יום רביעי, 8 בספטמבר 2021

92 - מה קרה בלילה ההוא

 בלילה שבין סוף השנה לבין תחילת השנה החדשה הוא ישן. פשוט נפל על מיטתו ולא התעורר כלל.

היא זעומה וכעוסה הכינה את הבית לקראת סעודת החג, טרקה דלתות, השליכה סכו"מ ברעש על השולחן, שברה שתי כוסות, שמה חתיכת פלסטיק במאוורר של המזגן כדי שירעיש, אך הוא ישן.

משהתגברה על כעסיה מספיק, וגם עייפה לה; הלכה להתרווח באמבטיה ארוכה שמימֶיהָ ליחכו ירכיה ופנים ירכיה ואושר מוכר התחיל להציף אותה.

בשעה היעודה והקבועה היא פתחה לבושה חגיגית את הדלת והכניסה את אורחיהם. התנצלה בשמו, אמרה: הוא בדכאון קשה לפסיכיאטר, למתמטיקאי אמרה שהוא שקוע בהוויה מיסטית לאחר תרגול מיסטיקת מספרים [ עד היום אין לי מושג מאיפה היא קלטה את המושג או מה היא יודעת באמת על פיתגורס], ולמיסטיקן היא סיפרה שהוא באמצע שאילת חלום לשנה הבאה.

מזל אמרה לעצמה, בעודה מגרדת קלות את ראשה, שאין לנו ילדים. וראתה שכולם מביטים בה, והבינה שאמרה זאת בקול. אמרה, בואו נתחיל בארוחה. פנתה למקובל ואמרה לו: אתה תעשה את כל הטקסים והפולחנים הנדרשים. הוא לא יהיה אתנו הערב. [המקובל היה אחיו ].

כך הם היו בשקט ובנועם, רגועים, אוכלים אוכל מצוין את ארוחת החג. ברכו בשמחה ובענווה זה את זה וזו את זו וזה את זו. הבית מואר באורות חמים, כמה וכמה נרות דולקים ומפיצים אור של כמעט שבעה רקיעים, והיא חשה את נפשה מתרוממת לעליונים.

בפעם הבאה שפקחה עיניה היא עמדה מולו עירומה כחווה והוא עירום כאדם. גבר ואשה. זכר ונקבה. זרע וביצית. בעיניה השתוללה אש לילית פרועה, פטמותיה מכווצות עד כאב מרב תשוקה אל הזכר שעומד מולה בזקפתו הקשה והרועדת מתשוקה. ללא משחקים, ללא חיזור כך כדרך הטבע הממחזר עצמו נפגשו. התחברו וזרעו נפלט לתוך נוזליה ואנחותיה עת אִבְיֵנָה עד לא ארגיע.

בסיוון אחרי עשרים שנות נישואים עקרים, נולדו בנם ובתם.

שנה טובה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה

96 - מרתה ורימסקי

  מרתק לפעמים לחשוב ולדמיין מה אומר בעל החיים שחי אתנו, ממש אתנו בבית. מריח את ריחנו האמיתי, את ריחנו המזויף. יודע מתי אנחנו בריאים, מתי מפו...