ירקון, ציקדה ופטישון ממוקמים היטב באגפיהם הייחודיים על ספינת-העל. עברו כבר למעלה מ- 50 שנות טרה, שלושתם הזדקנו מאוד, והגיע הזמן להעתיק אותם לגופים חדשים.
המפגש היה עם נציגיה של טמהארי, אותה הם הכירו היטב, כי היא הקפידה על קשר יומיומי אתם. היא גילתה שפניה הייחודיים והיפים מרגיעים את השלישייה. בספינת-העל היו לה שני נציגים ממשפחת דלאל, גבר ואשה. שניהם בכו, הומוספיינסי רגיל, ממוצעי קומה ויפי תואר. השלישייה עוד לא הכירה אותם, אבל הם הכירו את השלישייה וניטרו אותם עבור טמהארי.
לירקון ולציקדה לא היתה בעיה להיפגש, והם מהר מאוד הפכו לזוג נאהב, וציקדה ילדה עד עתה שלוש בנות. לפטישון לא היו בני זוג או בנות זוג, וטמהארי שקלה הזמנה של שלושה דולפינים למקווה המים הענק שתכין עבורו ועבורם. בשנת 22 להגעתו לספינת העל נפגש פטישון עם הדולפינים. הרביעיה הפכה לשם דבר ברחבי ספינת העל, ופטישון אף הזדווג עם הדולפינה הצעירה כשהפך לדולפין בים. הדולפינה המליטה צאצא אחד, ולא יספה. קורות הצאצא הזה, גיום דה לה מאר נלמדים עד היום, אבל זה לסיפור אחר לגמרי.
השלישייה נפגשה עם טמהארי, ציקדה וירקון בחדרם ופטישון על שפת האגם שבו חי. טמהארי עלתה מולם, פניה מלאי היופי מחייכים. בקולה העדין" הגיע הזמן להעתקתכם לגופות חדשים. הגופות הם בני חמש עשרה, הם מיומנים בכל הנדרש להפעלת הדוף, איבריו השונים. הם יודעים מיומנויות של קרוא וכתוב, מתמטיקה. שולטים בכ-15 שפות וספורטאים."
ציקדה, הספיקו לי החיים כאן, הספיק לי לגדל 3 בנות יפהפיות, שבקרוב, אני מבינה, יצאו לעבוד בספינת-העל, וכן יולידו ילדים משלהן." ירקון לא הסכים אתה. " חכיתי לרגע הזה. חשתתי שאמות לפני שתציעי. בכלל לא ידעתי שיש מכשירי העתקה כאן בספינה" ופטישון היה מבולבל לגמרי. לאיזה גוף תעבירי אותי?"
עבור טמהארי, הבעיה היתה פטישון. רמזו לה מספינת העל, שהם צריכים את המים, הם רצו גם לבטל את האטמוספירה הייחודית שדרשה משאבי אנרגיה רבים. לכן, היא כיבתה את המסכים של ציקדה וירקון. פטישון, הבן שלך ואתה תועתקו לגופי אדם רגילים. הגוף הישן שלך ושל בנך יחיו עד מותם כאן. אנחנו לא נביא חיות ים נוספות מותאמות לאטמוספירה הזו. בנך ואתה תצטרפו לאזור של ציקדה וירקון. אתה מכיר אותם. "
פטישון נבהל. מחשבות מהירות פיזזו במוחו. לא אהיה יותר חיית ים, לעולם לא אחזור לכוכב אריס, בני אף הוא יסבול, אבל הוא לא מכיר את אריס." עברה בו מחשבה נוספת, אולי אגמור את חיי כאן באופן מלאכותי? מה יקרה אז לבן שלי? הוא בכה. הוא כעס. אבל הוא הבין שאין לו אמצעים על מנת להילחם בהחלטה או לשנות את ההחלטה.
הוא שאל את טמהארי - האם אפשר לפצל את התודעה שלי? להשאיר חלק ממני אצל הגוף הישן שלי? טמהארי הרהרה עמוקות וחשבה בטרם ענתה לו. "אינני יודעת", אבל זה נושא מהותי, תן לי שנה ואני חוזרת אליך.
ציקדה וירקון באותו השבוע הגיעו אל מתקן ההעתקה, ראו את גופם הצעיר, וציקדה נזכרה, והגעגוע אל עבר מהיר, קצבי התעורר בה. ההתנגדויות שלה להעתקה נעלמו כלא היו. הרצון להמשיך לחיות, בליווי הפיתוי, של יציאה חופשית לגמרי אל ספינת העל עודדו אותה לוותר על עקשותה. טמהארי גם הבטיחה לה: "כן, תוכלי ללדת בגוף החדש. כן על וילמה 12 רק לידות טבעיות. כן בוילמצה 12 לא יהיו העתקות גוף. כן בוילמה 12 יחיו קרוב ל- 400 שנים, אבל יהיה סוף סופי וחד פעמי לחיים."
ירקון יוצא מהמכונה בגיל 15. גוף נקי, איבר סביר [זוכרים שהוא הגדיל לעצמו את האיבר]. גובה 185 ס"מ, חטוב פנים לא יפים אבל מושכים, שפעת פרומוני מין נודפת ממנו, כמו לכל מתבגר אנושי. ציקדה ג'ינג'ית בת 14, גבוהה כמו ירקון, עור חלק ומתוח, שיער מתולתל אדמוני, עיניים ירוקות. שובבה, נמרצת, עקשנית ומרדנית. שניהם מביטים זה בעירומו של זה, ציקדה אף היא מנדפת פרומוני מין, ושניהם נעלמים מן העין. אחרי שעה או קצת יותר חוזרים, רגועים מאוד. סימני נשיקות ושריטת ונשיכות.
באוקטופוס, טמהארי מחייכת בינה לבינה, חולמת את חלומה בן כמנעט אלף השנים ומקווה שבקרוב מאוד יתגשם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה