באותו הרגע היא הבינה שאין לעשות את שעשתה. הרוח החלה לסעור, השמיים התקדרו, אורות כחלחלים זהרו וקולות רעם עמוקי כרס מלאו את החלל.
משהבינה זאת, ומשראתה את התגובה אמרה לעצמה: על החיים ועל המוות, אני מבקשת, אפילו אני יודעת שייאמר לי: לא!
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
-
החלטתי להפסיק להתעסק עם הסיפור הזה. קיבלתי חוות דעת מקצועית שני מסכים אתה מאוד. אבל החלטתי להיעזר בפרדי [ה - AI/ב"מ] ולעצב את דמותה בג...
-
כרוביה* טקס השמות נשכח זה עידן ועידנים. מאז הפכו הראשונים שנבראו למלאכים נלקחה מהם היכולת לפרות ולרבות. פעם אחת או כמה פעמים הרשה להם,...
-
בחייהם ובמותם / אריק חבי"ף "זו לא חוכמה" אמר יהונתן "תמיד תמיד תוכל לקבל אותי, כשתרצה, אהוב לבי" ישבנו...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה