עוד אין לו שם.
הנה פסקה פותחת של הפרק/הרישום השני
אני רוצה לספר
לך על החגים, שכבר היו ונחגגו, ובאחד מהם אבי הלא אהוב הסכים לארח אותי. אני סתם
כועסת על עצמי, ולא נותנת כבוד לאבי. הוא לא הזמין אותי לראש השנה וגם לא ליום
כיפור, אלא לסוכות. הייתי מערב החג ויומיים אחר כך חזרתי לאמא שלי מלאת חוויות.
ועדיין כועסת ולא אוהבת את אבא שלי. דווקא אשתו הבלונדינית, רויטל נחמדה מאוד,
נעימת פנים והילדות, האחיות שלי, מקסימות. שירן ונירה. כלכך קטנות, כלכך מנומסות,
לא כמו התינוקת של חנית.
לאלה הדואגים, אולי, טמהארי נמצא בעריכה מקצועית. אם הכל ילך כמתוכנן, דצמבר יולי 24 הוא כבר יהיה על המדפים.
