איך לא מתים
אני נמצא רחוק
בעתיד. כבר הפסקתי לספור את שנות חיי, לשם מה?
אחת הבעיות
המרכזיות בחיים כמו שלי היא תחזוקת המוח. איך מתחזקים איבר רגיש כלכך, שתוכנת
להפסיק לפעול/למות?
**
מכון מוחיות לחקר
דגנרציה של המוח הוא המקום הראשון שתרצו להגיע אליו. ד"ר יהוא
הכנעני, גאון מהסהר הפורה, שאין לי מושג בן כמה הוא קיבל את פניי, אי אז.
"אתה רוצה
לחיות בלי סוף?"
"כן. זה החלום
המרכזי שמניע אותי כל חיי. אני שונא את המוות. כשהייתי מורדם פ]עם לצורך בדיקה
פולשנית הידיעה שעבר זמן שאין לי מושג לגביו גרמה לי לעצבנות יתר."
יהוא, כך תקרא לי,
הוא אמר לי בשיחה הראשונה צחק בעדינות. פניו העדינים והיפים מאוד הזכירו את תות
אנח אמון המצרי הצעיר יפה התואר, עד כי לרגע חשדתי שזה הוא ממש. אז נמשכתי אליו,
מה אכפת לכם. נתתי לו את כולי, והוא עשה בי כבשלו.
במשך שנתיים היה על
ראשי כובע מתכת[?] דק מאוד, ממנו יצאו החוצה עשרות מתגים, קצות חיבורי יו.אס.בי. אכלתי בעיקר מוצרים עתירי חלבון, סוכרים והתעמלתי פעמיים ביום.
פעם בשבוע היה יום הזיכרונות.
אין לי מושג, אפילו עכשיו, שנים רבות אחרי, איך הוא הצליח לשקף לי את זיכרונותיי
מאז שאבי הפרה את ביצית אמי. תסמכו עליי, זה לא משהו שרוצים לזכור.
"אנחנו צריכים לפנות מקום במוח. יש הרבה זבל בתאים. חייבים להצעיר
אותו" וכך, במשך שנתיים מדי שבוע נוקה המוח מה"זבל" שיש בו. מה
נוקה ומה נשאר כפוף להחלטת בעל המוח.
כך בחרתי להשאיר את זיכרון הסקס הראשון שלי. את זכרון לידת בתי הבכורה ואת
זכרון המאהב הראשון שלי שנטש אותי באכזריות. למה?
"תראה, יהוא, הזיכרונות שלי הם "אני". אז אני בוחר להשאיר
את המכוננים, לדעתי".
נכון, שנתיים הייתי בן זוגו של הגבר היפה והמופלא הזה.
הוא העניק שנים רבות מאוד של מוח פעיל, גמיש, ששלט על גוף צעיר וגמיש לא
פחות.
מכון החלפת גוף
השלב הבא הוא כשהמוח המתוחזק ע"י יהוא מפסיק להיות שמיש. אהה, יהוא
ואני נפרדנו אחרי שסיימתי את תהליכי תחזוק המוח לעתיד. "אני נשאר כאן. אתה תלך.
אל תבכה, יהיה לי בן זוג חדש.
אל המכון המיוחד הזה הגעתי לאחר שהבנתי שאני מתחיל לאבד "את
זה". הגוף הצעיר כבר לא פעל
עפ"י הרצונות שלי. עברתי כמה וכמה אירועים שלא ממש קרו. למשל, פגשתי קוסם,
שהפליא בעזרת מלות-עוצמה לשנות את המציאות. זה לא ממש עומד בקו ישר עם הניסיון
וההיגיון שלי.
בפגישה הראשונה עם ד"ר ענת מאריכת-חיים היא הסבירה לי היטב היטב מהו
התהליך, כמה זמן הוא לוקח ומהן הסכנות.
אתה לא יצרתי קשרים רומנטיים, אני בכלל לא בטוח שהיתה אנוש אמיתי. אבל
חייתי במכון כחמש עשרה שנים תמימות, עד שהשיבוט שלי הגיע לגיל מתאים. איך הם
יוצרים את השיבוט המושלם?
אני יודע שהוא נוצר ברחמים מלאכותיים.
איזה תאים, למעט הדנ"א שלי שותפים? קטונתי, אבל קראתי בזמן שהותי שם,
שיש להם ביציות של הומוספיינס, והם מוציאים מהן את הדנ"א שלהן ומשתילים רק את
הדנ"א שלי
כשנפגשנו לראשונה השיבוט ואני נדהמתי מהדמיון העז אליי.
הוא חייך במבוכה. הוא ידע היטב שחייו מפסיקים להיות שלו והופכים לשלי.
לידה מחדש
זה הטרנד הכי הכי חדש.
איך זה קורה?
הגעתי למוסד הלידה מחדש אחרי עוד כמה שנות חיים שלא הצלחתי לספור. השיבוט,
הגוף החדש שלי, התחיל לפקשש וגם להזדקן. זה הכי הפחיד אותי. אני להזדקן? אני למות?
אינני כאחד ההומוספיינסים הרגילים. האם אני אנוש?
השאלה הזו כבר שנים איננה מעסיקה אותי. חיי נמצאים במקום בו לאנוש רגיל אין
דריסת רגל. אלה חיים בעתיד, תמיד העתיד. אני נקרא ע"י בני אנוש: אל, אם כי
בחיים שלהם הם לא ראו אותי.
הם גם לא שמעו על יהוא או ד"ר ענת מאריכת-חיים. אלה בני אדם שנמצאים
בעתיד, חייהם בעתיד קובעים את החיים בהווה של ההומוספיינס. שמעתי שהם הבינו את
עקרון תחזוקת המוח סוף סוף, אבל אין להם מושג עדיין איך להאריך את חיי הגוף ולשמור
עליו.
המקום נראה שמיימי לגמרי, כמו ציורי תינוקות מפזזים בחלל על עננים עם
מלאכים שמנמנים לידם. פגש אותי או אולי פגשה אותי, אין לי מושג קלוש זוהר. זה השם.
הוא/היא הסבירו לי שהתהליך מסוכן מאוד., אבל יש להם 95% אחוזי הצלחה מוכחים.
הלידה מחדש מבוססת על מחלה מוזרה של האנושיים, הם חוזרים לאחור, ומתים כשהם
הופכים לזרע/לביצית. המחלה הזו נחקרה לעומק, והדרך לדאוג לכך היא לתפוס את הרגע
בטרם יש היפרדות של הזיווג בין הזרע לביצית.
זה לא קשה היא/הוא אמרו.
הודבקתי במחלה, נשארתי שם כעשרים שנים, הגיל של השיבוט, למרות חייו הארוכים
מאוד. כשחזרתי לגיל חודש הוכנסתי לאינקובטור, כך סיפרו לי, וברגע הנכון הועברתי
לרחם מלאכותית.
**
אני מפחד מהמוות פחד נורא ואיום.
זכרונות ההרדמות שלי לצורכי ניתוח קשים מאוד ועיצבו את סירובי למות.
גם חיים בעתיד הם דרך לא למות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה