יום שבת, 25 בפברואר 2023

גבר ואישה

 טמהארי היא קיבו ופטישון, גבר ואשה.

שני עולמות שנפגשים באטלטיס בדרכם לוילמה 12.

כדי שקיבו תחולץ מאוקטופוס היה צריך בקנוניה רצינית ממש. טמהארי התחננה בפני שבט דלאל לאפשר לה לקבל אחד מהצאצאיות שלהם, כגוף שישא אותה. המטריארכית אמרה לה:

אנחנו גאים בהיותנו חד פעמיות. אין אצלנו חוות יילודים וחוות מתים, אנחנו חיים מלידה עד מוות חיים יחידים. זכינו שאפשר לחיות קרוב לשלוש מאות שנים, אבל אלה החיים היחידים. ושתדעי טמהארי, נחנו בזים לכם, אלה שעל ההר, אלה שמנהלים את האימפריה."

טמהארי קצת התבלבלה מהכעס:

אבל אתם עצמכם מותמרים לאטמוספירה של אוקטוופוס, בחיים לא תצליחו לחיות על טרה, את יודעת, אם לא תעברו התמרה מתאימה, אז למה את מתגאה.

המטריארכית הביטה בה בבוז כלכך עמוק, שטמהארי הבינה שעליה לנקוט בצעדים דרסטיים במיוחד על מנת להשיג את מטרתה. הבעיה, שלצורך כך, היא חייבת למנוע מהוועד המנהל כל מידע, ולו הקלוש והכי פחות חשוב. 

היא פנתה לאביה, בזמן עבודתה על עיצוב אזורי החיים השונים על אטלנטיס הענקית ושאלה מה לעשות?

אביה, הציע לה הצעה הכי הכי פשוטה, לחטוף ילדה דלאלית, לקצור ביציותיה, להחזיר אותה למשפחתה, הכל מבלי שמישהו ידע על כך. ואיך אעשה זאת, שאלה. זוכרת את עשתר, הוא לא נעלם. הוא חי בשוליים של שולי הישובים האנושיים על אוקטופוס. יש לו משימה, לדאוג שטכנולוגית איחסון המידע בעומקו של אוקטופוס תמשיך להתקיים. אגב, אם את לא יודעת, ואת לא יודעת, חוץ מעשתר אוקטופוס בנו עוד כמאה אנדרואידים, שזהו תפקידם הבלעדי. הם הטכנולוגיה שלנו לאיחסון מידע.

אבל אם עשתר יופיע הוא יעורר פחד, בהלה ואזעקה תושמע, היא אמרה, בהיותה מודעת לכללי ההתראות האוקטופסיאנית מפני הרס הכוכב, ועשתר, מאז עזר לשירוקו נחשב לאיום.

איי איפשונת שלי, בתי האהובה, תשאירי לי את המלאכה.

**

שנה אחרי, נעלמה מהמושבה של הפטריארכית דלאל ילדה בת 12. היא נעלמה רק לשמונה שעות, ונמצאה בסופו של יום משוטטת, מבולבלת לגמרי ונטולת כל זיכרון על מוצאותיה במשך היום.

רק שתיים מביציותיה הובשלו לכדי עובר ונולדו מרחם אנושית. הולדת גופים להעתקת-תודעה מרחם אנושית חריגה מאוד באוקטופוס. לצורך כך צריך מתנדבות משבטי המטריארכיות באוקטופוס. הן לא ששות להציע עצמן או בנות ממשפחתן המורחבת, אלא תמורת הטבות מפליגות בניהול הכוכב ובניהול עצמאי של כלכלתן.

[ הערת עורך- היום בשנת 5101 לספירה - כשאני קורא את הפרוטוקולים הללו, אני כבר יודע את התוצאה. הגאונות של המטריכות לא תשוער. בסוף הן השתלטו על הכוכב, רק לצורכי קיומן בתוכו. הן נתנו לחבורת מעתיקי-התודעה להמשיך בחייהם כמנהלי הגלקסיה והאימפריה, כי לא היה להן מעולם רצון לשלוט באימפריה, רק עצמאות מוחלטת. ידוע לי, שאחת מנינותיה של קובו, הגיעה לאוקטופוס, הצטרפה לדלאלים לאחר התמרה לאוקטופוס, ויצרה קו דם חדש. עמיתיי באחד מאולמות המחקר האוקטופוסיאניים טוענים שיש ברצונו של קו דם זה, שהפך נשלט על ידי גברים למרוד באימפריה. עד עתה אין סימן, אבל.. מי יידע?]

מאחת מביציותיה נוצר הגוף הנקבי שהותמר מיידית לנשימת אטמוספירה של טרה. וכך הוא גודל, בכמה מחזורים עד שטמהארי היתה מוכנה להתעתק תודעתית לתוכו. הביצית השניה אף היא הבשילה ונולד גוף של זכר, מהיפים שראו אי אפעם באוקטופוס. הוא הועבר למטריארכית של שבט דלאל, בטענה שקרתה טעות אצלם, והם המקום המתאים לו. הוא קיבל את השם קאטו.

לקאטו נועדו חיים עשירים מאוד. בראש ובראשונה חמדה אותו הנינה של המטריארכית, והם נישאו. הרבה ילדים הם הולידו יחד, אבל הוא היה פרפר רציני, ואהב גם גברים. ישנה אפילו סדרה "מוחית" גדולה, שמספרת על מעלייו עם צאצא של המטריארכית הראשונה, ככל הנראה מס' 16 מצאצאיה. אוי איזה סיפור מופלא.

קובו חיה בתוך אזור סגור הרמטית, שבו היה אקלים ואטמוספירה טרנית. האוקטופוסיאנים החליטו על אזור זה, שגודלו כגודלה של לבנון, כדי לאמן נציגים לטרה, כאשר יידרש הדבר. אף אחד לא ידע על כך. הרבה תעלולים נאלצה טמהארי ל"בשל" כדי להסתיר את קובו ואת גופיה הבאים. לפי המקורות שלי, בשלב מסוים חיו באזור כחמישים "קובו", אבל מתוכן רק אחת יועדה לטמהארי, החדשה ביותר.

חמישים או יותר או פחות, לאחר שקובו נטשה את אוקטופוס "התגלו" ע"י שירוקו בדמות טמהארי, הועברו התמרה מיידית לאוקטופןוס ונשלחו לשבט שמרחוק מאוד ממרכז העצבים האוקטופוסיאני, ובעיקר מהמטריארכית הנוכחית, שידועה היתה בקנאותה כנגד העתקת תודעות.

ואז, צריך היה גם לחשוב, איך נוציא את קובו מאוקטופוס ונשלח אותה לאטלנטיס? שירוקו וטמהארי הקדישו זמן רב לדון בבעיה. איך מטפלים בחללית של היו"ר ושני סגניו, שכבר בשלהי האלף השלישי תכננו עם שאר מושלי הכוכבים והירחים סביב טרה ובמקומות קרובים למערכת השמש הטרנית להגר לוילמה, ולחדש את המין האנושי.

אחד היתרונות העזים שלהם היה כמובן, הצורך במסתוריות, בסודיות. המחשבה שלהם היתה, שברגע שאימפריה יזהו נטישת מנהיגים לצורכי "נסיגה בזמן", תיווצר מערבולת פוליטית וכלכלית כזו, שיתכן והאימפריה תתפורר, וכוכבים רבים יחזרו לתקופת האבן האנושית. ההצלחות במדעיות והטכנולוגיות והכלכלה הבינגלקטית איפשרו חיים נהדרים לבני אדם ולמותמרים. מדוע לחזור למצב של חיים עם אבן ומקל? חומרים רבים הנחוצים לקיום העולמות הללו תלוים בשלום או לפחות בתחבורה ובתעבורה נוחה.

למרבה התדהמה, למרות האופטימיות הרבה, בני האדם עוד לא פגשו חייזרים. אפשר לומר שהם עצמם הפכו לחייזרים בהתמרות הביולוגיות ובהתאמות להביטאטים משונים ורבים.

וילמה כוכב קטן, כוכב עלית, כוכב בו האדם ימצה את יכולותיו הרוחניות והפיזיות ללא שימוש בביולוגיה ובהנדסה גנטית, ללא שימוש בהעתקת תודעתית. כוכב בו יחיו בקושי 100 שנים. יחיו רק מהאדמה, וממה שיש לה להציע. זה החלום שלהם. הם החליטו להיפרד מההרפתקאה לשם הרפתקאה אחרת. אבל, לצורך כך, חובה לשנות את אוכלוסית וילמה, לגמרי. וילמה צריכה להיות אדמת בראשית. אין בני אדם, אין רמז או ממצא לבני אדם קודמים.

צמחים וחיות רק וילמיאניים, כל האחרים שיובאו מארץ יועלמו. 

לכן, טמהארי נועדה להביא את אבות ואמהות ה"גזע", אלו שיקבלו בברכה את אבות האימפריה ואמהותיה.

וואווו, אני בשנת 5025 קורא ונדהם מהיקף הקנוניה והמזימה, ונדהם הרבה יותר ממה שטמהארי ושירוקו ביצעו. 

רק רמזון - דבר לא הושמד.

לאחר מחשבות רבות שירוקו וטמהארי מצאו פתרון יצירתי במיוחד. סינת החלל שתיקח את שלושת שליטי אוקטופוס לאטלנטיס תוכננה כך שהאוויר בה יהא טרני במובהק. במובן הזה אין בעיה לקובו. הבעיה היא העלאתה לספינת החלל. אבל זה נעשה בקלות רבה. היא הוחבאה במזוודת חלל גדולה, שהכילה את חפציו של היו"ר, והאוויר בה היה טרני למהדרין. קובו הורדמה בלילה לפני הכנסתה למזוודה, גופה צוייד בתוספי מים, מזון שיחזיקו אותה לפחות שנה במזוודה, גם מערכת ניקוז הפרשות חוברה אליה כשישנה.

איזו תמונה מרגשת זו היתה לראות את טמהארי על שלל זרעותיה, רגליה המנוונות ופניה הטהורים והיפים מנשקת דרך מסיכה את קובו. שלום אבא, היא אמרה. מי יודע אולי פעם ניפגש, אולי תפגוש מי מצאצאיי, כי אני מתכוונת להוריש להם את אוקטופוס כחלום שיש לשאוף אליו. אולי מיתוס על אלים, אולי אמת מדעית צפונה היטב עד שישכילו לקרוא אותה. אינני מתכוננת יותר להעתיק את עצמי לגוף חדש, אני מתכוננת ללדת ילדים, הרבה ילדים, עם פטישון. ציקדה וירקון יביאו ילדים אף הם. ונהיה לשבט גדול. אם יהיו בני אדם על וילמה נתמזג אתם.

שירוקו בדמות טמהארי בכה. הוא אהב את בתו. הוא אהב להיות אתה באותו הגוף. הוא מרגיש חסר ויודע שככל שהזמן יעבור ירגיש יותר ויותר. הוא לקח בזרוע אחד מזרק, בזרועותיו האחרות חיבר לגופה את מחסני המזון והמים החיוניים להמשך חייה, וכן את מערכת הניקוז שחוברה לחלקו התחתון של גופה. כמו כן, הוצמדו לגופה מנועים קטנים שתפקידם להניע את שריריה ללא הרף, על מנת שלא תתנוון.

השיירה שיצאה לחללית המפליגה לאטלנטיס היתה ארוכה. שירוקו הכניס את קוטבו לתוך תיבת עץ, ולקח אותה לעבר השיירה. זו מתנה מיוחדת ממני ליו"ר, המיסטיקן, הוא אמר. ובהיותו טמהארי, אחת מהדמויות החזקות ביותר באוקטופוס, ההשיירה איפרה לו להשתלב, להגיע לפני כולם לחדרו של היו"ר, למחסן הענק שלו. שם הוא מצא חדר אחסון ענק. פתח, הכניס את התיבה, סגר והלך.

טמהארי בדרך לאטלנטיס.

***

שנה אחר כך, החללית מגיעה לאטלנטיס. כל חפצי היו"ר מועברים לאזור הטרני, לחדרו הרחב במיוחד. קובו מתעוררת, כי כך תוכנתה השינה שלה, ויוצאת מארגז העץ, ומחדרו של היו"ר.

היא מבולבלת מאוד. תלויות עליה קופסאות שונות שהזינו אותה, ובין רגליה שק ענק. התכנון שלהם היה שפטישון יחיה סמוך לחדרו של היו"ר, כך שתוכל להגיע אליו מהר ולבקש עזרה. וכך עשתה.

פטישון קיבל בבוקר הודעה לא ברורה - תשאר בחדר כל היום. יש הפתעה. זו היתה הודעה מוחית, טלפטית, דבר שהוא כלל לא רגיל לו. אבל הוא נשאר בחדרו. הדפיקות על הדלת היו חלשות.

משפתח ראה בחורה צעירה, יפהפיה עמוסת קופסאות ושק ענק בין רגליה. כמעט עירומה. היא נפלה בזרועותיו וביקשה, תן לי לשתות מים, סוכר וקצת חלבונים. שחרר אותי מהשק ומהקופסאות. כך עשה, ומשתתה - אצה רצה למקלחת.

שעה הוא חיכה בחוץ, בדירתו היפה.


יום חמישי, 26 בינואר 2023

ועוד בענייני ספינת העל

 ספינת העל התקדמה בחלל לקראת וילמה, אותו כוכב שממנו נמלטה גשושית ובה ההתראה על הוירוס מהמאה ה- 21 שהשתלט עליה.

כשחושבים על זה, זה ממש מוזר. שהרי כבר במאה ה- 22 השתלטו בני האדם לגמרי על הינדוס DNA של כל יצור חי. הטכנולוגיה הזו נמצאת בכל סיפנת הארצה-הזרעה שיצאה למרחבי החלל, בין היתר ע"מ להילחם בסכנות ביולוגיות פלנטריות, שההומוספיינס מעולם פגש.

כולם זוכרים ויודעים את הסיפור על הנגיף שהוצמד לו השם "ערפל". זה קרה על אחת מהפלנטות שנמצאו ראויות ליישוב בני אדם, כמות שהם. שמחים ומאושרים, ללא כל ביקורת ובדיקה מקדמית של האטמוספירה, בדיקות החי והצומח הם יצאו מהספינה.

וראו כי טוב.

הקימו להם מאחז קטן, ודבר ראשון ניסו להתרבות, והתרבו. אבל התינוקות מתו יום אחרי לידם. כמובן בדקו, ומול עיניהם הם ראו איך כדוריות הדם של הילדים הפכו למעין ערפיליות קטנטנות. הם שאבו דם, התעטפו בלבוש ובמסכות מגינות והתחילו לבדוק. הם מצאו. בין שאר היצורים הביולוגיים שנכנסו לזרם הדם של הילדים, אחר כך הם כבר השוו עם הדם שלהם, הם מצאו איזה וירוס מוזר, שנכנס לתא ומרטש אותו לגמרי.

בודדו אותו, טיפלו בו גנטית והפיצו אותו באוויר החופשי. הם גם מצאו מעין תרופה, והילד החדש שנוצר ברחם המלאכותי הפעם, קיבל את התרופה ונשאר בחיים. אז הם עוד פעם ילדו ילדים, עוד ברחם נתנו להן תרופה, אח"כ יצרו חיסון שכל אחד מהם קיבל, וגם כהוראת קבע הוחדר לחומרים שהועברו לרחם המלאכותי.

מה ענין וירוס מהמאה ה- 21?

אבל כידוע טיפשים הם טיפשים, ומי שרוצה, קל מאוד לסובב דעתו עליו, וכך סיפור וילמה והנגיף הפך פופולארי מאוד. בטח, יורגן דה אסטנבול ויורנדה דל אביוב שיחקו בדרמה נוגעת ללב על זוג בוילמה, שילדיו נדבקו בוירוס, ושמכונות ומדענים לא הצליחו לטפל בו. סיפור הרפתקאות אחר תיאר בהרחבה איך טמזין תמזה, גיבורה גדולה, הצליחה למלט את הגשושית עם ההודעה, ומייד נפטרה, האומללה.

דווקא על וילמה, שבכלל לא ידעו בה על הגורל הנורא שלה, התפתחו חיים אנושיים. כצפי מהתנהגות טיפוסית של ההומוספייאנס, היו מלחמות על משאבי טבע, היו פגיעות אינסופיות בטבע הפראי והנהדר. בשל איסור אכילת בשר שהיה כבר בגדר "טאבו" עצים רבים בוראו לצורך זריעת שדות לגידול חקלאי ומזון. צמחים ופירות מקומיים רבים נמצאו טובים לבני אדם. עולם החי בוילמה דמה לעולם החי על טרה, צמחונים, טורפים. החיות היו אחרות לגמרי ממה שבני אדם הכירו.

חיות בעלות תודעה?

חיפשנו בעלי תודעה כל הזמן, כתוב באחד מהיומנים שהגיעו לאוקטופוס ונשמר בגנזך הנידח. מצאנו חיות שדומות קצת לקופים אצלנו. עקבנו אחריהם מרחוק. לא זיהינו התנהגות שמבטאת תרבות. הם גרו על עצים, הם לא שמרו כלום. היתה התנהגות משפחתית, אבל נראה שהקולות שהשמיעו לא היו קולות תקשורת, כך לפחות הבנו. צדנו או תפסנו אחד מהם. הבאנו למעבדה. הרדמנו אותו ובדקנו אותו באמצעות לייזר. מבינה פנימי די מוזר, לא מוכר לנו. מיתרי קול מפותחים מאוד.

אז הבנו, הכתוב ממשיך, שיתכן ואנחנו לא מסוגלים לשמוע אותם. בדקנו אם יש לנו מכשיר שיכול לשמוע אותם, והתחלנו לחשוב על שינוי גנטי אצלינו, באוזניים על מנת להקשיב להם. המהנדס הראשי עם בינה מלאכותית בנו מכשיר כזה. הם דיברו, הו הם דיברו. הבנו שהם לא שומעים אותנו, אז ערכנו שינויים אצלנו במיתרי הקול. עכשיו אנחנו מדברים, לאחר שנים בהן למדנו ולימדנו אותם ואותנו לשוחח ואפילו יצרנו שפה חדשה.

הכותב מוסיף שבהתחלה כינינו אותם מקוקים, כי הם קצת הזכירו את המקוק היפני,. אבל מהר מאוד עברנו לקרוא להם, "פלייר", שזה היה הצליל הכי קרוב שמצאנו לשם שנתנו לעצמם.

יותר לא כתוב דבר על ה"פלייר". 

אבל יש תיאור נרחב של העיר הראשונה שנבנתה, על הגירת המקומיים לתוכה, על שינויים במוזיקה האנושית, כולל דפי תווים. אחת החוקרות כאן באוקטופוס העבירה את דפי התווים למוזיקאים על גנימד. הם לא הצליחו לקרוא אותם או לבצע את המוזיקה, עד שאחד מהם חשב- אולי אלה צלילים של עטלפים? הוא המיר את הצלילים לצלילי אוזן רגילה, והתקבלה מוזיקה שאף פעם לא נשמעה. מיותר לספר, שהיא התפשטה ויראלית על פני כל הגלקסיה, ושיכולת הריפוי שלה מופלאה. בטרה, עטלפים אימצו אותה כשפת דיבור שלהם, כנראה, בצורתה הגבוהה לאוזן אנושית. מענין אם יגיע אדם צוילמה ויוכל לשוחח עם עטלפים. או

נכון, בספינת העל, אטלנטיס, היתה מושבה מטרה של עטלפי פירות, שהכירה את שפת ה"פלייר" מוילמה.

השלישייה שהחליטה להפוך את וילמה ל- טרה 2, להחזיר את המין ההומוספיינס לחיים קדם התהפוכות של המאות ה- 22 ואילך, כלל לא ידעה על הסיפור הזה. בדרך לא דרך הצליחו שירוקו וטמהארי למנוע מהמידע הזה להגיע אליהם.

שירוקו אמר לטמהארי, כשעוד חלקו גוף, את חייבת להיזהר מהשלישייה הזו, כל הזמן. אנחנו חייבים להטעות אותם, חייבים למלא אותם במידע כזב. אחרי שניסיון טמהארי ושירורוקו להפרדת גופים, ובטח מעבר לגופים זרים גנטית צלח, השלישייה עשתה זאת בלי בושה. שלושתם עברו לגוף אחר, ולגופם העתיקו את יורשיהם הנבחרים. באוקטופוס לא היה ולא יהיה מקום למרד או להטלת ספק, וכמו שגילגמש וענת יישארו לעד בגאיה, גם טריומוירט השליטה באוקטופוס ישלוט לנצח.

טמהארי כבר עברה תיקון גנטי, ובילתה המון עם העטלפים. הם לימדו אותה להשתמש בקול לזיהוי חפצים, לימדו מאותה לתקשר כך, לימדו אותה לשמוע גם קולות רגילים של בני אדם. טמהארי גם הבינה שעליה לדאוג, שהשלישיה שלה, מייסדי וילמה גם יעברו שינויים דומים, אבל זה כבר לא היה קל כלכך.

-- - - -

ירקון

ירקון התאהב בציקדה. שניהם נשמו אוויר דומה, שניהם היו אנשים של פעילות פיזית עזה. משירקון פגש את ציקדה באיזור ה"אנושי" של טרה או גאיה או כל אטמוספירה תואמת טרה הוא עזב את האיציקלופדיסט אתו חי כ -20 שנים. היה ברור שזה מה שיקרה, טמהארי תכננה הכל עד הסוף. היא טרחה שהאיציקלופדיסט, מועסק אוקטופוס, בעל ריאות טרניות יגיע לאטלנטיס בשליחות הטריומוירט, טרחה שמראהו יתאים לטעמו של ירקון וההיפך. לציקדה המתינו עוד שנים רבות לפני שתגיע לאטלנטיס, גם לטמהארי עצמה המתינו שנים רבות.

השניים נפגשו בשנות ה- 80 של גופם הנוכחי. הם החליטו לחיות עוד כמה שנים עם הגוף הנוכחי. לא היה להם מושג קלוש איפה נמצאת תחנת העתקת-תודעה, לא היה להם שמץ של מושג לגבי היכולת להתעתק לגוף זר גנטית, ולכן הם חשבו שזהו, סופם נחרץ.

שניהם לא ממש הכירו את מושג המוות מחייהם הקודמים. אנשים לא מתו. אנשים התעתקו תודעתית, וחיו מהנקודה בה התעתקו לנקודת ההתעתקות הבאה. נכון, תהליכים אלה שחקו חלק מהזכרונות העתיקים  או הצעירים. זו היתה אחת מהבעיות שלא הצליחו לפתור. אז מצד אחד, המתעתק תודעתית היה אותו אדם אך מהצד השני היה צריך יותר משבועיים כדי לבדוק מהם השינויים. אצל גילגמש וענת המצב היה קריטי, כי שינויים קטנים בראש הפרמידה יכולים לגרור שינויים מטרידים באימפריה, בטח הדבר נידון בוועדות הסודיות של 11 שליטי אוקטופוס ובמיוחד אצל הטריומוירט.

והנה הם מתחילים להתמודד עם תפיסה של סוף החיים. נכון שנותרו להם לפחות עוד 80 שנות חיים, אבל חייהם על אטלנטיס לא היו חיי בטלה, והזמן עבר מהר.

ירקון עבד במטעים של אטלנטיס. באטלנטיס היה שטח ענק שהוקדש למטע עצי פרי שונים. היו גם שדות, אבל בהם בעיקר עבדו רובוטים חסרי בינה. במטעים החליטו שבני אדם יעבדו. עבודה הובנה כצורך חיוני לשרידה, לא לצורך כלכלה, שהיתה מובטחת גם ללא עבודה. הוא עבד בחלקת תפוחי העץ, היו שם קרוב ל - 20 זנים שונים. ליד היו כוורות דבורים מזמזמות, ובכל זמן שהתפוחים פרחו, זו היתה החופשה שלו. הדבורים הפרו את הפרחים וייצרו דבש.

ציקדה עבדה בג'ונגל. הג'ונגל שחיקה ג'ונגל טרני היה ענק. היו בו חיות מכל מה שהצליחו להביא מטרה, מגאיה או ממקומות אחרים. היו ג'ונגלים אחרים, ששימרו אטמוספירות ובועות אקולוגיות נדירות. מקומם לא יהיה על וילמה. בג'ונגל הזה היה להקת העטלפים, והיו חיות אחרות. ציקדה, לבושה תמיד בחליפת מגן ובמגן אנרגיה אישי טיפלה בחיות פצועות, הרחיקה גופות מתות ועל אף נסיונות לטורפה, אף טורף לא הצליח בשל ההגנה שלה. היא אהבה את העבודה, יותר משירקון אהב את שלו.

כל ערב הם נפגשו בפאב עם המוני אחרים שאכלסו את האזור הטרני באטלנטיס, ואח"כ חזרו לדירתם. כלומר, לדירה של ציקדה. ירקון עזב את אריקסוס ודירתם. שניהם דאגו מאוד ממותם המתקרב.

פטישון

פטישון הותמר לאדם טרני. האמת, יפה תואר במידה מוגזמת כמעט. גבוה, אדום שיער, עיניים ירוקות, אף חד אך קטן, כולו מלאכת מחשבת של הרמוניה. הוא הועתק/הותמר לגוף של נער בן 15. הבן שלו גם הותמר/הועתק לגוף של נער בן 15, אבל כהה עור ושונה מאביו באופן מפגיע כמעט.

שיצאו ממכונות ההעתקה, שניהם עירומים, הם הביטו זה בזה. לא אבא ובן כי אם שני נערים בוגרים. פטישון נבהל מעוצמת התשוקה שנעורה בו למראה בנו, ובנו הסמיק והתחיל לבכות מרוב חרדה בשל תשוקה זו. הטאבו לא נעלם על אף תשוקת הגוף. הם הסתובבו, התלבשו מהר, ומאז גם לא נגעו זה בזה.

הם עברו לדירות נפרדות. [לברר שם הבן של פטישון] XX התחיל לעבוד ביחידת הביקורת על שימוש באנרגיה ופגש חברים חדשים, חברות חדשות. החברה האלה חגגו כל הזמן. הם עבדו ושרו, הם עבדו ושתו, הם עבדו ונכנסו למיטות משותפות. לא, לא נולדו ילדים. כל הגופים החדשים מעוקרים לאחר שנלקח מהם מספיק זרע ומספיק ביציות. XX התגעגע לאביו מאוד. מדי פעם הוא פרץ בבכי עז. חבריו לא הבינו על מה ועל למה, אבל הוא לא התנדב לתת הסבר. הוא כעס, כעס מאוד, והוא רצה למות. בשלב מסוים הוא הבין שאביו לא קיים עבורו יותר. אביו מת מבחינתו.

XX צעק לאחת מחברותיו: אבא שלי... איננו. איננו יותר. הוא לא יהיה יותר אף פעם." הנערה לא הבינה על מה הוא מדבר, כי המושג "איננו" זר לאזרחי הגלקסיה. אמנם היתה תנועת מחתרת ששמה "למות בעד עצמנו", אבל היא היתה כל כך סודית. רק בוילמה היא תצליח להיות חופשיה ובגלוי.

אחד מהמנהלים הבכירים של אטלנטיס החליט להציל את הילד היפה [הוא היה מאוהב בו] והעביר עצמו לגוף החדש של פטישון. זה היה פיצוץ-על. מאז הם יחד, לא נפרדים לרגע. אהה, XX קיבל קידום לכדי "מזכיר אישי". אגב, שניהם מעולם לא ירדו לוילמה מאטלנטיס וממשיכים ככל הנראה במסעם האינסופי ברחבי הגלקסיה.

יום רביעי, 18 בינואר 2023

פיצול והעברת תודעה

 טמהארי – 6

זהו, טסים סוף סוף לאטלנטיס. טמהארי לא הצליחה להרגיע את השירה המתפוצצת בראשה, בכל מחלקות מוחה ללא  הרף. שירת אופרה מלאת כוח, תדרי קול אדירים, אפילו השמינית של בטהובן ניגנה.

מחר היא ושירוקו נפרדים לעד. מחר לאחר הנסיונות שערכו במשפחת דולל, הם ינסו להכנס לשני גופים נפרדים. טמהארי ארגנה לה גוף של נערה בת 15, מבית דולל, תמימה שגדלה בכפרים הרחוקים מהרי אוקטופוס ומהמוח האימפריאלי של הגלאקסיה. שירוקו כמובן ייכנס לגופה של טמהארי, בן ה- 15 הפעם, ויחזור למשרדה של טמהארי. דרכיהם ייפרדן לעד, כיאות לאב ולבת.

[לפי האיציקלופדיה, בערך טמהארי שנכתב ועודכן בשנת 5000 לספירה, שירוקו הצליח להתברג לשלישייה שניהלה את אוקטופוס, הצליח לשכנע את הוועד לשנות האטמוספירה של אוקטופוס לאטמוספירה דמוית טרה, ומעבר לכך, הוא נתן דרור לבינות מלאכותיות לעבוד במקביל לבני אדם, והחזיר את מבנה ההומוספיינס האנכרוניסטי, כולל רבייה מינית, לאלה שרוצים. לא בוטל ענין העברת התודעה מגוף לגוף, אבל ובגלל אירוע ההפרדה בינו לבין טמהארי, יכלו המעדיפים העברת תודעה לבחור לעצמם גוף ומגדר.]

בשעה 1000 בבוקר התיצבו שלושה בני אדם במעבדות העברת התודעה באוקטופוס. החדרים היו ריקים, למעט 4 טכנאים, מנאמני טמהארי, משפחת דולל. עבור שירוקו הובאה טמהארי בת 15, הגלגול ה- 10 או יותר שלה. עבור טמהארי, נערה שחרחורת יפהפיה, עם קווים גנטיים מובהקים של בני אדם מאפריקה של טרה. היו למערה עיניים כחולות, אבל עורה היה שחום מאוד. שער מתולתל וגולש, גוף עדין מאוד.

טמהארי נשכבה על אחת המיטות. ממצחה ומגופה נמתחו כבלים לשתי הנערות השונות כל כך. התהליך החל. טמהארי הרגישה, כמו תמיד, את הגירוד העדין והנעים בקדמת המצח שלה, מליארדי תמונות נעו מול עיניה. בהחלטה קודמת נקבע שקודם טמהארי תעבור לגופה החדש. אחר כך שירוקו יעבור לגוף טמהארי חדש. וטמהארי ממש נלחמה עמוק עמוק במוחה ובתודעתה למנוע משירוקו להצטרף בטעות אל המעבר הזה. היא יצרה גדרות וגבולות ופרוטוקולי מעבר במהירות האור במוחה, ומנעה משירוקו להידחף, כמו שתמיד נדחף יחד אתה.

כשזה נגמר, היא התישבה בגופה החדש, הסתכלה סביב, סביבה ונדהמה מהגוף בעל 2 הידיים, רגליים. נכון, גם לפתע גילתה שאין לה יכולות מוחיות נרחבות כפי שהיו לה. היא התעצבה מאוד, אבל נזכרה במטרה המרכזית שלה, וילמה 12.

ברוכה הבאה לוילמה 12, אמרה לעצמה, אך לא ידעה שיעברו עוד 100 שנים בטרם תגיע לאטלנטיס. היא הסתכלה על טמהארי שהיתה ותהיה שירוקו. בפעם הראשונה בחייה חוותה חוויה "חוץ גופית". זו אני הייתי, שאלה את עצמה?

היא ראתה גוף אדם שכוב בצורה לא נוחה על גבו, סביבו 10 ידיים, 50 אצבעות עדינות, עטויות טבעות ומיני חיישנים עדינים להתחברות לרכיבים עדינים במשרדה. רגליים דקות, מנוונות לגמרי, יחפות. חלקה העליון אף הוא מנוון לגמרי, בניגוד לגופה החדש בו היו לה שדיים, לטמהארי לא היו שדיים כלל. אבל אז נמשכו עיניה אל פניה היפים של טמהארי. השלמות, הצבע המופלא של עור הפנים, השיער האדום, העיניים הירוקות.

טמהארי המעירה קמה והתישבה. טמהארי הישנה הועלתה על כסא גלגלים ונלקחה לחוות של הגופים שהיו, לסיים חייה בכבוד רב.

שירוקו חייך ואמר לטמהארי, בקולה של טמהארי. בתי האהובה, איך בגופך החדש? גוף יפהפה יש לך. אלה גופים שאהבתי לפני 1000 שנים ויותר, כשעוד הייתי גבר, בטרם הפכתי לעשתר השובב שיצר אותך ואז הצטרפתי אלייך, חצוף שכמוני. ידעתי שהמשימה שלנו תצליח, כי אם הצלחתי להכנס לגוף שלך כתודעה שלמה, אין סיבה שלא אצא ממנו כתודעה שלמה.

טמהארי חייכה חיוך קטן אל אביה. קח לך שבועיים מנוחה על מנת להסתגל, אני באופן קבוע לא חוזרת לעבודה שבועיים אחרי העברת התודעה. שירוקו חייך וצחק ואמר – יש לי ניסיון של מאות שנים אתך, בתי האהובה. אל תדאגי לי. מה הן תוכניותייך, האם תכננת משהו  מעבר לקבלת גוף חדש?

טמהארי אמרה לו: אני רוצה שם חדש. שם עם תקווה, חדש, צעיר, כזה שלא יזהה אותי עם טמהארי. שירוקו חייך לעצמו ואמר, אני אוהב את השם נזדייז'דה, שם עתיק מאוד, שהוא תקווה. אל תסכימי שיקראו לך נדיה, רק נדייז'דה. מה דעתך?

זה לא שם חדש, שירוקו. אני רוצה שם חדש, שכזה שלא היה אף פעם. שם שהוא צירוף הברות, חסר פשר? בואי נחשוב על זה. הוא חייך לעצמו ואמר, את יודעת, מה דעתך על "קיבו"? קיבו זו תקווה ביפנית. שם מקסים לדעתי.

הגיע הזמן להיפרד אמרו הטכנאים, שדי חששו לעורם. טמהאירי-שירוקו חזר למשרדים ולמגורים באוקטופוס, קיבו נשלחה למשפחת דולל.

פעם בשבוע קיבו מגיעה לטמהארי. יש הרבה דברים לסגור. התברר שרק בעוד 100 שנים תעבור ספינת חלל שמיועדת להגיע לאטלנטיס, ותאסוף נציגים מאוקטופוס למשימת וילמה 12 האמיתית, צריך לחשוב איך קיבו תכנס לספינה הזו, באופן חוקי או בהתגנבות. צריך להכין לקיבו גופים להחלפה, לפחות 3 גופים.

מה מלמדים את קיבו?

איך מכינים אותה לקראת מימוש המפגש עם פטישון יפה התואר, בו היא חושקת.

 

 


יום שבת, 14 בינואר 2023

ההיסטוריה של אטלנטיס

 רצוי שנחזור למקומות בטוחים יותר, שם יש מספיק מידע בעאלפי מסמכים, סרטים, ראיונות, עדויות על ההתחלה של פרוייקט "אטלנטיס".

קבוצת אנשי הכוח והשלטון נהגה להתכנס מדי פעם ולתכנן את העתיד שלה. בני אדם אחרים היו כמו אצל הרומאים וקבלני קובלט "כוח עבודה" די זול אגב. לכן, התוכניות שלהם, שעירבו כמויות ענק של בני אדם לא עסקו בהיבטים סוציאליים. מספיק יש להם עבודה אמר אחד מחברי הקבוצה, נדאג שיהיה להם קצת אוכל, נבנה להם ערי מסכנות, כן כמו בתי המלון בטוקיו במאה העשרים. 

וכך בין הרהור להרהור התבלטה תוכנית אטלנטיס ככלי שינוע של אלפי אם לא יותר בני אדם מאזור עבודה אחד לאזור עבודה שני. כבר בסוף האלף השלישי בני אדם גדלו לכמויות מספריות שלא יאומנו. מושבות בפלנטות סביב מערכת השמש התרבו, וכנהוג אצל ההומוספיינס, כמו קרוביהם השימפנזים והאחרים, מאבקי כוח, שליטה וסמיוטיקה של כוח הובילו למלחמות בין מושבות שונות.

אז, אמר אחד מחברי הקבוצה, רצוי שהחללית הזו תהיה עמידה בפני פצצות אטום או כל פצצה אחרת. היא צריכה הספינה הזו להיות עמידה בפני כל איום שמוכר לנו על החומר ממחקרינו בפיזיקה ובכימיה. אחר הוסיף, אנחנו הולכים להפליג אל הכוכבים באמת באמת. טרה נעה סביב עצמה וסביב השמש, תנועה מחזורית, כך גם הפלנטות הקרובות לשמש, אנחנו רוצים ספינת חלל שתנוע החוצה ממערכת השמש, שנוכל לשלוט בה.

עשירים וביצועיסטים, אודין, אל, יהווה ואתנה [מומחית לפיזיקת חלקיקים] הקימו שלוש אוניברסיטאות טכנולוגיות שההתמחות בהן היתה - ביולוגיה, הנדסה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מחשבים, בינה מלאכותית.

שירוקו, המדען המטורף שהעביר את תודעתו לגופו של אווטאר מכני בעל בינה מלאכותית, הראה לחברים את יתרון הבינה המלאכותית, ואת יתרון הפיכתה לבת ברית. כך הצטרפו למועצת החזקים: עשתר, ברונה, ערגנית, פיליפ - ארבע בינות מלאכותיות בגופים מלאכותיים דמויי גוף אדם אך בעלי יתרונות רבים, כמו למשל - היעדר צורך בנשימה. הסתגלות לתנאי שטח ואקלים עויינים גוף אנושי או חי. הדבקת איברים לגוף הראשוני, יכולת למידה מהירה מאוד. הזדהות אינסופית עם ה"אלים" - חברי קבוצת העושר.

שירוקו היה בן הראשונים שהציע לבנות את חללית-העל שלהם בגודל הקרוב ללונה. [מתברר שבדיוני קבוצת השליטה על הפיכת וילמה ל-טרה קדומה, הם דאגו שחברי קבוצת הבינה המלאכותית לא ישתתפו, והם החליטו שספינת-העל תהפוך לירח הקבוע של וילמה. זה היה בשנים הראשונות של האלף הרביעי, כשהתחילה סדרת גילויים לצאת: התמרת גופות [ביולוגיה], הבנת עומק של תנועה בחלל באמצעות תנודות בחלקיקי החומר [פיזיקה] העברת תודעה מגוף לגוף, המצאת הרחם המלאכותי [ביולוגיה] שכבר היתה קיימת שהמאה ה- 27, בחירה בפרוטוקול זילזני על פני פרוטוקול הרברט ביצירת גופים חדשים. ההמצאות הללו, ובניית חלליות שנעות במהירויות אדירות ולא צפויות ברור שהרחיבה את אזורי ההתישבות של בני אדם, הרחיבה את שינויי הגופים - התמרת גופיות, בנייה של ספינות הארצה עתירות רחמים, עוברים בני כמה דקות, מדענים ככוח מוביל - מרבית המדענים החדשים הגיעו מהאוניברסיטאות של קבוצת היסוד - כמובן בני אדם בעלי מקצועות הכרחיים כטכנאים, כמורים, כרופאים, כאומנים וכו'

את אטלנטיס הם החליטו לבנות מחוץ למערכת השמש, קרוב מאוד לכוכב גאיה. במשך כמעט אלף שנים גאיה היתה, אגב ממשיכה, המרכז הניהולי של האימפריה הגאלקטית. אוקטופוס היה המציאה של זיו, המיסטיקן היהודי, שגם הקפיד שהאטמוספירה באוקטופוס תחייב התמרות בגופי בני האדם, ותמנע מהם חזרה לטרה. גאיה וסביבתה הפכו לנמל סחורות הגדול בהיסטוריה האנושית, אבל גם אטלנטיס היתה המבנה ההנדסי הגדול שנבנה אי פעם על ידי בני אדם.

שלב א - שנת 2800 - 3000

שירוקו, זאוס, אודין, גילוי גאיה

שירוקו ישב במשרדו, מולו שלושה צגי מחשב, ידיו מתנועעות במהירות של תאומן שין מקלדות שונות, והמביט מבחוץ, כמו סגנו של אודין, נבהל מהריכוז, ולא הבין איך יצליח לקבל את תשומת ליבו של שירוקו.

שירוקו ידע שהסגן עתיד להגיע, כך כשהרים את עיניו לרגע ראה אותו. דמוי אדם. בינה מלאכותית תהה שירוקו? הוא בירך את הסגן וביקש ממנו לדבר.

הסגן לא נעלב, בלאו הכי הוא לא אוכל ולא שותה, הוא מעדיף יעילות על שיחה קלה או שיחת נימוסין. הוא פתח: יש לי סיכום של מאה שנות עבודה של הקמת אזור הבנייה של ספינת-העל. לצערי הרב, במושבות שהקמנו סביב האזור מתחילה איזו מרידה של בני אדם ורובוטים פשוטים. לוח הזמנים שיצרתם עבורנו לא מאפשר הפסקה, אפילו לרגע.

שירוקו שאל מהם מבקשים המורדים. אהה, נענה, ימי שבתון, משכורת טובה יותר, אזורי מחייה אנושיים יותר. לגבי הרובוטים, אין להם דרישות, הם מזדהים עם העובדים.בוא ניסע לשם, הציע שירוקו. והם עלו על ספינת הסגן לכיוון אזורי העבודה.

היו חמישה איזורי העבודה . כל אחד מהן היה הלחם וחיבור של שביטים ענקיים, או חלקי כוכבים שנחתכו והובאו במיוחד לגאייה. בשל הידיעה איך מאריצים פלנטות, השתמשו המדענים והמהנדסים בגאיה כ-שמש, ואזורי העבודה היו לווינים, הם הותנעו באמצעות פצצות אטום מעידנים אחרים, כוסו במים בגז דמוי האטמוספירה של טרה. לקח לאזורים אלה כעשרים שנים להפוך לאזורים חיים, עם אטמוספירה מתאימה לבני אדם, ואז החלו לשנע בני אדם. השינוע נעשה באמצעות קמפיין ענק בו קראו לאנשים לבוא לעתיד חדש. והם באו ספינות תובלה ענקיות, מאות אלפים מצפים לעתיד חדש.

חבורת האלים הקימה בתי ספר למקצועות בניית ספינת העל, והפועלים למדו והעבדו בו זמנית. לא היו אמצעים חדשניים להתמרת גופות או להעתקת תודעות, זה לא היה חלק מהעתיד שהבטיחו, אבל נוצרו משפחות, רבייה ביולוגית טבעית לגמרי, שהבטיחה דורות רבים וכמויות בלתי נדלות של עובדים. בסוף המאה הראשונה לתחילת העבודות, קו מתאר עגלגל ועדין מאוד של ענק מלאכותי נראה בשמי גאיה. 

שירוקו הגיח מספינתו יחד עם הסגן ופנה מייד אל מנהיגי המורדים. הם לקחו אותו אל כפריהם, הראו לו את בתי החולים, את איזורי החקלאות, את העזובה, המחלות. שירוקו מדען של החיים. הבטיח לטפל הכי מהר.

כפי שגיליתי במסמכים מאותה תקופה, הוא כינס את אתנה, אודין, אל ורע וגם יהווה לדיון חירום. לפי המסמכים מצבם הכספי הכלכלי היה חסר תקדים בהיסטוריה הידועה של בני האדם. הם שלטו באימפריה, בכל תנועות הכספים בה. אפילו יש רמזים שכנופיות פשע שונות שילמו להם שוחד. הוחלט להכין תקציב ענק שיכסה את שיפור מצב אזורי העבודה מהיסוד, שיפור תנאי החיים, בתי החולים. הוקדמה גם אקדמיה לחיילים ולשופטים ולשומרים על חוק, שמטרתה העתיד בתוך ספינת-העל.

שירוקו בגוף רביעי שלו לקראת שנת 3000 פוגש את אתנה, היא בגוף החמישי שלה. הם זוג מאוהב, ומדי פעם הם מביאים ילדים לעולם. הילדים מפוזרים בעולמות האימפריה השונים, וההורים עוקבים, מנתבים ומפעילים אותם לצרכיהם. [ אם לא הבנתם, אז טמהארי היא בתם של שירוקו ואתנה. האם מה שאני יודע כיום היא יודעת? לא שאלתי אותה כי אני לחא יודע איפה היא כיום והאם היא עוד חיה כיום.]

יום שישי, 13 בינואר 2023

אטלנטיס - ספינת על דמויית לונה

  

אריקסוס [45], שנת 4610, ערך עצמאי

מתי חשבו חכמי האנושות על אטלנטיס? מתי התחילו לתכנן את ספינת-העל שגודלה לא תוכנן אף פעם באמת?

מחקריי ארוכי השנים, למעלה מאלף שנים, מושבי באוקטופוס, הסכמתי המלאה לקבל גוף אוקטופוסיאני מובהק, להזכיר לכם – גוף עם עשרה זרועות מסודרות סביב הטורסו כך שיוכלו לטפל בעשרות משימות בו זמניות, רגליים מנוונות, ביטול החשק המיני לגמרי, מוח משודרג ופעיל בצורה מבוזרת. זה אני כיום, המחזר הגדול של טרזיאס היפה, מי שהתאהב בירקון, מי שנתן מזרעוניו למאות נשים ברחבי האימפריה.

אבל משימת כתיבת ההיסטוריה אינה קלה, כלל ועיקר. יש הרבה שאינני יודע כלל. לכן אני חוקר עומק, "כורה מחצבי מידע" מצחקקים סביבי עוזריי, שלושה, שהם מעין שיבוטים שלי. להקת אריקסוס, נריקסוס, דניקסוס, אתנהקסוס. אנחנו נמצאים לאחר סריקה וקריאה של מליוני אם לא מליארדי דפים מאז המאה ה- 28, עת האנושות כבר יצאה מטרה לעבר שפלנטות האחיות.

שם ככל הנראה, לפי המסמכים השונים, התקבצה קבוצה של תאבי כוח, אנשי צבא, תעשיינים, מדענים, מיסטיקנים, מומחים פוליטיים וראשי שבטים. הביולוגיה המתמירה גופים לפי אטמוספירה, מצב הקרקע היתה מתקדמת מאוד, אבל לא ברמות השכלול כיום.. יש שרומזים שאטלנטיס נגנבה מאיתנו על ידי כנופיית חוליגנים שנוצרה בשלהי המאה ה- 28. ביניהם היו: שירוקו, זיו המיסטיקן, גילגמש, ענת, אנקידו בעל, רע, אל, פרעה, נוח מהצד המזרחי של טרה. מהצד המערבי ישבו במועצה אודיון, אתנה, הרה וזוס, מארס, הלנה, אפרודיטה, קויוט גם נכח.

מדוע בחרו שמות אלה אנשים אלה?

ישנן תיאוריות רבות, אבל ההגיונית ביותר, אלה היו בני אדם עתירי ממון ומשאבים שהגיעו לפני כולם אל טיפולי הצערה, "גלגול" מגוף אנושי אחד לאחר [עד שהשתלטו על יצירת גופים ממתינים לאדוניהם זהים לגמרי לאדונים ולגברות]. הכוח הביולוגי-הטכנולוגי, היותם קבוצה קטנה שיכלה לממן ולממש את רצון האלמוות גיבשה אותם.

זיו המיסטיקן, יהודי חריף מוח במיוחד, בפרץ של הומור הציע לבחור הר, כמו הר נבו, אולימפוס או פוג'י היפני. הם בחרו בפוג'י התישבו עליו, למרות מחאות, יצרו את העיר העילית שלהם, בה קיימו אורח חיים שקידם אותם אל יותר כסף, יותר כוח ויותר שליטה. הם בחרו להם שמות, שינוי גנטית את גופם על מנת להגיע לדגם הרצוי בעיניהם. למשל זיו בחר בגוף של "שמשון הגיבור" עם השיער הפרוע מציורים שראה מהמאה ה- 20 ולפניה.

יום שלישי, 3 בינואר 2023

זמן ביניים


 אני במצב מעולה מבחיינת כתיבת הסיפור שלי. הסיום שלו ברור לי לגמרי. חברי הטוב, מעין רומניסטן בעצמו, אמר - אם ידוע לך הסוף, השאר זה "קל".

יש לי אפילו תמונת מבנה של הסיפור.

אבל -

חודש דצמבר התברר כחודש חופשה ומחלה גם יחד. לפני שאני ממשיך עליי לקרוא הכל מחדש, לערוך הגהה סבירה של תאירכים, שמות, מקומות, אחידות של קווי רצף וזמן ומפגשים סבירים של קווי עלילה שונים.

כלומר -

לא הפסקתי, אלא נערך מחדש.

יום חמישי, 15 בדצמבר 2022

המאה ה- 29

 היום בו העולם השתנה, נו מותר להיות ציניים [אריקסוס ה- 3]


שוו בעיניכם חדר גדול. בתוכו נעים כמה וכמה לובשי חלוקים לבנים. [תמיד הצחיק אותי, שהחלוק הלבן הזה לא משתנה כבר אלפי שנים.] במרכז החדר ארבע מכונות מוזרות. אזרחי המאה ה- 21 לו ראו אותם היו נזכרים מייד במכשרי ה- MRI. אבל למעט צורתם, לא היה שום דמיון מבני או פונקציונאלי בין ארבעת הגלילים הלבנים לבין המכשיר הפרהיסטורי ההוא.

ארבע דמויות על אלונקות רוחפות, ארבעתן בהרדמה מובלות לעבר המכשירים המוזרים. באחת נמצאת מדוללת, בשניה נמצא דולל, בשלישית מדוללת בגיל 15 וברביעית דולל בן 15. כל זוג: מדוללת ודולל צעיר, דולל ומדוללת צעירה מחובר לזוג מכונות. הטכנאים בודקים את סימני החיים של ארבע הדמויות. יש אישור מהם.

אנחנו יוצאים מהחדר הזה עכשיו. לא להאמין, אבל בסוף האלף השלישי יש אנשים שמאמינים במיסתורין, ועל צנעת הפרקטיקה המופעלת. חכמעם מהמאה ה- 20 היו אומרים שזו גישה טיפוסית לבעלי אמצעי היצור השומאים על יתרונם היחסי. אירוני, שבעלי אמצעי היצור הם ה"משרתים" ולא אדוני האחוזה.

אבל כך הם פני הדברים. תהליך העתקת התודעות לוקח כשעתיים. במהלכן יש בדיקה מפורטת של הגוף הביולוגי והתודעה של המועתקים. בחוץ יושב הטריומוירט ששולט באורטופוס. כבר מאות שנים השלישייה הזו מועתקת כל יובל, מוחם מפותח הרבה מעבר למצבו "האבולוציוני" בשל תוספות רבות שנוספו אליו, מחקרי עומק רוחניים, פרקטיקות מיסטיות שונות, ומנהגי אכילה וצריכת מזון ייחודיים להם. שניים בעלי גוף אוקטופוסיאני מובהק, לכל אחד עשר זרועות סביב פלג גופו העליון. פלג הגוף התחתון מנוון לגמרי, ובדרנים מקרב השבטים החיים במישורים אומרים, שהצמד הזה כבר שכח איך מפרישים את הפסולת מגופם.

השלישי שומר בקנאות על מבנה הגוף האנושי, ויש לו ילדים בלי סוף באזורי המישורים. האם זכו ליתרון חברתי בזכות הגנטיקה שלהם? מעולם לא נחקרה עובדה זו, ואוקטופוסיאנים מהמישורים מעולם לא חקרו את הגנטיקה של עצמם. הם סלדו מאוד מצורת אחיהם מרובי הזרועות, נטולי המין, שמשכפלים עצמם ללא הרף. הם הסתפקו, אולי רצו יותר שנות חיים,  במאה וחמישים שנות חיים מלאות. ליבם יצא אל הגופים החיים, קטנים וגדולים שחיו בחוות הענק, נטולי עתיד וחסרי עבר.

שעתיים אחר כך, יצאו ארבע דמויות מחדר ההעתקה. מדוללת ודולל המבוגרים, מבולבלים, פניהם חיוורים, מבטם אטום לגמרי. הטכנאים בחיבה רבה לוקחים אותם אל חדר התאוששות, שם יאכילו אותם וישקמו אותם כמיטב יכולתם. לרוב גופים אלה, של אלה ש"היו" חיים חיים ארוכים. כישוריהם התודעתיים הם כמו של ילדים קטנים, המפותחים במיוחד, בני נעורים. הגופים בחוות, אלהה שיכלו אפילו הולידו ילדים בריאים וחזקים ובכל הוסיפו לאוכלוסיה הקטנה, על אף מאות השנים, של מישורי אוקטופוס.

יצאו הצעירים. בני 15. דולל בגוף מדוללת ומדוללת בגוף דולל. כמו כל גוף זה עתה הועתקה לתוכו תודעה, הם היו חלשים, ויש צורך לשקם מהר את הגוף ואת התודעה. לבדוק האם עברה כולה, האם היו נזקים בזמן ההעתקה. בדיקות אלה לקחו עוד כמה ימים. הטריומווירט הסתכל בזוג. לא נגעו בה, לא שוחחו אתם. העיניים היו מלאות חיים. מדוללת אמר/ה: מוזר לי שיש לי שדיים, ואני לא מרגיש שיש לי פין. היא קצת היתה מזועזעת, אבל דקה אחר כך היא חייכה ואמרה, אהה ידעתי שזה מה שיהיה. דולל חייך ואמר למדוללת בת זוגי את מעתה ועד יום מותנו.

צוות השיקום לקח אותם לחדרי ההתאוששות, שם הם עברו סדרת בדיקות של זיכרון, מיומנות, תקינות ביולוגית, ואחרי שבועיים נשלחו למשרדה של טמהארי. טמהארי קיבלה אותם בחיוך רחב. ראו על פניה כמה היא מאושרת ושמחה. אביה אמר לה, רואה בתי האהובה, לא טעיתי. צדקנו. עכשיו אנחנו צריכים להתכונן לכמה וכמה שינויים הכרחיים בתכנית וילמה 12.

בספינת-העל פטישון הוער באור חם משנתו הרגוזה. חבריו הדולפינים כבר נעלמו ממאגר המים בו הוא חי. הוא ובנו ישנו בביתן קטן ונוח להפליא, אבל התשוקה למים, לשחייה החלה להעלם, ויאוש מוזר השתלט עליהם. פטישון הסתובב לבנו ואמר לו: אני חייב לדבר עם האשה הזו, זו עם הידיים המרובות, עם הפנים היפים כלך. וכמו שמעה אותו טמהארי, היא הופיעה במסך הקיר. חיוך ענק על פניה. "אתה לא תאמין" היא החלה לדבר בהתרגשות "יש לי פתרון לבעיותיך ולבעיות בנך. הקשר שלכם לים, למים, לחיות הים ינותק. אתה לא יודע, אבל בסיפנת-העל זקוקים לאגם הזה לצרכי אנרגיה, חקלאות והיגיינה. עד עתה הם הסכימו לא לקחת אותם ולתת לשניכם לחיות. אבל משמצאנו פתרון לבעיתכם, זה ענין של אולי שבוע." פטישון מבולבל מעט, "מה.. מה הכוונה?" אנחנו נעתיק אותך ואת בנך לגופים אחרים. יש לך אפשרות נדירה ביותר לבחור את הגוף שלך. צבע, מבנה, גובה, גזע רק תגיד, ותקבל. תרצה להיות נקבה, תהא נקבה. כך גם תוכל להחליט לגבי הבן שלך. יש מבחר של גופות מתאימים לו גם כן. רק תבחר."

פטישון היה באלם לכמה דקות. הוא ביקש מטמהארי 24 שעות לחשוב על כך. טמהארי הבהירה לו חד משמעית, שאם יסרב להצעה הוא יחיה ללא מים, דבר שהגוף שלו חייב בשל הגנטיקה הייחודית שממנה צמח. זה יהיה מוות ביסורים, "אבל אנחנו נהיה רחמנים ונמית אותך לפני." שמע את הפנים היפים אומרים לו. "מה באשר לבנך, אתה רוצה גם להיות אחראי על חייו?" הקול העדין והיפה היה בעל עוצמה מפתה חזקה מאוד. אבל פטישון רצה להיפרד מהגוף שלו כיאות.

הוא והבן יצאו לאגם וצללו. גופם התמיר עצמו לצורת "כריש-פטיש" והם שחו במהירות מטורפת באגם, מצד לצד. בכל הקפה הם הגבירו את מהירות הגוף, כמו רצו לרוקן את כל מצבורי האנרגיה שלו. פטישון שבא מכוכב אריס מלא המים, החיים הכפולים, ההזדווגות עם בני אנוש ובני הים זכר. זכר את עברו, זכר את הוריו, זכר את תשוקותיו, וזכר את הרגע בו פגש את שליחה של טמהארי, הפנים היפים. בנו שנולד כאן באגם רק זוכר את אביו, זוכר את התמרת הגוף לגוף של דג, את התנועה הקלה והנינוחה בתוך המים. את חבריו הדולפינים שנעלמו ללא הודעה מראש. התנועה באגם עייפה אותו. הוא רצה לנוח. עצם את עיניו לרגע וחלם חלומון קטנטן, הוא גבר אנושי לגמרי, אדום שיער. יש לו מין כובע מוזר על הראש, יש בידיו מכשירים שנראים כמו סכינים. הוא לבוש היטב, והוא צועק.

אחרי 24 שעות, הגיעה משלחת לאזור מחייתם. הם הורדמו, נשאו על רחפות ייעודיות לחדרי העתקה בספינת-העל. אחרי שעתיים וקצת, יצאו מאולם העתקה, שני בחורים צעירים, נושמים אטמוספירה של טרה. האחד גבה קומה, השני ממוצע קומה. צבעם כהה, עיניהם מלוכסנות ולשניהם שיער ג'ינג'י יפהפה.

במשרדה על אורטופוס אישרה טמהארי את השינוי בחיוך פנימי קל. אבא, היא אמרה, הגיע הזמן לשלב ההיפרדות שלנו.

מסיפורי העץ אובות למה עלי העץ אובות ירוקים וכסופים?

  מדוע עליו בחלקם העליון ירוקים-כהים ובחלקם התחתון כסופים? לפיה עלל יש סיפור עתיק נושן, שמתגלגל, אף אחד לא סופר את שנות גלגולו ואת ימיו. ב...