חלומות פרעה
אלפי
שנים קיים עץ אובות. ריבואות פיות חיו בין ענפיו, שוכנות בתוך פירותיו הקטנים,
שרות, מגינות, מפתות ומעשירות את נוזל החיים.
פעם
בכמה מאות שנים סערה מתחוללת בין הפיות. היתכן שרק טוב יש?
כידוע
הפיות של עץ אובות הן ילדות קטנות שפותו אליו, אבדו להוריהן, גורשו על ידי בני
שבטן. המעבר אל הפֵיָתִיִּוּת לא
השכיח מהן את עברן, את הדרך אל אובות.
קאצ'ינה
התבוננה לעומקו של נוזל החיים. היא ראתה את צבע הענבר, את ריח המור והנרד ורמז של
ונילה, היא הריחה את ריח הזית המשכר ושמעה היטב את תבניות הזכרון והזמן שנעו בו
ללא הרף.
היא
טבלה את אצבעה הקטנטנה בנוזל שזרם לתך הזית הקטן בו חיה. קירות הזית התרחקו ממנה.
מול עיניה ראתה השתקפות שלה, גדולה וגבוהה כאובות עצמו. נשמה עמוקות והחלה ברצף של
שירי הרגעה שקטים.
הזית
התרחב והתנפח עוד ועוד.
קולות
צורמים עלו מקירותיו המתרחבים במהירות. היא פחדה.
היא
נזכרה בילדותה בשבט הבדווים שנדד. בגופה הפגום, באביה מכה את אמה, בסבתה שמגרשת
אותה מהאוהל בליווי השבעות כנגד רוחות רעות, השטן ועין הרע. קול אמה הבוכה, שריקות הלחש וההשבעות של סבתה:
לכי מכאן
בת שטן, בת גול
מן התופת שבה נבראנו
מן השמש השורפת
מן האש הפורצת מהרים
אני מגרשת אותך רוח רע, רוח סבל
לכי ואל תחזרי
הציפו אותה בכאבים שלא ידעה שישנם. שלא מרצונה פרצו ממנה מלים אלו –
בואה הנה בן שטן
בואה הנה בן גול
בואה הנה ג'ין נורא
בוא ושרוף את אובות
זיק קטן של אש החל לרקד בתוך הזית בו חיה. האש גדלה, התפחה.
החום שעלה ממנה הלהיט פני קאצ'ינה היפים.
האנרגיה ממנה היתה ארוגה ושנשזרה בה נמשכה אל האש האדומה
והצהובה והכתומה. יללות של שמחה פרועה בקעו מבין שפתיה.
הג'ין של המדבר בא לבקר את אובות.
ריבוא פיות ניעורו ונזעקו
אובות נע ונד בכאב האש השורפת
האלה ניעורה, בנה, אובות, בסכנת מוות. בסכנת האש, במדבר.
שירת הפיות ומאמצי האלה הובילו ענני גשם אל אובות. זרמי
מים כמו בזמן המבול נשפכו על אובות.
---
לימים, מספרים זקני המדבר, זו היתה אחת משבע שנות הבצורת
הקשות עליהן חלם פרעה פעמיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה