באותו הרגע היא הבינה שאין לעשות את שעשתה. הרוח החלה לסעור, השמיים התקדרו, אורות כחלחלים זהרו וקולות רעם עמוקי כרס מלאו את החלל.
משהבינה זאת, ומשראתה את התגובה אמרה לעצמה: על החיים ועל המוות, אני מבקשת, אפילו אני יודעת שייאמר לי: לא!
יום שבת, 17 ביולי 2021
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
עדיה טביב - התבגרות ישראלית
החלטתי להפסיק להתעסק עם הסיפור הזה. קיבלתי חוות דעת מקצועית שני מסכים אתה מאוד. אבל החלטתי להיעזר בפרדי [ה - AI/ב"מ] ולעצב את דמותה בג...
-
לכל חי מלאך יש בשמיים הומאז' לשיקסטה, דוריס לסניג "כן לא; כן לא" קצה העיפרון הלעוס נע ימינה שמאלה. למעלה ולמטה. קדימה ואחורה. ...
-
עדיה מתאהבת בצפריר התחלה ההתחלה היתה כמו כל ההתחלות שכולנו מכירים מסיפורים בסרטים וברומנים ומסיפורי החברות שלי. עדיה אגב בכלל לא האמינה ש...
