ישנו רגע בו הכל חשוף, עירום, פרוש לעולם כולו בצעקה: בוא, חדור אליי, כבוש אותי, הפכני לאתה. וכך אתה שוכב על המיטה הפרועה, סדיניה קמוטים וחלון החדר פתוח. אתה מתבונן סביבך ולא מבין - "ההיה או היה זה חלום?!"
מצחך מתקמט, בטנך מתקשה, ידיך ואצבעותיך נפרשות לצידי גופך הרבוץ באמצע המיטה על הגב, ואתה לא יודע "מה קרה לי עכשיו?" או אז אתה מזמין את העולם לבוא עליך, במלוא כוחו, במלוא הדרו ויפעתו.
כשאתה מתעורר לקול השעון המקרקר כתרנגולת צרודה, בת זוגך האהובה לידך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה