הגבול האחרון
ישבה שלישיית
החוקרים בחדר הישיבות הייעודי שלה. שאלת המחקר היתה: מוות.
חדר הישיבות הזה
נמצא באישור נטול כוח כבידה, נטול זמן, נטול ממדים. קשה להסביר לבעלי מוח ביולוגי
בעל אורך חיים קצוב מושגים של "לא זמן, לא חלל, לא כבידה"
איך נראה החדר הזה.
נגיד שבשביל מדען
מן המאה ה- 21 הוא יצטייר כמעבדה בתחום הפיזיקה, אולי אפילו מעבדה אי שם סביב מאיץ
החלקיקים ב- "צרן". הרבה מסכי מחשב, כבלי חשמל. סביבה לבנה ומעוקרת
לגמרי. כניסה רק בלבוש מתאים ואחרי תהליך עיקור.
נגיד שמדען מהמאה ה-
23 יראה אולי מעבדה קרובה יותר ברוחה למעבדה של השלישייה. אין בה דבר אחד ממשי.
הכל וירטואלי, הולוגרפי ולאחר המצאת מסכי מגע וירטואליים אז גם אין חפץ אחד מחומר
ממשי במעבדה, למעט קירות, ברח המסורת – לבנים לגמרי.
בתקופה בה השלישייה
נמצאת היכן שהיא יתכן שאפילו לא היו קירות. יתכן שהמעבדה או החדר הוא מפגש
טלפתי-תודעתי של השלישייה. הם מייצרים את "החדר" ושם הם נפגשים.
החדש בפגישה הזו
דרף קיומה. כבר במאה ה- 21 בני אדם נפגשו בחללים וירטואליים באמצעות אווטארים
לבחירתם. ההבדל התהומי הוא, שהשלישייה לא משתמשת באף אביזר חומרי או דיגיטלי.
אפילו יתכן שהם נמצאים במקומות רחוקים מאות אם לא יותר שנות אור זה מזה.
**
כל הבעיות
הביולוגיות של המין האנושי זה מכבר נפתרו. אין מחלות יותר, חיים בטווחי מאות שנים,
מלחמות כבר אין, מגפות, כאבים כלום. אדם נולד ובטוחים לי חיים ארוכים מאוד באיזו
דרך ובאיזו צורה שירצה.
רק בעיה אחת נותרה
על המדוכה.
מוות.
צריך להבין, טען
אחד מהשלישייה, שאין דמיון בין חיים בגוף שאימך ילדה אותך לבין העתקת עצמך לגוף
אחר או שיבוט שלך.
"בטח"
ענתה אחת מהשלישייה "אני יודעת מה זה ללדת, לגדל ילדים. אני אוהבת את הגוף
שלי. הגוף שלי הוא אני"
השלישים אומרים.ות,
זה לא הגוף זה המוח, המוח מת. אין לו תוחלת אינסופית. כל התרופות השונות, האמצעים
הביו-טכנולוגיים, אפילו ניסינו עזרה מיצורים אחרים שפגשנו בחלל. מות המוח, הוא
מוות סופי.
"כן"
בדיוק אמרה אחת מהשלישייה "זה לא רק הגוף. זה גם המעבר למוח אחר. מוח שאין
אתו הכרות אינטימית של מאות שנים. מוח שלא מכיר את הריח שלנו, לא מכיר את הבעיות
שלנו, מוח שאין לו ההיסטוריה שלנו."
השלישים התפרצו:
"עד היום לא מצאו מוח רבגוני ומורכב כשלי, אליו אוכל לעבור, כשאמות. אנחנו
חושבים, בכלל, שהמוח הייחודי שלנו מאפשר לנו את הפגישה הזו" ימות המוח, לא
ניפגש יותר."
אחד מהשלישייה שאל
בבהלה: "כמה זמן עוד נותר לנו עד מות המוח שלך?"
אחת מהשלישייה:
"מה?? אתם.ן גוססות.ים?"
השלישים עונים:
"אנחנו בני כ-700 שנים. אנחנו אחרי הארכות חיים רבות, אחרי כל הטיפולים
המוכרים. המוח שלנו אומר לנו מפורשות: "סוף הדרך מתקרב במהירות".
**
מלאך המוות עומד
מהצד וצוחק צחוק גרוני, לא מרושע אלא עצוב מאוד. הוא יודע שהשלישייה תמות, גם אם
הם יעברו לגופות אחרים.
מות המוח הוא המוות
האחרון, הגבול האחרון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה