אני אוהב לצלם. לא תמונות גדולות, חכמות, מכוננות או מגדירות דבר-מה, מה שאוהבים לקרוא אצל צלמי עיתונות - תמונה "אדיטוריאלית" [ מערכתית ].
אני אוהב לצלם פרחים, בעיקר פרחים בעלי עלי כותרת קטנים, זעירים, כאלה שיוצרים מרבד צבע והבודד בהם לא ממש נחשב.
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
זה גורלן של מכשפות עתיקות יומין, שאינן אוכלות ילדים או מוצצות דם ילדות. אלה מכשפות שחיות להן בסבכי היער, בתחתיות פלגים קטנים וסמויים מעין ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה