כל בֹּקר הוא מצייץ בקול רם, או שמא זו היא ששרה את שירת הבֹּקר. אנחנו מתמתחים על המזרן הדק שלנו, מציצים החוצה מהחלון לעבר עץ התפוז ליד חלוננו, ושמחים על מזלנו הטוב.
השכן מעלינו הביא גור חתולים לגור אתו. והנה זכינו מדי בֹּקר לציוץ ציפורים וליללת חתול רעב, או שחפץ במעט תשומת לב. שוב אנחנו מברכים על מזלנו הטוב. טובים השניים מן האחד.
אלא מאי, בֹּקר אחד הכל הסתיים הכל. עברנו לאילת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה