יום ראשון, 14 באוגוסט 2022

1 ב 2

 ציקדה התעוררה על מיטה נעימה מאין כמוה. מעולם לא ישנה על מיטה כזו. במדבר, כל נסיון להשיג "נוחות" "נעימות" נדונה מראש לכשלון. החיים היו מאבק תמידי של שרידה. "נעים"; "נוח" היו מלים נדירות בשפתה.

התישבה ולא הצליחה לזהות היכן היא. לא זיהתה את החדר, הריחות היו זרים לה לגמרי. כמו כן השמיכה בה היתה עטופה גלשה ממנה, התקפלה לה לאטה. ציקדה מיששה אותה והיתה לה הרגשה שהיא כמו פרווה רכה של בעל חיים, שראתה ונגעה בו כשהיתה ילדה קטנה, באחד מהמחנות בהם שהה השבט שלה. היו שם בעלי חיים קטנים ומתוקים כמו שפנים, סנאים, חתולים, חולדות. לרגע גם חשבה שהשמיכה היא יצור חי, עת בתנועה גלית נעה לכיוון הארון ונכנסה לתוכו.

קמה והלכה לדלת השירותים. מקלחת רטובה, בחיים בחיים לא זכתה למקלחת כזו, במדבר. לעתים נדירות, בנווי מדבר, כשהיה בם איזה נחל, או היקוות של מים, ואחרי שנבדקו שאינם רעילים, ואין בם סכנות דוגמת נחשים, תנינים מותר היה להכנס לתוכם. אבל גם מקווי מים אלו לא דמו למקלחת הזו. היא הרפתה את שריריה, את זהירותה, ונדמה שגם היתה אדישה לכך שגופה פלט את הפסולת שלו תוך כדי. העונג היה כמעט מיני, על גבול האורגזמה. מגע המים באברי המין, בפטמות, לאורך נקודות בגוף שהסעירו אותה. היא רצתה עוד ועוד, אבל אחרי זמן קצוב היא עברה למקלחת היבשה, זו שעיסתה אותה, עינגה אותה גם במריחת שמני גוף על עורה. שיניים ושיער טופלו אף הם בו זמנית.

נקיה וחדשה היא יצאה מהמקלחת ומולה נפתח ארון ובו יריעות בד ארוכות בצבעים שונים. בחרה בסגול לילכי חיוור ועדין, ולמרות חווית המקלחות שהיתה בן, התפעמה מאיך שהבד באופן עצמאי התארגן על הגוף שלה לגמרי. מכוסה/חשוף לגמרי.

בחדר המרכזי חיכתה על השולחן ארוחת בוקר או ארוחה [ הם למדו ממקרה ירקון, בהחלט], ולידה מסכה. ליד השולחן ישב הזכר, ככל הנראה, שעצר אותה וחטף אותה, עוטה מסכה.

שמי דולל, הוא אמר. שבי תאכלי. תצברי אנרגיה. אנחנו יוצאים למסע לכוכב שלנו, אוקטופוס. בזמן טרה זה יקח כחמש שנים. בזמן שלנו זה הרבה פחות, אבל זה לא חשוב.

את יכולה להיות ערה כל חמש השנים, ללמוד, להתאמן, לחזק את גופך. את יכולה לקרוא את תולדות וילמה, אליה את מיועדת להגיע. כל שתחליטי. מחוץ לחדר הזה את חייבת לעטות את המסכה הזו, כי הגוף שלי תואם אטמוספירה אחרת משלך, ולכן זו האטמוספירה בחללית.

כעבור שעתיים הוא הזמין אותה לפגישה עם טמהארי.

היא התישבה ליד שולחן האוכל, דמות התגבשה בחלל לפניה. הרבה זרועות פנים יפהפיות וקול שכפה עצמו עליה בעדינות וברוך: ברוכה הבאה למשימת וילמה 2.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה

 חלף עבר שבוע איזון הלחצים בין ספינת החלל שלנו לספינת-העל והורשינו לצאת אל הספינה. אומר, שנראה לי שההמתנה הזו ארוכה במכוון, וזו דרך ככל הנרא...