באותו הרגע היא הבינה שאין לעשות את שעשתה. הרוח החלה לסעור, השמיים התקדרו, אורות כחלחלים זהרו וקולות רעם עמוקי כרס מלאו את החלל.
משהבינה זאת, ומשראתה את התגובה אמרה לעצמה: על החיים ועל המוות, אני מבקשת, אפילו אני יודעת שייאמר לי: לא!
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
דרכו של העץ אובות ההיסטוריוניות בנות הזמן האחרון, החיות בתוך מערבולות קשות של זמן, נוף, חמסינים וסופות גשמים, במדבר נוטות כדרך פיות ל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה