באותו הרגע היא הבינה שאין לעשות את שעשתה. הרוח החלה לסעור, השמיים התקדרו, אורות כחלחלים זהרו וקולות רעם עמוקי כרס מלאו את החלל.
משהבינה זאת, ומשראתה את התגובה אמרה לעצמה: על החיים ועל המוות, אני מבקשת, אפילו אני יודעת שייאמר לי: לא!
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
ותבוא אל חדרו דלת חדרו של שמעון היתה מעוטרת במרכזה בעין ימין אחת, גדולה, שצבעה כחול עמוק מני חקר, כמעמקי האוקיינוס. עין תמיד פקוח...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה