יוסף והשטן
ראשל נצר לרשב"י חיה עם הוריה העניים המרודים באחת
מסמטאות העיר צפת. רחוקים מקברו של הצדיק הגאון שהרעיד עולמות והציל ניצוצות
אומללים מכור המצרף.
אחיה ואחותה זה מכבר עזבו את בית הוריהם, והיא הקונה
נשארה בדד בדד עם אביה ואמה. גם אביה, זרע קדוש לרשב"י הלך לעולמו, והיא
נשארה לבד עם אמה. ילדה בת 13 על סף מעברה לעולם האחריות ולידת ילדים.
טרם מותו, עליו ידע אביה זמן רב מראש, הוא זימן אותה
אליו, לחדרו. לחדר זה נכנסה רק אמה לשעת הייחוד הקדושה עם כניסת השבת ותלמידו
האהוב של אביה אבן-אל. ראשל רעדה מפחד. מה
לה ולחדר אביה? אין היא רעייתו ואין היא תלמידתו. בזיכרונה היא נשאה תמונה לא
ברורה לגמרי של פני אביה מביטים בה מתוך הילה מלאת אור, מלאת תקווה. כמה צלילים
שנאמרו אז זכורים לה: שכינה, רחל, מחברת העולמות.
היא ידעה שעליה לרחוץ בשרה היטב. לאסוף שערה ולנקות פניה
מכל סימן צבע. בגדה היה חלוק רחב שהסתיר מתאר גופה. רק כפות ידיה, כפות רגליה וראשה
נראו.
אמה היתה שם לעזור לה. הוי אמא קדושה היא היתה מאותן
שידעו דרך אל נשמות המתים, מאותן שידעו איך להסב תוצאה אל גורמיה, וביטולה. קוסמת
חזקה.. הסתם נישאה לשמעון צאצאו של הקוסם הגדול מכולם, רשב"י? רק שנים אחר
כך, משנולד בנה יוסף הבינה מדוע הוריה בחרו בעוני המרוד, בסמטה הכי ענייה ועלובה
בצפת לחיות. אבל לא נקדים מאוחר למוקדם.
דבורה היה שמה. שם שזכתה בו במסדר המכשפות. שם בעל עוצמה,
בעל היסטוריה של אלפי שנים, שם שגם ההוא הרב-מג לעד חי ולא מת העריץ. בנות המסדר
טוענות שהוא העניק לה, לדבורה, את השם.
אמה של ראשל פעלה בזריזות ובמהירות. הכינה קסם הגנה על
בתה מפני כל פעילות כופרת ומסוכנת וקסם פתיחת כל פתחי הרוח, הנפש והנשמה לכוחות
הטבע האדירים, לכוחות העל טבעיים ששמעון ייתן לבתה. היא ידעה שזה יקרה, אבל גם
ידעה שתאב הוא לבתו הקטנה.
בקשיים רבים היא הצליחה להגן עליה מפני הטורף החזק.
בחדר פנימי, שראשל לא הכירה מעולם המתינה לה אמה. מולה
היתה מדורה קטנטנה, עליה סיר שחור מעשן. ממנו עלו אדים, בעלי ריחות נעימים. אמה
מלמלה סדרת מלים חסרת תוכן.
היא זימנה את ראשל אליה בתנועות כף יד חזקות:
"בואי, בואי! אל תפחדי!" ראשל מבוהלת מאוד\ רעדה בתוך הגלימה הכבדה שהייתה
עליה. כפות ידיה הקטנות רעדו ורעדו.
אמה התיזה עליה טיפות מלאות ריח משכר מהסיר, והמשיכה
למלמל ללא הרף. ראשה הסתחרר, עיניה נעצמו והיא חשה שהיא נופלת, אך לא על הקרקע כי
אם על איזה מזרון רך.
כשהתעוררה היא היתה בחדרו של אביה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה