נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
באותו הרגע היא הבינה שאין לעשות את שעשתה. הרוח החלה לסעור, השמיים התקדרו, אורות כחלחלים זהרו וקולות רעם עמוקי כרס מלאו את החלל.
משהבינה זאת, ומשראתה את התגובה אמרה לעצמה: על החיים ועל המוות, אני מבקשת, אפילו אני יודעת שייאמר לי: לא!
תודה
חזרתי לדפדף בדפים על פרוייקט השורשים שהכנתי, לא מצאתי שם תשובה. אז כנראה אני ייחודית. ואז מכה בי מחשבה נוספת, קיבלת שכל ושילמת באיברי רביי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה