סיפור שראשיתו פחד ואימה וסיומו- תשועת האל כהרף עין
מרה ואיומה היתה ההחלטה לגרור נערות ישראל חילוניות אל תוך תחומיה של גדר ישראל סבא. אבל תחילתה היתה, כמו כל גיהנום בכוונה טובה. שהרי מרבה נשים, מרבה זיווגין לבחורי ישראל המתענים באוהלה של תורה, ואין בערב מי אשר תבשל להם או תפשוק רגליה, כחובתה כאשת איש.
משנתקבלה ההחלטה, יצאו רבניות הדור ורבניו להביא נערות אלו לבתים כשרים וטהורים, ובין אותן שקפצו על עגלת היהודים הריקה היתה אילאיל. נערה חילונית, יפהפיה. הוריה "העידית שבעידית" והיא עצמה זרוקה ומפוזרת בכל מקום. לקחתה הרבנית בת-לילית החסודה תחת חסותה, ועשתה כל שביכולתה להחזירה לחיקו של אלוהים האוהב.
קרה המקרה, ואחיינה של בת לילית, יאיר, בנה של זלדה-מרים צדקת גדולה אף היא, הגיע לפרקו, והראה סימני נדידה אל מעבר לרחוב. אל תל אביב. החליטו השתיים על חיתונם. כיוון שאילאיל לא דם מדמם גם לא הוטרדו מבעיות גנטיות.
אבל, כפי שכתבתי לכם, חסידי הדור וצדיקיו הנסתרים, מרה ואיומה היתה ההחלטה להביא את אילאיל לבית יהודי כשר. אלוהים אדירים שבשמיים. רק בת אחת נולדה להם: מושית. מושית? חיפושית? מה לנו כשרים ולשמות של ג'וקים?
התעקשה אילאיל, התעקש יאיר. עזבו את מקומם, השאירו את מושית עם ההורים ומצאו להם חיים דחוקים בשכונה נדחה.
נערה לתפארת בתי ישראל וגם יהודה. כלילת החן והחוכמה, זו אשר בחכמת ידיה תתפור ותרקום ואף תבשל. פעם אחת הרבניות הציעה שתלך לתכנית תחרות בישול כדי לקרב את ישראל למטבח הכשר, אבל הרב והאדמו"ר אסרו באיסור חמור.
משהגיעה זמן פרקה חיפשו את השידוך, הנשמה הטהורה שתתאים לה, ומצאו את ערן. בן לחוזרים בתשובה, שגדל בעדה החרדית. חברותיה של מושית כבר נשאו, יש ילדים ויש בעלים רבנים ונפגשו אחת לשבוע בבית אחת מהן, והנה הצטרפה מושית, כלילת השלמות עם הבעל כליל השלמות.
תצחקו תצחקו, גדולות דרכי האל ונפלאותיו. מושית הפכה מורה לתזונה בעדה וערן הפך לרבם של חברותיה ובעליהן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה