ושוב מגיע היום הנורא מכל.
יום כיפור ה'תשל"ג, ובעקבותיו מוות, קבורה ופצע שלא יירפא לעד.
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
סשת' ומלחמתה בשד הנורא פיות בנות זמננו, אלה שחיות בפחד מתמיד מצפירות אזעקה, מקולות פיצוץ, מעשן לבן ועשן שחור, אותן ששירתן ל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה