כשהלב כואב, לא בעצם, כשהצד השני של בית החזה מתכווץ ומכאיב, כן שם ממש בסביבות הפטמה הימנית, אני יודע שהמחשבות האצות-רצות בראשי לא מבזבזות את זמנן וזמני. הגוף, הסומה, מגיב.
וכך, רעדתי כעלה נידף אתמול עד כדי כך, כשנרדמתי ישנתי כמו פועל בנין, חקלאי או כל עובד עבודה פיזית קשה. עכשיו מרכז החזה כואב נורא. אבל אין נמלולים לאורך זרוע שמאל, אז ברור לי שזה לא רמז להתקף לב. אפילו צרבת אין לי.
החלטתי שאני יוצא להליכה ולקניות כי המשך ישיבה חסרת מעש מול המחשב תשגע אותי. ההליכה גם תשחרר את השריר הזה, והלב יפסיק לכאוב.
