שלוש דקות מנוחה, זה מה שאני מבקש, רק שלוש דקות. המנוחה ממני והלאה. כל רגע משהו אחר מופיע מול עיניי, צליל אחר חודר לאוזניי, וגוף נוגע בי. כל החושים פועלים, וראשי מטרטר כמנוע ישן של מכונית עמוסה בעלית הקסטל לירושלים. [לפני המנהרה החדשה].
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
הסיפור על ימאיה, פיית המים הפיות אצל אובות תמיד מוטרדות בחקר סוגי האנרגיות בעולם. מדי פעם צצה אצלן, על הענפים, בגבהים שונים איזו פיה שמש...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה