אקספוזיציה
באינציקלופדיה גאלאקטיקה של דוגלאס אדאמס לא מוזכר עידן ההתפשטות, המילניום הרביעי מאז הלך ההוא ישו לעולמו.
אחד מהאירועים המסעירים ביותר במילניום הזה התרחש במאותיו הראשונות, לאחר שבני האדם כבר למדו היטב לשלוט בטכנולוגיה של הארצת פלנטות וכוכבים, הנדסה גנטית ו-ויתור על דפוס הגוף ההומונואידי - ארבעה גפיים, ראש, ושלד פנימי. בני אדם גם הצליחו ליצור התמרה בראותיהם ושינוי בצורך לנשום רק אוויר של טרה.
האירוע הדרמטי, שאולי, שינה קצת את פני האימפריה הגאלאקטית של שביל החלב היה מקרה "וילמה 12". מקרה מסובך מאוד, שראשיתו לא העידה על אחריתו, ואחריתו לימדה כמה וכמה פונקציונרים שיעור בשליטה, בהערכה עצמית ובחירות האדם.
לידיעה כללית, בשנים אלו התגבשה האימפרייה הגלקטית של בני האדם שמוצאם מטרה. טרה נשארה מושבה נידחת, שריד היסטורי ונוסטאלגי, אם כי על פניה חלו שינויים מופלאים, ובני אדם לא איבדו כלום מהטכנולוגיה המפוארת שלהם, אבל העדיפו בחירות של חיים ייחודיים.
האימפריה נוהלה על ידי כוכב אוקטופוס. כוכב שיועד כולו לניהול האימרפיה, לאיחסון כל מסמכיה, ההיסטוריה הרשמית והלא רשמית. בכוכב הזה היה ועד מנהל שמנה כ11 חברים, שתפקידו לנהל כל אירוע שקורה בגלקסיה ומצריך התערבות. הכוכב עצמו, על כל רכיביו שימש כמחסן למידע שקודד לאטומים ונשמר באוויר, במים, באבנים, במינרלים ובגופים אחרים בו. היו שיטות רבות ומורכבות של איסוף החומר, מיונו ואחסונו, ביצוע אתחול, אחזור ושליפת מידע רלוונטי. המנהלים והעובדים נדרשו למאות רבות של שנות חיים בהן: למידה ומיומנות השימוש במקלדות חומריות או וירטואליות חייב יותר משתי כפות ידיים, ויכולת חלוקת משימות וביזור ופיזור קשה לאדם הרגיל לא מסוגל לעמוד בהן. התנ"ך עפ"י "חולית" של הרברט סיפק להם מידע רב על תהליכי שיעתוק בני אדם [גולם], על צבירת מידע גנטי ואחר [אפיגנטיקה] והעברתו לגולום, וכן שיטות השיעתוק אף אפשרו להם הנדסה גנטית של גוף האדם.
הצלחה מדעית זו הובילה לשיפוץ כל ספינות החלל שמטרתן התישבות, שיפור הרחמים המלאכותיים, פרוטוקולים מובהקים וחד משמעיים להנדסה גנטית. כל הספינות מולאו בצברים של עוברים קפואים, שבשעת הצורך, על פי פרוטוקול אלדוס האקסלי, הוחיאו בתנאים שונים על מנת לקבל גיוון מירבי של בני אדם לתפקידים שונים.
היה גם כוכב מרכזי, כוכב השליטה באימפריה. בטרה חשבו שזה הם, אבל במרכז הגלקסיה נמצא כוכב מתאים יותר. הם קראו לו - גאיה. בכוכב הזה היה צבא, היה קיסר בובה שנשלט על ידי אוקטופוס, אבל חשיבותו הייצוגית בסיסית. הוא היה גם ראש הארגון הדתי הגלאקטי, והאל השליט בפנתיאון האלים. האלה הראשית היתה גאיה, השליט שהיה בנה נקרא גילגמש. אורך חייו של הקיסר היה כ- 400 שנים, לו זכה לחיות את כל שנותיו. אבל כל מאה שנים, הוא הודח והוחלף על ידי קיסרית, ששמה היה ענת.
100 שנים גילגמש 100 שנים ענת במחזוריות. כמו באוקטופוס, כל זכרונות האדם, הרוחניים, הגופניים נצברו ב- דנ"א ובמוח נתנים להעברה למוח ולגוף אחר, כך שבאופן עקרוני, כבר כ- 1000 שנים אותו גלגמש ואותה ענת שולטים באימפריה הכנענית הגדולה מכולן.
כל סיפור וילמה 12 הוא סיפור של הארצת פלנטה, שמשום מה משהו השתבש בה לגמרי. על פני השטח המציאות פשוטה. מחקרים היסטוריים ואחרים גילו שוילמה 12 הפך לקן פרשת המים באמצע האלף הרביעי.
[ארקוס 14*, שנת 4600 ]
פרק א
בכל מקרה, תפנית כזו לא היתה צפויה מעולם. תמיד הכל התנהל על מי מנוחות, רגוע ושלו. בבוקר הוא קם, התקלח, התגלח ונכון, לא אכל ארוחת בוקר, אותה הוא שמר לשעה מאוחרת יותר.
עלה על סוסו ודהר לעבר צד מערב, שם נמצא האגם הגדול, שם נמצא מכון הכושר לנטורליסטים\ לנודיסטים ולכל אנשי ונשות "החיבור עם הטבע". לחיות אין בגדים, למה אנחנו צריכים בגדים עלינו?
הוא לא ממש היה חלק מהאידיאולוגיה הזו, אבל שם במכון הכושר יכל להפעיל את גופו כמו שרצה, להתבונן בו במראות גדולות ונדיבות. בבית תמיד נראה רע יותר משום מה. עירום לגמרי. על גבו ופניו צלקות מקרובות קודמים. ירקון אמנם היה בגלגול השני שלו, אבל הוא נולד בדרך הטבע, כזיווג בין אביו ואמו. אז זה לא היה חריג. היום, לאחר ההשפעה של שיווק אגרסיבי של רחמים מלאכותיים, נטו הורים רבים, זוגות רבים לוותר על "הפרייה" והמין הפך לשעשוע ולעונג, שזוכה לפיתוחים מורכבים ביותר. אבל היו שם, במכון, כמה שהתבוננו בו בתשוקה.
זה הספיק לו.
ירקון לבית רמכא בחדר הכושר. המקום היחיד בו הוא אוהב להיות. הגבר הזה, בן למשפחה השליטה של ממלכה גדולה על פלנטת דמויית-טרה שהתגלתה לפני 800 שנים, מודע היטב למעמדו הפוליטי, החוקתי והחוקי.
אבל מדיניות המשפחה מאז ומעולם היתה: בת בכורה יורשת. צאצאים אחריה פונים או לעבודה דתית, לעבודה אקדמית, מנהל מדינה או לצבא/למשטרה. ירקון במשטרת הממלכה, ועיסוקו המרכזי מניעת הברחת מינרלים יקרים מעולם הבית שלו, ארטמיס, לטרה או למקומות אחרים.
צלקותיו היו סימנים להיו סימנים בולטים לחקירות, עימות עם מבריחים ומה לא?! הוא אהב את הצלקות, ולמזלו בעידן שבו חי, אפשר להעביר אותן לכל גוף חדש שלו.
בדהירתו למכון הכושר התעצמה יותר ויותר תחושה של סכנה. ככל שהתקרב למכון הצעצמה התחושה מאוד. סוסו* הגבוה והיפה, ארם, צנף והניע ראשו באי נחת. ירקון המשיך לדהור כשראה באמצע הדרך למכון חללית- מונית חלל - ממתינה.
סימני סכנה, אורות אדומים הבזיקו במחשבתו/בדמיונו, תחושות חריפות של צרבת ופיק בירכיים שמעולם לא חש גברו בו. ארם נעצר, וירקון ירד ממנו, די מבוהל, אבל ערוך היטב לקדם כל סכנה.
ארם הסתובב ודהר חזרה להזעיק עזרה.
ירקון למרות החרדה המשיך לכיוון מונית-החלל. היו לו סיבות רבות לחרוד ממונית חלל. מוניות חלל היו אמצעי תחבורה אופייני למבריחים. מונית חלל יכלה להגיע למהירויות גבוהות שניות אחרי שהתנתקה מכוח המשיכה של ארטמיס. אין בה הרבה מקום, אבל באחת מהן עבר לפני כמה שנים עינויים קשים מכנופית מבריחים. אני חייל, אני שוטר, אני בן למשפחת המלוכה, אני בן בית רמכא. כך ניסה לעודד את עצמו, בעודו מזיע ללא הרף. ידו נשלחה לנרתיק הצד שלו ושלפה אקדח, ידו השנייה כבר החזיקה סכין מוכנה לידוי.
משהתקרב מספיק למונית החלל, יצאה ממנו דמות מוזרה. שנראתה כמו כדור שחרחר עמוס בזרועות. על פניו/ה של ה"יצור" היתה מסכת נשימה, שכיסתה את העיניים, האף והפנים, אבל היתה שקופה. הפנים היו יפים כלכך עד שנשמתו נעצרה. הוא גם נרגע, אך לא ויתר על זהירותו ועירנותו. הוא כבר למד שפנים יפים הם אבן נגף שלו. היצור מולו לא הראה שום סימני אלימות, תוקפנות או כוונה רעה.
עוד בטרם פצה את פיו, "שלום לך ירקון" אמר/ה הדמות. קול מתכתי, חסר גוון מגדרי לגמרי. "נבחרת על ידי מינהל האימפריה לדאוג לעתיד הגזע האנושי על עולם וילמה". ירקון גיחך מעט, עכשיו משנרגע. מינהל האימפריה נשמע כלכך פומפוזי, שהסתובב, שרק בקול לארם ועמד ללכת. אבל הקול הסמכותי עצר אותו. חזר על עקביו. מראה הדמות עתירת זרועות, כפות ידיים בגדלים שונים, ריתק אותו מאוד. "מי את/ה?" וקיבל תשובה מוזרה "יש לי עוד דקה להיות כאן בטרם אתפוצץ ממש. נשלחתי בדחיפות תוך סכנה מוחשית לחיי. אני לא יכולה[!] לחיות כאן. שמי דלאל לבית אנליל מכוכב "אוקטופוס", וחיי יסתיימו כאן אם לא אגיע לחללית ממנה ירדתי."
ירקון גיחך, הריף את כתפיו בתנועת "מה אכפת לי" שרק לארם, שחזר, טיפס עליו ודהר למכון הכושר. דלאל נשארה על עומדה לשניה, ומייד אחר כך רצה במהירות למונית-החלל. לרדוף אחריו, שאל האווטאר, המלווה הקבוע שלה? למה לא נתת לי לרדת? עליי את יודעת, האטמוספירה של ארטמיס לא משפיעה. דלאלא חייכה חיוך עמוק, נוצר סוד עמוק. נחזור עוד יומיים, אתארגן לקראתו. אין לו ברירה. במשרד הפקוייקטים העתידיים הוא מסומן כאב מייסד מהותי לוילמה 12 המתחדשת. הדנ"א שלו, אתה יודע שהוא שילב בו דנ"א של הסוס שלו. אנחנו זקוקים לשילוב הזה בדיוק. יש לנו תכנון ארוך טווח.
ירקון לא הפסיק לצחוק במלתחות. גופו רעד מצחוק, פניו הזיעו. שתי נשים וגבר היו הקהל שלו, וגם הם לא הפסיקו לצחוק, אם כי אחת מהנשים, אורנית, היתה מרגלת ומדווחת של בית המלוכה, שעקב במיוחד אחרי ירקון, בשל נטייתו לפזר את הדנ"א שלו ולשלבו בצורה לא נחקרת עד תום. כמו כן נטייתו להרפתקאות עוררה חשש שימות טרם זמנו [ולא יוכלו להעתיקו לגוף אחר], או שייחטף על מנת למסור סודות של ארטמיס.
משחזר לביתו חיכה לו אביו. רמכא 14. גבר גדל קומה, שרירי, בנוי בסגנון יווני מהמאה החמישית לפני הספירה. ירקון, מה קרה היום? קיבלתי הבזק כפול מהירות** עליך מאוקטופוס. אתה לעגת וצחקת לנציגת הועד-השולט של האימפריה? מה אני צריך כאן ביקור של הקיסר או ההיא ענת[מי מהם שולט כיום?]
אתה תלך עם דלאל, גם אם זה לא מוצא חן בעיניך. אתה תדאג שלנו כאן בארטמיס יהיה שקט, שלא תהיינה התערבויות חיצוניות. ולמחרת דפק האווטאר של דלאל על דלת ביתו של ירקון. האווטאר הציג עצמו בנימוס, אני דלאל א' [אווטאר]. מזכירה הנאמן והבלעדי של דלאל.
משנכנס למונית-החלל, עוטה מסכה ובלוני אוויר ארטיסמי על כתפיו- הציגה עצמה דלאל בפני, חייכה חיוך עמוק, נתנה לו לשתות, וזהו. הוא נרדם.
- - -
*אחד הדברים שהפכו לאופנה מקובלת, המרת חלק מהדנ"א של הסוסים/סוסות/חיות בית שונות בדנ"א אנושי, של בעלי החיה, כדי לחזק את קשר הדם. בני אדם לאורכה ולרוחבה של הגלקסיה והאימפריה המוכרות לא אכלו בשר חיות.
** הבזק כפול מהירות, לפעמים הוא גם ריבוע מהירות מציין יחידת מידע ששוגרה בעוצמות כאלה שעברה את מהירות האור, לפי צרכי השולח.
דו"ח ביניים, פרופ' טמהארי לבית תשנית
--------------
* המספר ליד השם הוא מספר הפעמים שהחלפתי את גופי, מאז הוא נוצר לראשונה. אורך חיים ממוצע של גוף הוא בן 50 ל- 100 שנים, כלומר 75 שנים בערך. אז אני בן . האוקטופוס מעדיפים 30 עד עד 35 שנים, מקסימום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה