אפילו התרעה לא היתה. צעדתי עם השאר לכיוון הזוהר והאור שלמולי. האופוריה היתה שלמה, התחושה שנִּשמָתי מרחפת לה בין כנפי מיכאל, רפאל ומטטרון היתה עזה. צפונות אינסוף בעולמו של האל נגלו לי, חשבתי ביוהרה רבה, אפילו חנוך לא זכה לטיול ולביקור כשלי. והנה כשלה רגלי. כאב עז משכני בעוצמה מעולמות יהווה. אפילו הסיגריה מלאת החשיש הרפואי שעישנתי לא הצליחה לחסום את הכאב הנורא. נפלתי. נפלתי כמו אדם הראשון, כמו הילל בן שחר, כמו לוציפר לתהום עמוקה, שחורה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אסקפיזם - למה לא?!
לכל אחד מלאך יש בשמיים הומאז' לשיקסטה, דוריס לסניג "כן לא; כן לא" קצה העיפרון הלעוס נע ימינה שמאלה. למעלה ולמטה. קדימה ואח...
-
לכל חי מלאך יש בשמיים הומאז' לשיקסטה, דוריס לסניג "כן לא; כן לא" קצה העיפרון הלעוס נע ימינה שמאלה. למעלה ולמטה. קדימה ואחורה. ...
-
זה לא פשוט להיות נער בן 13 זה לא פשוט להיות בחור בן 13, בתחילת גיל ההתבגרות, שנזרק בלילה ממיטתו, ויוצא להילחם בדרקונים מעוררי אימה. ולא שתג...
-
זהו הרומן הראשון התפרסם, ואני מקבל רוח גבית לגבי השני, ששני שלישים ממנו הושלמו. תמצית הסיפור היא: עולם שלם בסכנת הכחדה עקב מחלה ויראלית שה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה