יום שבת, 17 בספטמבר 2022

3 א3

 הגיע זמן החלפת הגוף של טמהארי. זמן שימוש מירבי בגוף הוא 35 שנים, אבל באוקטופוס מעדיפים שלושים שנים. ישנן כמה דרכים להעברת התודעה מגוף אחד לגוף שני.

באוקטופוס החליטו על שתי שיטות. שיטת זילאזני ושיטת הרברט כשליטות. בשתיהן רצוי שהגוף החדש יהיה בוגר ככל האפשר על מנת שיוכל לךגבור על טראומת שינוי התודעה האישית לגמרי. בשתי השיטות ישנה סכנה גבוהה, והנה בשיטת זילזאני נערה הפכה למפגרת בזמן העברת תודעה ללא יכולת לשנות לעד את מצבה התודעתי. שיטות גידול וחינוך והשפעה חברתית מובילות לשינוי דרמטי באופי התודעה משנת הגוף.

סיפורים מהעבר מספרים על כמה נסיונות נוראים בתוצאתם בשיטות אחרות של העתקת תודעה מגוף לגוף. כך מספרים על שירוקי, העלם האינדיאני יפה התואר, שרבים מהגנים שלו הם הבסיס ליופי פניהם של תושבי אוקטופוס. תודעת שירוקי , בהסכמתו המלאה, הועתקה לגוף מלאכותי לגמרי, מישהו דומה לד'ניל האסימובי. התוצאה, מפלץ רצחני, שיכולתו האינטלקטואלית עלתה על כל חברי אוקטופוס, במיוחד קאסטת המדענים וקאסטת המנהיגים. לד'ניל היו 25 זרועות שתפעלו כמויות אדירה של מחשבים, שהיו מחוברים ברשת הירארכית. כך הוא הצליח לנתק צבר מחשבים מהמחשב השליט שלהם, העניק להם רצון חופשי. מרד התודעות המכאניות, בנותיו של ד'ניל אוקטופוסי פגע באזור הצפוני של הפלנטה, שם נשמרו רבים מחסני המידע, הידע, הסיפורים של האימפריה הגדולה. ד'ניל עצמו, שבחר לעצמו את השם, ערך נסיונות אכזריים ביצירת בני אדם דומים לו, רבי זרועות.

ד'ניל עמד במעבדה בגדולה במרכז אוקטופוס, לא נעזר באף מכשיר הגדלה, והשתמש בשלוש מזרועותיו בנסיון לשנות את הדנ"א של תא ביצית שנלקח, לא היה אכפת לו המקור. לידו עמד יצור מעוות, לא אנושי כמוהו, ללא פנים, רק זרועות ועין אחת, שביצע את אותן פעולות עדינות על תא זרע אנושי. מהיכן הוא? השאלה לא טרדה את שניהם, ככל הנראה.

משסיימו מלאכתם העדינה מאוד, הם זיווגו את שניהם, והשתילו ברחם מלאכותי. תהליך יצירת אנוש מרובה-זרועות, חיקוי לדניל הרובוט יצא לדרך. קבוצה של מדענים חתרנים ורעבי חירות נעה במסדרונות המובילים למעבדה הזו, שד'ניל הקים לפני שני עשורים לצורך מחקריו הבזויים. ד'ניל לא ידע שמשרתו רב הזרועות, הקיקלופ בעל העין ונטול הפרצוף משתף פעולה עם ה"אנושיים". שנים על שנים של מחקר היסטורי מדוקדק לא הצליחו לגלות את הסיבה לשיתוף הפעולה של קיקלופ. קיקלופ היה אחראי לביצית שעבד עליה ד'ניל, שמוצאה הגנטי בדוק ומתועד כ- 2000 שנים, שנות כדוה"א, אחורנית. הזרע, היה זרעו של שירוקי, שד'ניל סירב להשמיד את הגוף, ושימרו וטיפחו כמו הוא כלב מחמד שלו.

קול מהלומות חזקות על דלת המעבדה נשמעו. ד'ניל חייך בתודעתו והחליט להיעלם לחלוטין מאוקטופוס. הוא הרי לא זקוק לאוכל, לאוויר, לדבר. חייו הם חיי חומר שלעולם אינם נגמרים, אלא אם כן משהו מתקלקל ומשתבש. כך, הוא יצא דרך דלת חירום ולא נראה יותר. אהה, פתרון קל, אתם אומרים. ד'ניל כבר רצה להיעלם מאוקטופוס. הכוח והרצון לשלוט כבר לא הניעו אותו. מעשיו הנוראים, העתקת תודעות לבעלי חיים, עיצוב גופות אנושיים מותאמי תפקוד נמוך במיוחד, נסיון לייצר רחמים אנושיים בלתי תלויים בגוף אנושי. הוא גם הרס חלק מספריית המידע הגלקטית, ולא נותר לו זמן רב, כך הבין.

הניסוי הזה, הניסוי בו תוצאת זיווג זרע מגוף המקור שלו וביצית, שאין לו שמץ מושג מי היא. [בזמן העבודה הוא שאל את עצמו יותר מפעם, מאיפה הגיעה הביצית. אבל הוא סמך על קיקלופ] הוא חשב לעצמו שהפעם זה יצליח. הוא יצור את האנושי בעל הזרועות הרבות. כולם יגלו את צדקתו ואת צדקת הגוף שלו.

ד'ניל נעלם.

טמהארי נולדה. אחרי תשעה חודשים קיקלופ יילד אותה מהרחם המלאכותי. קטנה, ורדרדה עם 10 זרועות קטנות סביב פלג גופה האמצעי. כבר עם לידתה, ניקויה והזנתה הראשונה, באמצעות מכשור עדין ביותר, הוא קצר את שחלותיה השתיים, והעביר להקפאה. אלו הביציות מהן ייוצרו גופותיה העתידיים של טמאהרי. 

ד'ניל נעלם? ד'ניל מעולם לא נעלם. הוא העתיק תודעתו לאחד מעובדי המעבדה, שהמשיך לעבוד בה, עד יום מותו. יום מותו היה היום בו ד'ניל העתיק עצמו לגופה של טמאהרי, והשתלב, בניגוד לדחיקה מלאה עם התודעה הצעירה אותה פגש. השיחה הזו לא הופיעה בשום מסמך אוקטופוסיאני מוכר:

ד'ניל, שלום לך ילדה יפה שלי. אני אביך הביולוגי. אני הזרע ממנו נוצרת.

טמהארי, שלום לך שירוקי היפה. כבר למדתי עליך בשיעורי היסטוריה. היה בי חשש שהגנטיקה שלי ייחודית, כי קיקלופ סיפר לי שאני תוצאת ניסוי שערך ד'ניל, ושבעצם מאז, כל תושבי אורקטופוס מותמרים לגופים רבי זרועות.

ד'ניל, אני רוצה להיות חלק מההיסטוריה של אוקטופוס, אני גם רוצה לחזור ולהיות גבר רגיל או הומוספיינס רגיל לגמרי.

טמהארי, אני מבטיחה שכך יקרה.

מעשהו של קיקלופ, קצירת שחלות, איסוף תאי גזע אצל גברים, הפך לפרוטוקול העתקת תודעות מגוף לגוף. ברגע שגוף מסויים זכה לתודעת בעליו, מייד הוכנס לפעולה פרוקטוקול "גוף חדש". אותו תא גזע ואותה ביצית זווגו, ונוצר יילוד חדש. הם חיו וגדלו בחווה מיוחדת. שם לימדו אותם להפעיל את הזרועות במיומנות גבוהה וכן את טכניקת שימוש במוח ברבדים שונים ואף לא קשורים.

עת הגיע זמן העתקת התודעה הישנה לגוף ידש, נהגו באוקטופוס לערוך חגיגת "התחדשות", אוכל, שתיה וסמים מדכאי תודעה. הגוף הגיע עירום, נקי מכל שער גוף. הוא ובעל התודעה הישנה חוברו לכסאות, כן כמו בסרטים, ואחרי 3 דקות הסתיים.

מה קרה לגוף הישן, זה שהיא בן 65-70 לערך?

החווה השניה סביב מרכז העתקת התודעה היתה לזקנים/ות חסרי תודעה היסטורית, אבל בעלי תודעה קצרת ימים, מודעות לרעב, צמא, שעמום. הם שיחקו בהרבה משחקי מחשב. מוכרים לפחות כמה מאות זקנים שעבדו בספרייה הגדולה, חלקם ערכו מחקרי אורך של מאות שנים סביב אירוע כזה או אחר. היה מצחיק לפעמים לראותם בספרייה. 4 או 5 זקנים זהים, משוחחים ביניהם, מבצתעים פעולות מורכבות במחשבים, מייצרים דוחות או שירים או סיפורים, וחותמים עליהם בשם המקור הגנטי שלהם ומספרם. כל ספר שיריה של טמהארי שהיתה נקרא: שלוש שורות - מאת טמהארי 22,23,25,29. אותן שנעדרות מתו בתאונה מסתורית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה

 חלף עבר שבוע איזון הלחצים בין ספינת החלל שלנו לספינת-העל והורשינו לצאת אל הספינה. אומר, שנראה לי שההמתנה הזו ארוכה במכוון, וזו דרך ככל הנרא...