לדעתי הם ניסו, באמת באמת ניסו לגדל ילדים ללא הסטיכיה היהודית, הגלותיות. ילדים בריאים, חזקים. צברים.
אבל הם לא הצליחו להימלט מעברם. היא הגיעה עם שני הוריה, כך שעברה נדד אתה, ורמות הכעסים להוריה, אחרי ילדות עתירת התעללות הורית-אבהית-נרקסיסטית הותירו אשה שבורה, נוירוטית, שחשבה שהצטרפות לצעירות/צעירים אחרים להתישבות בנוף הכי מפואר בצפון ישראל אולי תרפא.
הוא ברח. הותיר אחריו אמא שנואה ואב מכה ומתעלל. הגיע עם עוד עשרות מבני גילו, וחשב עולם חדש. אבל מה הוא ידע? ידע לתת מכות רצח. בשלהי חייו הוא הכחיש את העובדה שנתן מכות. "אני"?
ביום שנודע להם על מותו, הלך עולמם לעזאזל, ויחד אתו עולמם של שלושת אחיו. האחד נאטם לגמרי ובמסורת אביו התעלל בבנו, השני ברח לחו"ל, חיפש ישועה אצל אלוהים, וגם לא חסך שבטו מבנו, כולל מכות נמרצות. השלישי עבר שבע שנות תופת של סמים, אלכוהול, זנות כשכלפי חוץ היה סטודנט מבריק, זכה בפרסים וגם השיג עבודה מהר בזכות יופיו ואופיו הנוח.
והיא אכלה אותו מבפנים האשמה על מות אחיו. ואכלה אותו האשמה על מכה שנתן לישבן בתו עת חצתה את הכביש ללא רשות. הדכאונות, ההסתגרות, הבריחה מ"עין הציבור", הויתור על ימי הולדת כולם תוצרי אשמה, שכנראה כבר הגדירה אותו כאדם בוגר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה