ובחלומי
אני סובל מכאבים באזור התחתון בגוף, פי הטבעת והחיבור בין הרגליים. אני נשלח לבדיקה. מקבלת את פניי עורכת דין ידועה ומכניסה אותי פנימה לבדיקה.
מה נבדק? איך נבדק? מי בדק? החלום ויתר על פרטים "תפלים וטפלים", למעט השירותים בהם הוכרחתי להשתמש שלא היו נקיים ממש, ולא ישבתי על האסלה אלא חצי שכבתי עליה, לאחר שניקיתי אותה היטב היטב. עם סיום הבדיקה נשלחתי מייד לביקורת רופא, כשהמכנסיים כרוכות על עקביי.
זה אותו חדר בו נערכה הבדיקה. זה חלקו האחורי. יש בו מדף ארוך, דמוי דלפק בבנק. מאחוריו ישב הרופא, שהוא עמית חדש בבית הספר, מורה לביולוגיה [?]. תרטיב את השולחן הוא אומר. אני מהסס, ופונה לעבר הכיור, לא לא הוא אומר, תרטיב את השולחן. מה אתה רוצה שאשתין עליו, שאלתי. לא קיבלתי תשובה. נעמדתי מולו נשען בגבי על הדלפק. הוא נגע, מישש, צבט. טוב גש לשולחן.
או אז הופיעה המזכירה, שאלה לשלומי, בדקה אותי ושאלה איך אני מרגיש. העין הכחולה שלה, רק אותה ראיתי שידרה כלכל הרבה חמלה, שהתחלתי לבכות כמעט. אבל לא היה מספיק זמן, כי הרופא מיהר.
טוב, שמע! החל ממחר אתה מתחיל לרכב על אופניים. אתה בהדרגה חייב להגיע למרחקי רכיבה של 40 עד 50 קמ' מדי יום, הכוללים עליות וירידות ולא רק מישור. אמר והלך.
הייאוש אוחזני, ואני מוצא עצמי מסביר לאבי [אללה יסעדו, הוצאתי אותו ממנוחתו הנצחית] שיהיה לי קשה למצוא בשפלה ובמישור בו אני חי עליות וירידות, ואז הבן שלי מגיע, די כועס עליי, ואני מבקש ממנו לשרטט לי מסלול רכיבה על אופניים שיעמוד בדרישה.
- - -
הערה - אני מאלה שיכולים להכנס לתוך החלום ולשנות אותו, באופן חלקי. זה דורש מעין "חצי עירנות" או מעין מודעות למציאותיות המלאה והשלמה של החלום, וכך כמו בחיים אפשר לשנות, אם רוצים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה