באותו הרגע היא הבינה שאין לעשות את שעשתה. הרוח החלה לסעור, השמיים התקדרו, אורות כחלחלים זהרו וקולות רעם עמוקי כרס מלאו את החלל.
משהבינה זאת, ומשראתה את התגובה אמרה לעצמה: על החיים ועל המוות, אני מבקשת, אפילו אני יודעת שייאמר לי: לא!
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
ענן שחור בשנת 3000 לחיי העץ אובות כיסה אותו ענן שחור. והשמש נעלמה מהשמיים. הפיות הצטופפו בחדריהן הקטנים רועדות מפחד ומאימה. אט אט ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה