ושוב מגיע היום הנורא מכל.
יום כיפור ה'תשל"ג, ובעקבותיו מוות, קבורה ופצע שלא יירפא לעד.
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
שוו בעיני עצמכם יום כזה. אולי לפני החיזיון כדאי לגלות קצת על הזמן ואולי המקום בו מתחולל היום הזה, שאגב, אינו חריג או שובר שגרה, מה פתאום...