הדר לעמרי.
עמרי, שכבר הוציא לאור 2 ספרי שירה שהוא מוכר באופן עצמאי לחנויות ספרים. שלמעט המעריץ שלו, מאהבו הסודי אף אחד לא ממש קרא, עמד בצד. דק רזה וקסדת תלתלים ענקית על ראשו. כנהוג אצל אנשים כמוהו, ה"בזים" למראה החיצוני המלוטש הנרכש ביגיעה לא מעטה [ ה"לוק"], לבש מכנסי ג'ינס מהוהים, התלויים לו בקושי על איבר מינו וגבעות ישבנו, אחוזים בחגורה מצ'וקמקת מחבל. חולצת T שידעה כביסות רבות. נעלי התעמלות חדשים, אבל "הם עלו לי מאה שקל בתחנה המרכזית."
הוא רצה כבר ללכת. ציפור הטרף הזקנה, אופירה, עכבה אותו. מבטיה ניסו לפלוש לפנימיותו, ועפעופי ריסיה הוגברו מאוד. אילולא חש מעט כעס על עצמו ועל הדרך בה התיחס אליה, ציפור טרף, או הסיפורים שהסכים לשמוע עליה ועל מסעותיה ברחבי בארים וציד בחורים שם, היה משאירה ונוטש.
אבל רחמיו גברו כשראה שהיא שכחה את שידעה בנעוריה, שנעורים תמיד ינצחו בגרות. תהא הבגרות מוחזקת או מבוטקסת, מתוחה או ממולאה, שאובת שמן או מוספת שומן בגוף, והתחילה במעין משחק ציד עם הדר על איזה בחור צעיר. משורר? שעפעף ללא הפסק להדר, אבל נראה שהארנק של אופירה מושך יותר.
"תעזור לי" פנתה אליו אופירה, "גם אתה מחפש נעורים אבודים". "אדאג שהדר תגמור אצלך בבית אם תדאג שההוא יגמור אצלי בבית", המשיכה בפיתוייה. והוא, גבר בהשקה מעלת עשן ניחוח בדרום קרת גדולה נענה לפיתוי.
היום הוא כבר שנה בכלא על בעילת קטינה בהסכמה.