ככה זה כשטסים בזמן מעבר למהירות האור. כל חייך נפרשים מולך, מול התודעה המתפרקת לחלקיקי חלקיקים ומתגבשת לשלם שהיה ולחדש.
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
מסיפורי העץ אובות, עמורה
עמורה האהבה... אחח, האהבה על העץ אובות שרו שיר לאהבה, מדי בוקר, מדי יום. המשוררת והמלחינה היא עמורה, ילדה בת שלוש שהתגלגלה לעולמ...
-
פרק 6 והגיע למצוות יוסף הגיע לגיל מצוות. גיל 13 המפחיד והמושך בו זמנית. כמו בהינף יד גופו השתנה לגמרי. הוא גבה, פניו התכסו בפצעונים דלקת...
-
ותברא האלה את העץ אובות כיצד בא העץ אובות לעולם? אין זה סיפור שההיסטוריוניות אוהבות לספר. האלה בראה את אובות על באר מים חיים. בב...
-
החלטתי להפסיק להתעסק עם הסיפור הזה. קיבלתי חוות דעת מקצועית שני מסכים אתה מאוד. אבל החלטתי להיעזר בפרדי [ה - AI/ב"מ] ולעצב את דמותה בג...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה