מוקדש לזוהר ארגוב - בצל תמר ולאור ירח
בריכת מי מוות
מחופה בכפות ענק ירוקות -
לונה מקנאה
נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות בכתיבה של פרוזה קצרה במיוחד, שלפעמים מקבילה כמעט לשירה.
הקדמה יש לו חשבון ארוך מאוד עם הכוכב הנופל, השטן, בעל הקרניים. זה שאימץ את גיהנומו של האדס, רגלי הסאטירים ואיברם הזקור תמיד. כותב תולדות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה