ועכשיו היא עומדת מול המראה. חברתה הטובה ביותר בארבעים השנים האחרונות.
הנה יש סדק במראה, הנה יש כתם במראה
הנה המסגרת שרוטה, הנה היא צרה מדיי המראה
מרב זעם על חברתה הטובה זרקה עליה אנפילאה רכה כפרוות החתול האהוב שלה.
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
דרכו של העץ אובות ההיסטוריוניות בנות הזמן האחרון, החיות בתוך מערבולות קשות של זמן, נוף, חמסינים וסופות גשמים, במדבר נוטות כדרך פיות ל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה