אני בדירתי עם בת זוגי שהיא לא פחות מ-מגי אזרזר שלובה באופן מהודק עם אחיינית נשואה שלי. אנחנו מתכוננים ליום שישי, ארוחת ערב שבטית. אני יודע שעליי להפגין חיבה ותשוקה לאשת חיקי, אבל היא ממש לא מעוררת אותי מינית. אני מנשק אותה בפתאומיות אבל זה כמו לנשק ילדה על הלחי. אין תשוקה. אחר כך אני מבין שעליי להתאמץ יותר; אז אני שר לה שירי אהבה, והיא נפתחת מולי מלאת שמחה.
אבל בצד עומדת זוגתי האמתית, לא זו שאני נשוי לה אלא זו שהיא זוגתי האמתית באמת. קצת נבוך אני פונה אל *מגי ואומר לה - הגיע זמני להתקלח. המחשבה שאצטרך לשכב אתה מעוררת בי פחד רב.נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
קטע מיומנה של עדיה, כיתה יב
חזרתי לדפדף בדפים על פרוייקט השורשים שהכנתי, לא מצאתי שם תשובה. אז כנראה אני ייחודית. ואז מכה בי מחשבה נוספת, קיבלת שכל ושילמת באיברי רביי...
-
עוד אין לו שם. הנה פסקה פותחת של הפרק/הרישום השני אני רוצה לספר לך על החגים, שכבר היו ונחגגו, ובאחד מהם אבי הלא אהוב הסכים לארח אותי. א...
-
מה היה שם המשפחה שלך, סבתא, שאלתי. היא צחקה ואמרה, אני דמארי, כמו ההיא, הזמרת המפורסמת. לא לא לא. אין בינינו קרבת משפחה. הביטה בי – בטח הי...
-
" ומה תגיד אם תדע ש..." האודם הציף את פניה המחודדים. הכעס כמו נושף בכוח רב מנחיריה וקולה הצטרד. הוא הביט בה בשקט, מבטו יורה זיקים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה