גדליה, הוא גדי, בחור צעיר, לשעבר, ממושב בבקעה הגיע אז לעיר הגדולה. גבוה, זקוף תדיר, שפעת תלתלים שחורים מעטרת ראשו, והוא עוטה חולצת T מרוטה מעט, ומכנסי הזלמן שלו רחבים כלכך, עד אם עמד לו, לא ניכר הדבר כאצל שאר החרמנים הצעירים. והוא היה חרמן אש. אמרו לו במושב, בתל אביב יש את הכוסיות הכי הכי. מה אתה מסתפק בדינה הדדנית של המושב, ששוכבת עם כל אחד, המסכנה. לך בן יקר ומצא לך את הפנינה הפנינית מכולן.
ירד בתחנה המרכזית הישנה, נכנס לשירותי הגברים כי לחצה שלפוחיתו, וכמעט התעלף מהסירחון. אבל ברירה לא היתה לו אז הטיל מימיו במהירות, לא התענין במה שקורה סביבו ויצא מיד לקו ארבע שלקח אותו לרחוב אלנבי. שם דוד עמנואל החזיק חנות צילום ודפוס בשכירות והוא, גדליה ילמד אצלו את מלאכת הצילום, גם יגור אצלו. תמורת הלימודים והמגורים הוא יעבד אצלו, ויקבל מעט כסף, דמי כיס. בכל זאת בחור צעיר עם צרכים.
השמחה לראותו, של דוד עמנואל היתה גדולה, אולי אפילו מוגזמת מהרצוי. אחרי חיבוק ארוך מדיי, חיכוך מוגזם מדיי הוא הרחיק את גדי ממנו, ראה את בגדיו וחטף התקף צחוק. הוא סגר את החנות, לקח את הבחור לקנות תחתונים ראויים, וכמה זוגות מכנסיים וערימת חולצות. בזיל הזול, אל דאגה אמר לו. תלמד , שוק בצלאל הוא המקום לקניות זולות ומהירות. כשתרוויח יותר תקנה במקומות יקרים יותר.
בביתו, בו חי לבד, היו שלושה חדרים. גדליה קיבל מייד חדר מוכן, סידר את הבגדים בארון, שם את חפציו שהביא מהמושב במקומות המתאימים והלך להתרחץ. קצת התבלבל ממגוון הסבונים, השמפואים, הבשמים השונים [ אפטרשייב, דיאודורנט, בשם ], והאמת, לא ידע איך משתמשים בהם. טיפש שכמוהו קרא לדוד עמנואל לעזרה, וזו היתה הפעם האחרונה שעמנואל ראה אותו לא לבוש. לא גדליה לא ויתר על מגורים עם הדוד, אבל הדוד הבין היטב את החבטה שקיבל כשידו נשלחה לעבר הבולבול של גדליה.
כך, חיו שניהם יחד. משוחחים, מנומסים. עמנואל הביא בחורים הביתה, גדליה מדי פעם הביא איזו בחורה, שיצאה ממנו זעופה, כי הוא גמר מהר מדיי, ולא עמד לו מחדש. שמו יצא לרעה במקומות בהם הסתובב, גבר מדהים ביופיו שגומר אחרי דקה. בצר לו פנה אל עמנואל. עמנואל התרגש ממחוות הידידות הזו, והציע לו כמה וכמה הצעות לדחות את הפליטה.
וכך, גדליה הטיפש התחתן עם נירה. בחורה רזה, חדה מאוד בתווי גופה, שפתיים דקות, שדיים קטנטנים ונוקשים ו-נרתיק יובשני, אלא אם כן סכו במעט שמן. אותו קיבל מעמנואל, מיוחד לחדירות השמן, אמר לו עמנואל.
עם נירה לקח זו זמן לגמור, כי היא לא בדיוק משכה אותו. על גופה התאמן בהשהיית הפליטה. למד טריקים שונים, למד להרגיע את הדחף לגמור דקה לפני שמתפרץ לו הזרע. והיא, הערצתה לבן זוגה יפה התואר, חוסר אמונה שזכתה בבחור הכי יפה בעיר, שגם לא גומר מהר, קצת העבירו אותה על דעתה. אבל היא גם ראתה את הבחורים שעמנואל הביא.
נכון, שכחתי לספר, גדליה ונירה חיו עם עמנואל. חסכו בכסף לקנות דירה. גדולה ומפוארת הם רצו. לעמנואל, כל עוד לא התערבו בחייו, הבית נקי ואין ילדים קטנים, אין בעיה. מה גם שהתברר שהרזונת הזו יודעת לבשל היטב, אוכלת בלי סוף ולא משמינה, וגם ככל הנראה עקרה.
בידיעה ברורה שהיא העקרה התחילה נירה לשכב עם חלק מהבנים שעמנואל הביא. עמנואל גילה מהר, שחלק מהבנים בעצם אוהבים בנות, באים אליו רק למטרות כלכליות [גם הוא קצת טיפש, לא?] והוא עם נירה חסך לעצמו הוצאות, כי הם זכו בסקס עם אשה. וכך, פעם אחת, זה מה שצריך, אתם יודעים, שכח אחד הגברים הללו או לא רצה לעטוף עצמו בקונדום, ובום-טראח נירה הריונית. [ נכון שידעתם שזה מה שיקרה.. זו חולשה ידועה של סיפור צפוי ]
אוי, כמה דרמה, כמה דרמה
הגירושים היו מהירים
גדליה חזר למושב
עמנואל נשאר עם מירה והתינוק
ושושן העיר שמחה וצהלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה