נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
קצה הזנב הג'נג'י רעד בהתרגשות. האוזניים נשכבו על הראש מוטות אחורנית, השפם נמתח לאחורי הפנים, הגוף נמוך על פני הקרקע.
ג'ורג' הגמד נבח, הזנב נעצר וקפא.
תודה
מאג'י "היה פעם מבול" פתחה מאג'י בסיפורה. מים ירדו מהשמיים בלי הפסקה. בכל מקום. ביום ובלילה הם ירדו. השמש לא זרחה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה