בסוף לא היתה ברירה כלל.
הכוהנת הראשית, או הכוהנת הראשה הרימה את ידה הארוכה והחיוורינית, זקפה אצבע ארוכה מאוד, ובקצה ציפורן שדמתה לטפר נץ, צבועה באדום חזק מאוד.
בתה בת השלוש הונחה על מזבח קר, עשוי מאבני ראשית לבנות וקרות, משני צידיה זינקו-התפרצו להבות אש מעומקי הכוכב.
עם היעלמות האש נעלמה גם בתה.
חללית בינונית נחתה קרוב לפתח המערה. כולנו פסענו אחרי הכוהנת הראשה לתוכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה