סכנת השמיים

 סכנת השמים

 

העץ אובות היה מגודר היטב בגדר כוח בלתי נראית שמנעה חדירת חיות יער, בני אדם או כל מי שאין מקומו אצל אובות.

האלה שבראה את אובות הבינה את הצורך העמוק בהגנה עליו, במיוחד כשהוא נמצא מעל באר מי תהום עשירה במים זכים.

אבל

האיום המתמיד על אובות היו הציפורים. שום סככה, גג או חופה לא יכלו להיפרש מעל צמרתו הגדולה . השמש, האוויר, הגשם שירד לעתים רחוקות, אלה ברכות העולם.

הציפורים אויבות.

הציפורים מגיעות מהאוויר, נוחתות ברוב רעש על ענפיו, אוכלות את פירותיו ומפרישות לשלשת שחורה ומסריחה, אותה הפיות מתקשות לנקות.

הניקיון הוא הבעיה הפחותה בבעיות הציפורים.

קבוצת הצופות בענפים העליונים, שעיניהן תמיד מופנות לשמיים הקשיבה בריכוז אדיר לדברי ההיסטוריונית שעופפה ממקום חיבורה לנוזל החיים ולארכיון הגדול של אובות אליהן.

ההיסטוריה מספרת שבעידן הראשון של אובות, כשעוד היה צעיר וקצת טיפש ותמים הוא הביט בשמים בתשוקה אדירה. הוא רצה להגיע אליהם ולגעת בהם. זריחות אדמדמות-צהבהבות וליטופי רוחות הבוקר הנעימות, שמביאות את ריחות יופיו של העולם. קולות ההתפעלות של ראשונות פיותיו אותן הובילה בעורמה האלה אליו על מנת שתשרתנה אותו היו מוזיקת הקיום שלו.

השקיעות ההדורות, הצבעוניות.

קולות הציפורים ובעלי החיים שהנפרדים מהיום השתלבו בשירת הפיות שבירכו את הלילה.

עד אשר –

להקת ציפורים רעבה הגיעה מארצות הקור בדרכה אל ארצות החום. הן התישבו על ענפיו וגירשו חלק מהפיות. הן החלו לזלול את זיתיו, בחלק מהן חיו פיות. כל זית שנקרע ממקומו, הכאיב לאובות. כאבי תופת עברו בו, הוא רעד. משקרעו הציפורים זיתים בהם חיו הפיות העץ האילם שאג. אף רוח לא הגיע על מנת לטלטל את הציפורים. שעות רבות פגעו הציפורים באובות, ואין מושיע.

והציפורים, הציפורים היו רעבות. לא היה במעשיהן רצון להרע, להזיק או להכאיב. ככל יצור חי, אכילה היא הכרח וחובה. אך הן נענשו בצורה איומה.

האלה ששמעה את בכי אובות, כשראתה את גופו הפצוע, כשהבינה שילדותיו, הפיות נאכלות כינסה את מסדר הצופות אל השמיים הראשון. פיות בעלות ראייה למרחקים ובעלות כוח מגן מסוכן לציפורים שטועמות או אוכלות מפריו של אובות.

הפיה הוותיקה והמיומנת ביותר זומנה לעמוד בראש מסדר הפיות. האלה לימדה אותן שירת-השבעה שגרמה לציפורים שבלעו פיות להתפוצץ מבפנים.

ההיסטוריונית המשיכה ותיארה בפירוט מזעזע איך גוף הציפור התפוצץ, הבשר שניתז אל הענפים, הנוצות שעופפו באוויר, הפיות האומללות והמפוחדות שחולצו מבטן הציפורים.

להקת הציפורים נבהלה והתעופפה לדרכה.

מלחמות הארבה מסוכנות יותר אמרה ההיסטוריונית.

פיות המשמר השמיימי התפזרו על חופת אובות. זהירות מתמיד, יראות הארבה והציפורים.