בנתיבי האמפריה שכבשתי לי, אני צועד ומאחוריי צבא חייליי האמיץ והחזק. הצבא הזה מורכב בעיקר מגברים בני 18 - 22. בנויים לתפארת, א-לה- דוגמני צמרת כיום ברחבי העולם. מרביתם ילידי אסיה הדרום-מזרחית, אבל לא הודים. [גזען שכמוני]
ואני כובשים הכל.
בפעם האחרונה צדנו כמות ענק של נחשים. רובם ככולם הפכו למזון עבורנו, וחלקם, בשרם נוקה, בושל, אודה ונכבש עד יבוש במלח. אני זוכר את השף הראשי מתבונן בנחש אנקונדה ענק ושמן, חסר חיים. מרכז גופו נפוח. אי אפשר היה לזהות על פי מתווי הנפיחות איזו חיה בו. אז השפ לקח חרב גדולה וחדה וכבדה, הניף וחתך. נאנחנו בהקלה, לא בן אדם היה בו.
בכוכב החדש שהגענו אליו, זיהינו רק צמחיה. לא ראינו חיה אחת. זה לא אומר כלום, נכון? אבל המכשפה הראשית, נכון, מורגנה לה-פיי יחד עם אהובה-יריבה הגדול מרלין, בצעו קסם מסובך שמעורבת בו טכנולוגיה של "דימות" באמצעות קול [לא היתה אף מכונה בידיהם, אבל גלי הקול נשמעו ואף נראו, גם למעמד הר סיני יש מקום בכיבושי הגלקסיה].
הבנו בסוף - עלים ושורשים. עמילן בלי סוף. חלבונים? בסוף הם מצאו איזה צמח עתיר חלבונים, והחלטנו לבראות ארץ ולגדלו.
ימימה צפון-מזרח אנדרומדה, מצביאת-על שנולדה במזרח טקסס לפני אלפי שנים היתה הראשונה שהזהירה שאנחנו בסכנת כלייה. דקה אחרי שהתפרצה לאוהלי וצרחה - אנחנו מותקפים, גשם של אבקנים, זרעוני צמחים החל לרדת עלינו בכמויות ענק, כאלה שגם נכנסו למחזור הנשימה. עד שהם הבינו שיש לעטות את המסכה, קרוב ל- 2000 מתו מחנק איום.
ברור שעברנו בשער הקוסמי לעולם אחר, צבאי ואני. לא הבטנו לאחור. אנחנו מביטים תמיד קדימה.
- - - -
מי שקורא/צופה בסדרות פנטזיה ומד"ב בוודאי יגלה שהחלום הזה הוא פלגיאט ענק. אבל כיוון שזה רישום חלום, יחסית מסודר, אני חושב שיש לי איזו זכות קטנטנה לבעלות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה