אני אוהב לצלם. לא תמונות גדולות, חכמות, מכוננות או מגדירות דבר-מה, מה שאוהבים לקרוא אצל צלמי עיתונות - תמונה "אדיטוריאלית" [ מערכתית ].
אני אוהב לצלם פרחים, בעיקר פרחים בעלי עלי כותרת קטנים, זעירים, כאלה שיוצרים מרבד צבע והבודד בהם לא ממש נחשב.
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
פרק ד' ויבוא יוסף על רננה העולם נפער מול יוסף בבת אחת. צבעים קולות, ריחות. לפתע הוא ראה נשים וגברים כמו שלא ראה מימיו. לאחר ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה