נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
גופו החלק משיער לגמרי, למעט שיער ערוותו הקצוץ היטב מעל איבר מינו, שכוב באמצע הרחוב.
שיערו השחור והחלק כיסה את פניו היפים, גופו נצץ כמו כוסה כולו בזהב או בכיסוי מחזיר את אור השמש.
מתחת לפטמתו השמאלית חור שחור, וממנו יוצאים שני קווים של דם אדום.
תודה
מאג'י "היה פעם מבול" פתחה מאג'י בסיפורה. מים ירדו מהשמיים בלי הפסקה. בכל מקום. ביום ובלילה הם ירדו. השמש לא זרחה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה