" במקום הכי נמוך בתל אביב" היא שרה, והוא מביט במראה בקיר שמולו ורואה:
פנים נפולים ושמנים, סנטר כפול, זיפי שיער שלא גולח היטב. שיער מקליש על פדחתו ועיניים שקועות בתוך שומן פנים וכיסים שחורים.
עלו הדמעות בעיניו, שם במקום הכי נמוך, ונזכר בימיו כ"נסיך העיר", ימים שהיא, הנערצת והמושלמת ראתה אותו, קראה לו "פנקס הקטן", והוא נישק את כפות רגליה המיוזעות והמטונפות. זכר עוד ועוד, ולא זכר איך הגיע למקום הזה ולמראה הזו.
