שלוש דקות מנוחה, זה מה שאני מבקש, רק שלוש דקות. המנוחה ממני והלאה. כל רגע משהו אחר מופיע מול עיניי, צליל אחר חודר לאוזניי, וגוף נוגע בי. כל החושים פועלים, וראשי מטרטר כמנוע ישן של מכונית עמוסה בעלית הקסטל לירושלים. [לפני המנהרה החדשה].
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
סשת' ומלחמתה בשד הנורא פיות בנות זמננו, אלה שחיות בפחד מתמיד מצפירות אזעקה, מקולות פיצוץ, מעשן לבן ועשן שחור, אותן ששירתן ל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה