בחרתי היום להעלות כמה תמונות של פרחים שאהובות עליי מאד.
אני חובב צילום "מאקרו" , וכך אני נוטה לצלם פרחים זערערים ומקבל תמונות של פרחי ענק יפהפיים. אני קורא להם: דיוות, בפורום הבינלאומי שם אני מפרסם אותן.
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
הסיפור על פתאחה פתאחה הגיעה לעץ אובות הרבה מעבר לגיל בו הוא מסכים להמיר אותן לפיות. אלה שחיות עליו כמה מאות שניים עד שפוקע זמן קיומן...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה