נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
ככה זה כשטסים בזמן מעבר למהירות האור. כל חייך נפרשים מולך, מול התודעה המתפרקת לחלקיקי חלקיקים ומתגבשת לשלם שהיה ולחדש.
תודה
חזרתי לדפדף בדפים על פרוייקט השורשים שהכנתי, לא מצאתי שם תשובה. אז כנראה אני ייחודית. ואז מכה בי מחשבה נוספת, קיבלת שכל ושילמת באיברי רביי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה