יום שבת, 31 באוקטובר 2020

14 - קצה הציפורן

 בשעה שישב אדם מול בורא העולמות, כמה שניות לאחר המפץ הגדול, הוא אמר לבורא העולמות - תשבע בפניי שאינך משמיד אותי, או למצער, משאיר לאחר השמדתי קצה ציפורן.

התבונן בו הבורא [ יש לו שמות אינסופיים לבורא הזה: אפסו ותיאמת, מרדוך, אל, רע, כרונוס, יהווה ] וחייך בינו לבינו חיוך סתום, כזה של "המונה ליזה". דווקא קצה ציפורן, הוא שאל החכם מכל?

חייך האדם בינו לבינו, חיוך שועלי-ערמומי, ולא ענה.

יום שבת, 24 באוקטובר 2020

13 - ת'ילה

 ת'ילה קראו לילדה השמנמונת הזו, שגרה ברחוב נרקיס בירושלים. חטטנית לא קטנה, ידה בכל, ואף יד לא בה. מי שרצה לדעת משהו על אחד מדיירי הרחוב ידע למי לפנות, לת'ילה.

מה נהיה אתה, הרבה יותר מענין. ולא, חברים וחברות, היא לא עברה אף ניתוח לקיצור קיבה, לא הצטרפה לאף קבוצה של שומרי משקל, ואפילו לא ירדה במשקל, אלא הוסיפה עליו. היא היגרה לארה"ב, ארץ המוזרויות.

שם, בזכות גופה הגדול אך האסתטי ופניה המנומשות ותאוות הרכלנות הידועה לשמצה שלה הפכה לכוכבת אירועים בהם השתתפו גברים חובבי שמנות.

כדאי שתדעו, סיפרה אמא שלה לאמא שלי, היא לא היתה זונה, היא היתה בתולה במותה. 

יום חמישי, 22 באוקטובר 2020

12 - אשר

 עכשיו נזכרתי באשר. איזה שם בחרו לו הוריו, חסר חן וחסר כריזמה. כמה "אשרים" אתם מכירים? אבל אשר שלי, היה כריזמטי, גבוה, מצודד ובעל קול גברי עמוק. הוא הלך לצנחנים, היה ביחידות סודיות, בילה שנים באיזורים מפוקפקים בשליחויות עלומות. בסוף אמרו לו - לך! די! אתה כבר זקן!

לא, לא אשר הוא האדם שגירוש מגן עדן ייאש אותו. הוא הפך ל-אוֹשֶׁה, הקים חווה באמריקה ומקדש, לו הוא קרא "טמפל". שם עדת מעריצים ומעריצות סוגדים לו, מאכילים אותו ומקשיבים להבליו ברצינות.

כך, הוא אמר לי בשיחה טרנסאטלנטית, כך לעולם איני לבד, ואשר מת לו לעד.

יום רביעי, 21 באוקטובר 2020

11 - לילי

 גם כשעלה במדרגות והחזה כאב לו מאוד, לא הפסיק לחשוב על לילי היפה. 

יום שישי, 16 באוקטובר 2020

10 - גזען

 לפעמים, כשאני הולך ברחוב הצר באחת משכונות העיר הגדולה, אני רואה מרפסות עמוסות חבלי כביסה, שלל תחתונים בצבעי הקשת, בגדלים שונים ובצורות משונות.

אני תמיד אוהב לפנטז, מה מאכלס את התחתונים הללו. ברור לי שאגן הירכיים נמצא בם, אלא שלפי גודל התחתונים אפשר לנחש, אולי אם תחת ענק היה בם, או אולי כרס אדירים. האם אלה תחתוני ילד או של גבר צנוע מידות המיוחד? ואולי דווקא ענק כגוליית מאכלס את התחתונים?

וישנם שכלל לא ברור למי הם מיועדים, לזכר או לנקבה למי שבמעבר מ-מין ל-מין. אלה האהובים עליי ביותר.

יום שלישי, 13 באוקטובר 2020

9 - סטייק

 כשהיא צרחה "אתה סטייק" "אתה מתהפך" בטלוויזיה, ג'וליאן הביט הצדה וראה את ברכה מתפקעת מצחוק. דמעות זלגו מעיניה, וידיה היו על כרסהּ בחודש השמיני להריונהּ.

למה זה כלכך מצחיק אותך, הוא שאל בשיא הרצינות. הרימה את עיניה הדומעות ומלאות העליצות אליו ואמרה: סוף סוף אני יודעת איך לקרוא לך.


יום חמישי, 8 באוקטובר 2020

8

תמיד בשש בבוקר היא קמה. אצה רצה לשירותים, אצה רצה לחמם מים לקפה, אצה רצה להתקלח, אצה רצה להכין קפה ולבסוף בקול תרועה עז צועקת: ישראל קום לעבודה!

ישראל מזדחל מהמטה הסתורה, מלאת שאריות ליל עינוגים או ליל כעסים ודמעות. לאטו מזדחל לשירותים, נעמד מול המראה מעל הכיור, מנקה את שיניו ומגלח את לחייו. מורט שערה סוררת בגבה שמאלית או מנחיר ימין. שוטף פניו היטב בסבון, מתמרח בשלל תמרוקים ולבסוף מתיז "מי גילוח" שורפים ומעקצצים על פניו.

במטבח הוא יושב מולה. היא מוזנחת לגמרי, הוא מהרהר בינו לבינו. לאן נעלמה היפהפיה אתה קשר את חייו לפני ארבע שנים?! הארון מלא בתלבושות מפוארות, חדר האמבטיה בצד שלה מלא בכלי תשפורת, יש לה שולחן איפור בגודל של שולחן משרדי ענק, אבל היא מעדיפה את נוחות הפיג'מה.

שאל אותה בבת אחת: אוהב אותי?
היא הסתכלה בו, וענתה בקול הבאס שלה: כבר לא! היום אני עוזב.

יום שבת, 3 באוקטובר 2020

7- היה או לא היה?

 

ישנו רגע בו הכל חשוף, עירום, פרוש לעולם כולו בצעקה: בוא, חדור אליי, כבוש אותי, הפכני לאתה. וכך אתה שוכב על המיטה הפרועה, סדיניה קמוטים וחלון החדר פתוח. אתה מתבונן סביבך ולא מבין - "ההיה או היה זה חלום?!"

מצחך מתקמט, בטנך מתקשה, ידיך ואצבעותיך נפרשות לצידי גופך הרבוץ באמצע המיטה על הגב, ואתה לא יודע "מה קרה לי עכשיו?" או אז אתה מזמין את העולם לבוא עליך, במלוא כוחו, במלוא הדרו ויפעתו.

כשאתה מתעורר לקול השעון המקרקר כתרנגולת צרודה, בת זוגך האהובה לידך.

קטע מיומנה של עדיה, כיתה יב

  חזרתי לדפדף בדפים על פרוייקט השורשים שהכנתי, לא מצאתי שם תשובה. אז כנראה אני ייחודית. ואז מכה בי מחשבה נוספת, קיבלת שכל ושילמת באיברי רביי...