קצה הזנב הג'נג'י רעד בהתרגשות. האוזניים נשכבו על הראש מוטות אחורנית, השפם נמתח לאחורי הפנים, הגוף נמוך על פני הקרקע.
ג'ורג' הגמד נבח, הזנב נעצר וקפא.
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
עמורה האהבה... אחח, האהבה על העץ אובות שרו שיר לאהבה, מדי בוקר, מדי יום. המשוררת והמלחינה היא עמורה, ילדה בת שלוש שהתגלגלה לעולמ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה