צ' היפה היתה בתו של ראש השבט החדש באזור הנחל המפכה. חייה לא התנהלו כחיי נערה בשבט נוודים, רק לאחרונה החליטו להשתקע במקום אחד, לאחר כמה וכמה שנים של נדודים לאחר המפץ הגדול שריסק את חייהם, חיי שאר חברי השבט לגמרי. השבט הורכב מכמאה בני אדם. הרבה משפחות עם ילדים בגילים שונים, אך גם רווקים ורווקות. נראה היה לי שהסתכל בשבט ובדרך חייו שהוא עסוק בעיקר בהולדה. הרבה הרבה ילדים, המון ילדים.
ילדים הם העיקר. חיי העבר של זוגיות נעלמו להם עם המפץ הגדול. נשים התעברו ללא התחייבות לגבר, לפעמים, וזה די הפחיד את צ', שראתה בשבטים אחרים ילדים מוזרים/מוזחים בני עריות; אחים ואחיות, אבות ובנות אמהות ובנים. אבל הילדים כולם בריאים, מהעולל בן החודש ועד הבוגר בן ה- 25. אבות השבט ואמהותיו היו קבוצה של אקדמאים שברחו מהיכן שהיו לטובת חיים במדבר, וכל מי שרצה הצטרף אליהם.
לפעמים הם פגשו שבטים אחרים, נודדים או נייחים, והוחלפו זרעי גבר בביציות אשה, הגברים מהשבט שלה שכבו עם הנשים מהשבטים ההם וההיפך. כל שבט שמר על ילדיו מנשות השבט, אולי בגלל זה הילדים בריאים, תמיד.
ואולי, אמר לה אביה, והפריע לה באמצע הרהוריה, הגיע הזמן שגם את תהרי? צ' נרעדה קלות. להחזיק יצור חי בבטן? ללדת בכאב ובצעקות? היא הצליחה באמצעים מתוחכמים לא להרות עד עתה. אביה כועס. האם מעמדו כראש שבט מוטל בספק?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה