הם עמדו בשורה אחת, לא ישרה בכלל, די מפותלת ומתפתלת, אבל שורה אחת, נעו קדימה לעבר פגר הפיל ששכב על עץ שבור ממשקלו עת נפל.
הוא לקח משור חשמלי ניגש את ראש הפיל והתחיל לנסר את אחד מחטיו הענקיים. האחרים סובבו את הגופה, חיפשו משהו בה, ולא מצאו.
אחת, צעירה התחילה לבכות מרה, ושני התחיל מקלל את הציידים, ורק ד"ר עשהאל אמר להם, שהזמן הוא הרוצח הגדול מכולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה