" ומה תגיד אם תדע ש..."
האודם הציף את פניה המחודדים. הכעס כמו נושף בכוח רב מנחיריה וקולה הצטרד.
הוא הביט בה בשקט, מבטו יורה זיקים לגלגניים, ולפתע דמעות פרצו מעיניו. לקח לה שנייה, והיא אספה אותו אל בין זרועותיה, ראש מתולתל, שחרחר של ילד בן 10.
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
סשת' ומלחמתה בשד הנורא פיות בנות זמננו, אלה שחיות בפחד מתמיד מצפירות אזעקה, מקולות פיצוץ, מעשן לבן ועשן שחור, אותן ששירתן ל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה