מכל הדברים שנזכר בהם, עלה וצף זכרון אותה תולעת, שנחבאה לה בין עלי הפרח שצורף לנזר הפרחים, שאמו הכינה לו לקראת חגיגת השבועות בגן הילדים.
והתולעת, היא המסכנה טולטלה שעה ארוכה, אחר כך בלתה לה על ראש מלא שיער לא טעים ומזיע, ולבסוף, משהריחה את ריחות הפרי והירק ורצתה לרדת אליהם לא עלה הדבר בידה. מהומה שלמה סביב תולעת אחת שהשתלשלה לה מעטרת פרחים לשבועות.
על מצחו עד היום הוא נושא עקבת שריטה של ציפור קטנה שלא התבישה ולא פחדה ובמהירות שיא חטפה את התולעת ושרטה אותו עמוקות.
